28 מיליון הדולרים שיחזירו לוורינט את הטאלנטים שאיתם הסתכסכה

בימים אלו מתגבשת מאחורי הקלעים עסקה בעולם הריגול הדיגיטלי: ל"כלכליסט" נודע כי חברת טכנולוגיית המודיעין ורינט, הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ־3.5 מיליארד דולר, מנהלת זה כמה חודשים מגעים לרכוש שתי חברות ישראליות קטנות: וובאינטפרו ודיפ אנליטיקס (המכונות wip ו־deep). עוד נודע ל"כלכליסט" כי הצדדים הגיעו לסיכום שלפיו ורינט תרכוש את החברות ב־27.5 מיליון דולר: 20 מיליון דולר במזומן (מתוכם 2 מיליון דולר יופקדו בנאמנות) והשאר ישולם בכפוף לעמידה ביעדים שונים בשנה וחצי הקרובות, שבהן וויפ תפעל כיחידה עצמאית בתוך ורינט. על פי מתווה העסקה, בעלי וויפ יקבלו 55% מהסכום ובעלי דיפ 45%.

שתי החברות הנרכשות, שיושבות באזור התעשייה בהרצליה במרחק רחוב אחד מחברת ורינט, פועלות למעשה כחברה אופרטיבית אחת, תחת המעטפת של וויפ. החברה, בניהולו של עופר אלעד, משווקת טכנולוגיית מודיעין וריגול מתקדמת לגופים ביטחוניים, סוכנויות ביון, ממשלות, בנקים וחברות תשתית מעבר לים. החלוקה בין וויפ לדיפ היא בעיקר משפטית־תאגידית, כאשר חלק מבעלי המניות שלהן זהים.

"הרכישה תפתור לוורינט חיסרון משמעותי"

המגעים ידעו עליות ומורדות רבים. לפני כחודשיים העסקה כמעט ונסגרה, אך ורינט נסוגה ברגע האחרון. כעת הצדדים נמצאים כעת שוב בישורת האחרונה. זאת לאחר שוורינט כבר עשתה בדיקת נאותות. טיוטות ההסכם כבר עברו בין הצדדים, אך מחלוקות אחרונות מעכבות בינתיים את סגירת העסקה.

במידה שהעסקה אכן תיחתם, המשמעות היא שוורינט תרחיב את פורטפוליו המוצרים שלה ותשים את ידה על מוצרי ריגול המתחרים במוצרים שלה. בנוסף, היא תוציא מהשוק חברה שהצליחה בתקופה האחרונה לעקוף אותה כמה פעמים בדרך לחוזים מול לקוחות. "בשניים מהמקרים ורינט הורידו מחירים ועדיין הם הפסידו את העסקה", אומר גורם הבקיא בפרטים.

דן בודנר צילום: אוראל כהן

לדברי גורם נוסף בתעשייה, "מתחילת הדרך וויפ לקחה לוורינט עסקאות, כאשר הלקוחות היו מוכנים לשלם עבור המוצר שלה מחיר יותר גבוה ממחיר המוצר של ורינט. הרכישה הזו אמורה לפתור לוורינט חסרונות משמעותיים שיש לה כרגע". בנוסף, ורינט תצליח לשים את ידה על מוצר שפיתחו טאלנטים שסיפקו לה בעבר שירותים טכנולוגיים, וכאשר יצאו לדרך עצמאית נתבעו על ידיה בבית המשפט. כעת, אם העסקה תצא לפועל - הם יחזרו לוורינט בדלת האחורית ויחדלו מלהתחרות בה.

בעלויות צולבות וסכסוכים משפטיים

כד להבין את הסיפור מאחורי הקלעים של העסקה, צריך להכיר את נחמן גבע ואיתי גבאי, שהקימו ב־2014 את חברת (AIS (Active Intelligence solutions העוסקת בפתרונות בתחום טכנולוגיות המודיעין. באמצעותה עבדו השניים עבור ורינט במשך כשנתיים וסייעו לה בפיתוח מוצר בתחום הפיוז'ן (מוצרי תוכנה המאפשרים איסוף, קליטה, עיבוד וניתוח מידע ממקורות שונים, תוך הצלבתם ועיבודם לצורך מתן תמונת מודיעין); ומוצר נוסף בתחום הוובינט (מוצרי תוכנה המיועדים לאיסוף וניתוח של מידע מודיעיני המגיע ממקור אחד). "נחמן ואיתי היו למעשה קבלני משנה של ורינט ופיתחו עבורה את המוצרים", מספר גורם בתעשייה.

