פורים האדום: בהלת הנגיף תקפה את ת"א

את אלפי המספרים שריצדו אתמול מול עיני המשקיעים על גבי מסכי הבורסה ניתן לתרגם למילה אחת – פאניקה. העובדה ש־72 מתוך 126 מניות שנסחרות במדד ת"א 125 ירדו אתמול ביותר מ־5%, ו־12 מהן צללו ביותר מ־10%, מלמדת שמה שקבע את הטון ביום המסחר הראשון של השבוע, בימי חג הפורים, אלו לא חישובים קרים אלא אמוציות ורגשות.

על רקע החשש של המשקיעים מהתפשטות נגיף הקורונה מדד ת"א 125 ירד ב־3.5%, מדד מניות הביטוח צנח ב־5.5%, מדד מניות היתר צלל ב־6.7% ומדד הנפט והגז התרסק ב־14.3%. ירידות השערים החדות לא פסחו על איגרות החוב הקונצרניות שאיבדו 2.9% מערכן.

צוללים קדימה

שוק המניות: מכה לאנרגיה ומלונאות

קבוצת דלק: קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה מובילה שלא בטובתה את טבלת המניות שרשמו את ירידות השערים החדות ביותר בבורסה בתל אביב בחודש האחרון – ירידה של 43%.

שוק האג"ח: המשבר העמיק

ירידות השערים החדות שאפיינו את חודש המסחר האחרון בבורסה לא פסחו על שוק איגרות החוב שהוכח שגם הוא לא חסין בפני הנגיף. רשימת סדרות האג"ח שרשמו את ירידות השערים הגבוהות ביותר בחודש שחלף כוללת מספר לא מבוטל של חברות שגם לפני שנגיף הקורונה הפציע בעולמנו היו במצב מאתגר, בלשון המעטה, ואיגרות החוב שלהן כבר נסחרו בתשואות שמאפיינות אג"ח זבל.

סדרת האג"ח שרשמה את הירידה החדה ביותר בחודש האחרון היא פטרוכימיים 1. סדרת אג"ח זאת נהנית משעבוד על מניות החברה הבת, בזן, אך סובלת מהצניחה בשווי השוק שלה. כלומר, כמו חברות אחרות מתחום האנרגיה, גם פטרוכימיים סובלת מהירידה במחירי הנפט והגז.

דוגמה נוספת לחברה שהיתה במשבר משל עצמה עוד ערב משבר הקורונה היא קרדן שאיגרות החוב שלה איבדו בחודש האחרון 25%. אבל אם נרחיב את טווח הבדיקה נגלה שאותה איגרת חוב צנחה ב־12 החודשים האחרונים ב־73%. מכאן שבמקרה של קרדן אפשר להתייחס לקורונה כאל נגיף שנדבק בחולה עם בריאות לקויה.

מימין: בעל השליטה ב אלרוב נדל"ן אלפרד אקירוב ובעל השליטה באי.די.בי אדוארדו אלשטיין צילום: עטא עוויסאת, אוראל כהן

קורבן נוסף שספג ירידות שערים חדות במיוחד בחודש האחרון היא חברת אי.די.בי שבשליטת אדוארדו אלשטיין. איגרות החוב של אי.די.בי צנחו בחודש האחרון ב־24% והן נסחרות בתשואה של 71%, תשואה שמעידה על חוסר האמון של המשקיעים ביחס ליכולת של החברה לעמוד בהתחייבויותיה.

את טבלת עשר הסדרות שרשמו את ירידות השערים החדות ביותר בחודש האחרון סוגרות איגרות החוב של פתאל אירופה ואלרוב נדל"ן. שתי החברות שפעילות בתחום המלונאות סובלות מהירידה בתיירות העולמית. איגרות החוב של פתאל ואלרוב נדל"ן רשמו אתמול ירידות שערים חדות של 6% אולם הן עדיין נסחרות בתשואה חד ספרתית.

