הרשעת אמיר ברמלי: "הונאה, אחיזת עיניים וגניבת דעת"

"בעולם העסקים אני עוף די מוזר... אני פועל בחיים ובעסקים בכאוס מאורגן. לעבוד עם תקציב, למשל, זה מגביל... תקציב זה גבול, וגבולות הם לא הצד החזק שלי. יש משהו משעשע בגבולות או בכללים, כי הרי אנחנו אלה שקובעים אותם. הרבה פעמים הגעתי לגבול, ובמקום להילחם על לא לחצות אותו, הרחקתי אותו מעט. אנשים מפחדים לחיות בלי גבולות".

בציטוט הזה, מתוך ראיון למגזין "ביג טיים" במאי 2014, בחר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, חאלד כבוב, לפתוח אתמול את הכרעת הדין של אמיר ברמלי — הבעלים והמנהל של החברות קרן קלע ורוביקון, שקרסו והותירו חובות של כ־300 מיליון שקל למאות משקיעים. "נדמה כי דווקא ברמלי בעצמו", כתב כבוב בהמשך, "היטיב לתאר את משנתו העסקית".

על פני 195 עמודים פרס ונתח כבוב את הראיות והעדויות שהובילו אותו למסקנה כי ברמלי, שעד לפני כמה שנים ניסה לבנות לעצמו תדמית של גורו השקעות, עסק יותר מכל בהונאת משקיעים. "מדובר באדם חריף ושנון, שהטיל קסם על סביבתו, לא מתלהם, מניפולטיבי", תיאר כבוב את התרשמותו מברמלי, שהעיד בפניו במהלך המשפט במשך חמישה ימים. "היתה לו תוכנית לגייס מאות מיליוני שקלים ממשקיעים לא מנוסים, והמצגים שלו היו הונאה, אחיזת עיניים, גניבת דעת".

ברמלי אתמול בבית המשפט, לשם הגיע ממעצר, בעקבות חשד לניסיון הונאה נוסף צילום: עמית שעל

בכתב האישום, שהוגש לפני כארבע שנים וחצי בתום חקירה של רשות ניירות ערך, נטען כי קרן קלע, בבעלות ברמלי, גייסה מאות מיליוני שקלים ממאות משקיעים, ללא פרסום תשקיף כדין, תוך הבטחת תשואה חריגה כתוצאה מהשקעות בסיכון נמוך, ותוך מסירת מצגים כוזבים בדבר אופי ההשקעה.

ברמלי, כך נטען, העביר את כספי המשקיעים לחברה הפרטית רוביקון שבבעלותו, ושם השתמש בהם, בין היתר, לצורך רכישת חברות עתירות סיכון — וכן לצרכיו האישיים. "משהעסקאות שביצעה רוביקון לא נשאו פרי והחברה סבלה מגירעונות והפסדים, שילם ברמלי את הריבית למשקיעים הקיימים מכספיהם של משקיעים נוספים, שאותם גייס", נטען.

כתב האישום ייחס לברמלי עבירות של גניבה בידי מורשה בהיקף של יותר מ־400 מיליון שקל, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גיוס משקיעים ללא תשקיף, זיוף ועבירות הלבנת הון. כבוב הרשיע את ברמלי, שצפוי לערער, בכולן. הפרקליטות צפויה, על פי הערכות, לבקש מבית המשפט להטיל על ברמלי עונש כבד של 10–12 שנות מאסר בפועל.

ברמלי עצמו הגיע אתמול לדיון מכלא איילון שליד רמלה. הוא נעצר לפני חודשיים, לאחר שנפתחה נגדו חקירה חדשה בחשד לניסיון נוסף להונות משקיעים. במסגרת החקירה נמצאו בביתו ראיות, לכאורה, לכך שתכנן להימלט מישראל ביאכטה. התובעים בפרשת ההונאה, עוה"ד חנה קורין ויוני לבני ממחלקת ני"ע בפרקליטות, ביקשו מבית המשפט לעצור את ברמלי עד תום ההליכים.

"גרסתו של ברמלי במשפט", כתב כבוב בהכרעתו, "לגבי ההשקעה והשימוש בכספים היתה מתפתחת, מתגלגלת, מכילה סתירה רבות. שמעתי למעלה מ־170 עדים. התרשמתי שאף אחד מלבד ברמלי לא הבין איך התבצעה הפעילות. חוץ ממנו, איש לא ידע מה נעשה בכספים. התנהלותו היתה קלוקלת. כאשר הוצגו לו עובדות או מסמכים, הוא ענה לא לעניין, התחמק, אמר שיספק מידע סותר.

"מבלי להידרש להזרמת כספי המשקיעים לחברות אשר הוחזקו בידי ברמלי, כגון WTP, ויה אפיה, מסעדות טובות, ננה בר ואתנחתא", הוסיף כבוב בסעיף שבו הרשיע אותו בעבירות גניבה בידי מורשה, "מצאתי שברמלי משך, שלא כדין, כ־18 מיליון שקל של כספי המשקיעים מרוביקון".

מסנגוריו של ברמלי, עוה"ד לירן זילברמן ועמית זיו, נמסר: "הכרעת הדין מגוללת סיפור מורכב. בית המשפט קיבל את אחת מטענותיו המרכזיות של מר ברמלי וזיכה אותו מהעבירה המרכזית, עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. יחד עם זאת, בית המשפט דחה חלק מטענות ההגנה והרשיע בעבירות אחרות. הכרעת הדין היא קשה, מקיפה ומנומקת, אנו נלמד אותה באופן מדוקדק ונתכנן את המשך ניהול הגנתו של מר ברמלי".