זה הזמן להכיר גם את וויפ: חברה שהוקמה במאי 2013, המעסיקה 38 עובדים. את החברה ייסדו ב"גראז'" בבני ציון גדי אבירן, עופר אלעד ושי שילר, כולם אנשי מודיעין בעברם. מדובר במעין גלגול של הידע והטכנולוגיה שנצברו בחברת טרוג'נס, שאותה ייסד אבירן. המוצר שוויפ פיתחה ומכרה הוא מוצר ריגול מתחום הוובינט בשם Highwire, המאפשר לגופי ביון, משטרות וצבאות לאסוף בצורה ממוקדת מידע מעולם הרשתות החברתיות לטובת איסוף מודיעין. זאת, כדי לעקוב אחרי מתנגדי משטר, או להבדיל טרוריסטים, פדופילים, זייפנים וכדומה. "זה מוצר שהיה מאוד חדשני כשהוא יצא לשוק", מספר גורם בתעשייה.

בשנת 2017 טרוג'נס נמכרה לוורינט ואנשיה עברו לענקית מהרצליה. כך נוצר מצב אבסורדי שלפיו בעלי מניות בוויפ מצד אחד מתחרים בוורינט בתחום הוובינט, ומנגד עובדים עבורה. "העובדה הזו הכניסה הרבה בלאגן בקרב בעלי המניות", אומר ל"כלכליסט" בעל מניות בוויפ.

המתח בין וויפ לוורינט התגבר על רקע החלטתם, באותה שנה, של גבע וגבאי להפסיק לעבוד עבור ורינט ולהקים סטארט־אפ משלהם, בשם אקסגון דטה פיוז'ן. הם הציעו לוויפ להיכנס כשותפה, אך זו סירבה. עם זאת, אלעד, שילר וכמה נושאי משרה נוספים בוויפ נכנסו כשותפים בעצמם.

תחת אקסגון פיתחו גבאי, גבע ושותפיהם את מוצר הפיוז'ן "Obtigo": תוכנה שמאפשרת חיבור בין סוגי דאטה שונים - קול, תמונה, גיליונות אקסל, מסמכים ועוד - וכך היא יכולה למצוא בתוך זמן קצר ביותר קשרים ביניהם. מדובר במוצר בעל ערך רב הן לגופים ביטחוניים והן בשוק האזרחי. בנוסף, התקשרו עם וויפ, כדי שזו תשווק ותמכור אותו.

בועז הרפז ושאול מופז. תיווכו בעסקאות בינלאומיות צילומים: גלעד קוולרציק, שאול גולן

 

"אלעד אמר לשקד: 'אתם עוד תקנו אותנו'"

בסוף 2017 ורינט פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ותבעה את וויפ, אקסגון והדמויות המרכזיות בהן בטענה כי גבע וגבאי מפרים את הסכם אי־התחרות שהם חתמו עליו, שהיה תקף עד יוני 2018. מי שהוביל את המאבק של ורינט בשניים היה גיורא שקד, סמנכ"ל בכיר ומנהל מוצרי הוובאינט והפיוז'ן בוורינט. בית המשפט קיבל את עמדת ורינט ואסר על גבאי וגבע להיות מעורבים בפעילות אקסגון ובפיתוח מוצרי וובינט ופיוז'ן. הוא גם אסר על וויפ ואנשיה לפעול עמם ביחד עד תום "שנת הצינון".

גבאי וגבע ערערו לעליון על ההחלטה, אך נדחו. באחד הדיונים בבית המשפט, מספר גורם המקורב לאחת החברות, אמר עופר אלעד לגיורא שקד: "אתם עוד תקנו אותנו".

"פסק הדין הזה פגע מאוד באקסגון, כי למעשה אי אפשר היה להשתמש במוצר במשך שנה ולא נשאר לה כסף", אומר מקורב לחברה. עם סיום תקופת אי־התחרות נולדה עסקה שלפיה וויפ תקבל ללא עלות את זכויות שיווק המוצר ותמשיך לפתח את הטכנולוגיה - ובתמורה תעביר לאקסגון אחוזים מההכנסות מכל עסקה. בעסקאות הראשונות 12%, ובהמשך ועד היום 4%. גבאי וגבע גם החלו לעבוד בוויפ: גבאי כסמנכ"ל תפעול וגבע כסמנכ"ל טכנולוגיות ומנהל הפיתוח של מוצר הפיוז'ן.