מי שיחפש נקודת אור ירוקה בבורסה בתל אביב יוכל למצוא אותה באיגרות החוב הממשלתיות. על רקע ההתרסקות של רוב המדדים בשוק ההון, בולט לחיוב מדד איגרות החוב הממשלתיות שעלה בחודש האחרון ב־2.1%. את העלייה באיגרות החוב הממשלתיות ניתן לייחס לשני גורמים מרכזיים. ראשית, כשהבורסה רועדת המשקיעים מחפשים מפלט ופונים לאיגרות החוב הממשלתיות שנחשבות לחוף מבטחים בעת צרה. שנית, גם סגירת גבולות במטרה למנוע את התפשטות נגיף הקורונה לא מאיינת את ההשפעות של צעדים כלכליים שנעשים מעבר לים. בשבוע שעבר הבנק המרכזי בארה"ב הפתיע את המשקיעים כשהוריד את הריבית בחצי אחוז. בתגובה לכך נרשמה ירידה חדה בתשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ועלייה במחיריהן. בהתאם, גם התשואות של איגרות החוב הממשלתיות בישראל רשמו עליות שערים חדות. כמוה חדות? מדד אג"ח ממשלתי שקלי בריבית קבועה לטווח של יותר מעשר שנים עלה בחודש האחרון ב־8.8% והשלים זינוק של 40% בשנה האחרונה.

הפסיכולוגיה: מוכרים מניות, קונים שימורים

כשמסתכלים על המדפים המתרוקנים ברשתות השיווק אין להתפלא שאותם פחדים שמניעים אנשים לצבור מוצרי מזון בסיסיים מובילים אותם גם להחלטה למכור את תיק המניות שלהם בכל מחיר. נראה שאסטרטגיית המסחר המנצחת של השבוע האחרון היא "מכור מניות, קנה שימורים".

המשקיעים יכולים להרשות לעצמם לתרגם את הפחד שלהם מהפסדים לפקודות מכירה הודות לרווחים שנצברו לאורך שנים ארוכות של גאות בשוק ההון. משקיע שנכנס לשוק ההון באיחור לא אופנתי רק לפני שנה ורכש תעודת סל על מדד ת"א 125, יכול היה אתמול לעשות "Stop Loss" אחרי הפסד של 11% בחודש האחרון ועדיין לממש את ההשקעה שלו ברווח של 18%. אם אותו משקיע היה רוכש תעודת סל על מדד הנדל"ן, הוא היה יוצא מההשקעה עם רווח של 50%. זה אף פעם לא נעים להכיר בהפסד, אבל זה לא ממש נורא אם בשורה התחתונה אתה יוצא כשיותר מחצי תאוותך בידך.

הבחירה של המשקיעים לחתוך הפסדים ולקבע רווחים נתמכת במחקרים שמוכיחים את תופעת שנאת הסיכון (Loss Aversion) שלפיה לבני אדם יש נטייה להעדיף הימנעות מהפסדים על פני השגת רווחים. כלומר, כל אדם יעדיף רווח על פני הפסד, אבל רובנו נבחר להימנע מהכאב של ההפסד על פני ההנאה שברווח. במבחן התוצאה מתברר שגם המומחים הגדולים לא באמת יודעים לצפות לאן השווקים יובילו, קל וחומר כשמדובר בברבור שחור בדמות נגיף טרופי שהיחס אליו נע בין שפעת חולפת לחיידק טורף.

מי שלא יכול להרשות לעצמו לממש את האסטרטגיה הזאת של מימוש רווחים וישיבה ממושכת על הגדר הם מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים שמנהלים את החסכונות של הציבור. על כתפיהם מונחת האחריות לייצר תשואות שיבטיחו את תשלומי הקצבאות של האוכלוסיה המזדקנת. עם פאניקה ובלעדיה, בין אם השוק עולה או יורד, זרם ההפקדות לקרנות הפנסיה, לקופות הגמל וההשתלמות לא נפסק והמקורות שמגיעים למנהלי ההשקעות מחפשים שימושים ראויים. הירידות בשווקים מייצרות הזדמנויות השקעה.

מניות שנסחרו במכפילים מפולפלים לפני חודש מוצעות היום למכירה בתמחור נוח יותר. אגרות חוב שהבטיחו למשקיעים בהן תשואות ספק זניחות ספק עלובות נסחרות היום בתשואות אטרקטיביות יותר. במוקדם או במאוחר ועדות ההשקעה בגופים המוסדיים יאזרו אומץ לקפוץ בחזרה למים של ביצת שוק ההון המקומית. עם קצת מאמץ ודמיון, אפשר לראות בירידות השערים האחרונות גם הזדמנות, ובשלב זה כל שנותר הוא רק לקוות שהיא באמת כזאת.