הזאבים לא אורבים לטרף סתם

חשיפת "כלכליסט" על רכישת המניות המסיבית בגב־ים בידי אהרון פרנקל תפסה את אלשטיין בעיצומן של ההכנות לצום תשעה באב. בסביבתו התרשמו שלא הופתע. הוא ופרנקל אמנם מכירים מהקונגרס הציוני העולמי, אבל לפרנקל אין יחסי ידידות, בעיקר לא עם שותפים. כשרכש מניות באירונאוטיקס, הוא מעולם לא שיתף פעולה עם בעלי השליטה.

אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה באי.די.בי צילום: אוראל כהן

גם אם, כפי שטוענים בסביבתו, פרנקל לא רכש את מניות גב־ים במטרה להשתלט על החברה, אלא כהשקעה פיננסית במטרה ליהנות מעליית המניה בעתיד, זה לא אומר דבר. הפוזיציה שלו עשויה להשתנות עם הזמן.

הרכישות של פרנקל, ועוד קודם לכן של חיים כצמן באמצעות גזית גלוב, חושפות את החולשה של אלשטיין ונעשות על הרקע שלה. נכסים ובניין, שבה שולט אלשטיין באמצעות דסק"ש, אמנם טוענת כי היא אינה שולטת בגב־ים, אך היא עדיין בעלת מניות משמעותית בחברה שקורצת לאנשי נדל"ן רבים, וזאת בשל פריסת המשרדים הרחבה שלה ופרופיל השוכרים, ובהם בעיקר חברות הייטק.

עם זאת, חרף האטרקטיביות, משבר הקורונה עלול לטרוף את הקלפים גם עבורה. נוכח העיתוי, נראה שפרנקל מאמין כי שוק המשרדים עוד לא אמר את המילה האחרונה.

בשבוע שעבר מכרה דסק"ש את כל אחזקותיה בשופרסל (26%) ונשארה עם משענת כפולה: הסלולר, באמצעות סלקום שבה היא שולטת, והנדל"ן, באמצעות נכסים ובניין, שבקופתה 2 מיליארד שקל ונתח של 30% מגב־ים. משום כך ברור שהאוריינטציה היא נדל"נית, ולכן אלשטיין לא יכול להרשות לעצמו לאבד את גב־ים.

כניסתו של זאב בדמות פרנקל, שמצטרף לבעלי עניין מהותיים אחרים, מפחיתה את היכולת של אלשטיין לנווט את עסקי החברה. והאופק אינו צופה רגיעה, משום שככל הנראה יש לפחות עוד גוף אחד גדול שלוטש עיניים לגב־ים.