בלעדי לכלכליסט
העסקים הקטנים ישלמו את המחיר: הרגולטורים פועלים לסירוס הרפורמה שתטיל עליהם פיקוח
משרד הפנים שוקל לחזור בו מהכוונה להקים ועדה שתצמצם רגולציה חדשה וכתוצאה מכך אישור רפורמת הרישוי בממשלה יידחה. צמצום הבירוקרטיה הוא אחד הדגלים שהניף ראש הממשלה נתניהו כדי להביא לשיפור במדד עשיית העסקים בישראל
חילוקי דעות מאיימים לעקר מרכיב מרכזי ברפורמה המתוכננת בהליכי רישוי והקמה של עסקים. מנוסח ההחלטה שמגבש משרד הפנים נמחק ביממה האחרונה כל זכר לוועדה משותפת לממשלה, לרגולטורים ולמגזר העסקי, שהיתה אמורה לצמצם דרישות רגולטוריות חדשות.
- משרד הפנים ניתק מגע עם משרד רה"מ בשל רפורמת הרישוי
- בעלי עסקים קטנים בישראל יותר אופטימיים מבעולם, למה?
- הבעיה האמיתית של העסקים הקטנים
ל"כלכליסט" נודע כי מי שלוחץ לביטול הוועדה הם הגופים המנסחים היום את הדרישות לרישוי עסקים ‑ כגון מכבי האש והמשטרה ‑ שמעוניינים שהסמכות הבלעדית לאשר רגולציה חדשה תישאר בידם. בשל המחלוקת, משרד הפנים ייסוג כנראה מכוונתו להגיש את ההצעה לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב.
הרפורמה שעליה עמלים במשרד הפנים, בהובלת מנכ"ל המשרד מרדכי כהן, נועדה לצמצם את הבירוקרטיה בהליכי רישוי עסקים ‑ תחום שבו ישראל מפגרת אחרי מדינות אחרות. ביסוד הרפורמה עומד העיקרון של רישוי עסקים דיפרנציאלי, לפי רמת הסיכון של העסק. לרפורמה יהיו השלכות מרחיקות לכת הליכי הרישוי בחלקים נרחבים במשק, החל במשרדים ובמפעלים, עבור בבתי מלון ובריכות, וכלה באטליזים וקייטנות.
הפתרון המוצע: להחליט יחד
במשרד ראש הממשלה ובמשרד הפנים סבורים שאחד הגורמים לריבוי הרגולציה הוא הסמכות הרחבה שניתנת לכל גוף רגולטורי להנהיג דרישות חדשות, כל גוף בתחומו. גופים אלה כוללים את פיקוד העורף, המשטרה, הרשות לכבאות ולהצלה, משרד הבריאות, משרד להגנת הסביבה, ולעתים גם את משרד חקלאות.
אחת מאבני היסוד של הצעת החוק החדשה היתה הקמת ועדה מייעצת שתצמצם דרישות רגולטוריות חדשות. בוועדה זו היו אמורים להתכנס באופן קבוע נציגי כל הגורמים הרלבנטיים, כדי לדון בדרישות חדשות שיזמו גופי הרגולציה האמורים. בוועדה נועדו לשבת נציג נותן האישור, נציגי משרדי הפנים, האוצר ומשרד ראש הממשלה, מומחה בתחום הרלבנטי, וכן נציגי המגזר העסקי והרשויות המקומיות ונציג ציבור. בתום הדיון היתה הוועדה אמורה למסור חוות דעת לשר הפנים וגוף נותן האישור.
גורם המעורה בפרטים הסביר ל"כלכליסט" כי הוועדה המייעצת נועדה למלא תפקיד מכריע בבלימת רגולציה חדשה, שכן במסגרת הדיונים בה היה אפשר לגבש פתרונות לבעיות מבלי להכביד על העסקים. "הוועדה היתה הגורם המאזן. כשרגולטור בא עם דרישה, הוועדה היתה יכולה לגבש, יחד עם המגזר העסקי ונציגי ציבור, את ההוראה הרגולטורית המיטבית".
נציגי משרד ראש הממשלה והאוצר בוועדה המייעצת נועדו אף הם לתרום לאיזון הדרישות החדשות של הרגולטורים המעורבים בתהליכי רישוי עסקים – שכן משרדים אלה מרבים להלין על עודף הבירוקרטיה.
ל"כלכליסט" נודע כי מי שעומד מאחורי מחיקת הסעיף הנוגע להקמת הוועדה אינו אלא הרגולטורים עצמם, שמסרבים בתוקף לוותר על זכות המילה האחרונה, ולערב בהכרעותיהם גורמים אחרים, ממשלתיים ולא־ממשלתיים. עדיין לא ברור כיצד תיפתר המחלוקת, אולם בינתיים מסתמנת פשרה ‑ "מנגנון היוועצות" חלש, שלא ייהנה מהסמכויות שניתנו לוועדה בהצעה המקורית.
ממשרד הפנים נמסר כי "אכן ישנם גורמים המבקשים לבטל את הוועדה, אך הנושא עדיין בדיונים עקב חשיבות הרפורמה". ממשרד ראש הממשלה נמסר:"ההחלטה עדיין בדיונים".
המלחמה על הקרדיט
הרפורמה ברישוי עסקים הפכה לזירה למאבקי קרדיט בין משרד הפנים למשרד ראש הממשלה. בעוד שבמשרד הפנים רואים בעצמם את הגורם האחראי לתחום ‑ מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר רואה ברפורמה יישום של מחויבות אישית. על רקע זה הורה כהן לאנשי משרדו, בהסכמת דרעי, לבטל את הישיבות המשותפות על הרפורמה בין שני המשרדים.
לאור זאת, לא ברור מדוע ראש הממשלה נתניהו, הרואה חשיבות עליונה בצמצום הרגולציה, אינו מפעיל את כל כובד משקלו כדי שהוועדה המייעצת לצמצום הרגולציה אכן תקום.