גורמים בענף מספרים על עסקאות מול עשרות לקוחות למכירת המוצרים של וויפ מול גופי ביון תואמי השב"כ והמוסד הישראלים באירופה, אסיה, אפריקה, מרכז ודרום אמריקה. בחלק מהעסקאות היו מעורבות דמויות בעלות פרופיל גבוה במיוחד. כך, למשל, מי שהביא לחברה כמה עסקאות הוא בועז הרפז, האיש שהורשע בזיוף מה שכונה "מסמך הרפז" - בשיאו של מאבק ייצרי בין לשכת שר הביטחון לשעבר אהוד ברק והרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי. הרפז נחשב לאדם מקושר מאוד ואחד ש"יודע לפתוח דלתות".

בין היתר, השיג הרפז לוויפ עסקה מול מדינה קטנה באירופה, המפעילה את אחד מאתרי התיירות החשובים בעולם, לרכישת המוצר שלה לצורך איתור כייסים בזמן אמת. בנוסף, המוצר מאפשר לגופי הביטחון באותה מדינה לזהות סיכונים הנשקפים לעומד בראשה, בעת ביקוריו במדינות שונות. עסקה אחרת שהביא הרפז לוויפ היא מול שרותי ביון באחת ממדינות אירופה שמתמודדת עם גל הגירה גדול ומעוניינת לנטר מידע על המהגרים ולהצליבו, במטרה לוודא כי הם אינם טרוריסטים או גורמים עברייניים.גם הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר שאול מופז, תיווך לחברה עסקה עם אחת ממדינות הקריביים, שלא יצאה לבסוף אל הפועל עד כה.

"ורינט השיגה עסקה במחיר מצוין"

לדברי גורם בתעשיה, פרשת קיימברידג' אנליטיקה, שהשתמשה בנתונים דרך פייסבוק לצורך מעקב, שנחשפה ב־2018, כמו גם שינויים בחוקי הפרטיות בעולם המערבי, "פגעו בעבודה של חברות בתחום, ובין היתר נפגע האלמנט הכי חשוב של המוצרים של וויפ ויצר סיכון לחברה". שינויים אלו היו בין הגורמים שהגבירו את הרצון של בעלי המניות למכור את החברה. גורם נוסף נגע ל"סכסוכים ואינטריגות", על פי גורם המקורב לחברה, בין בעלי המניות של wip ו־deep, שחלקם נמצאים בשתי החברות. בין היתר, זה מיוחס לכך שכמה אנשי טכנולוגיה שהיו ממייסדי דיפ ומחזיקים במניותיה, וחלקם גם במניות וויפ, הקימו חברה מתחרה נוספת בתחום הסייבר. לדברי אחד הגורמים, "ורינט ניצלה למעשה את מצב הבעלות המורכב הזה כדי להשיג עסקה במחיר מצוין". מקורב אחר לעסקה מסביר כי חלק מבעלי המניות פשוט החליטו "לפגוש עכשיו את הכסף". גורמים המעודכנים בפרטי המו"מ אומרים כי עופר אלעד מתעקש להגיע לסכום עגול של 100 מיליון שקל (28.7 מיליון דולר).

מנכ"ל wip, עופר אלעד

אם העסקה תצא בסופו של דבר לפועל, כפי שמסתמן, ורינט כנראה תנסה לבצע אינטגרציה בין המוצרים והמערכות. "הרעיון הוא שעובדי וויפ יישארו כיחידה עצמאית, שתפעל באינטגרציה עם ורינט, כשהעובדים מתחייבים להישאר שנה וחצי", אומר גורם בתעשייה. לדבריו, "אחת הבעיות של ורינט היא שאנשי המכירות שלה שמים את הפוקוס על עסקאות כבדות, בעשרות מיליוני דולרים כל אחת, כמו מכירת מערכות האזנה וסוסים טרויאנים, ופחות על תחומי התוכנה של וובאינט ופיוז'ן. לעומת זאת, בחברה קטנה כמו וויפ זה העיסוק המרכזי. לכן אנשי המכירות שלה מצליחים במקומות שאנשי ורינט נכשלים. ורינט מעריכה שרכישת המוצר המתחרה וניצול התשתית שלו לצורך שילובו במוצר הקיים שלה, יגרמו לכך ש־1 ועוד 1 יתנו לה 3". כמו כן, ורינט מתכננת בתוך שנה להתפצל לשתי חברות על פי שתי חטיבותיה - האזרחית והביטחונית (סייבר) ולכן, לדברי הגורם, "היא רוצה למלא את המחסנית במוצרים".

"גבע וגבאי יהפכו מבעלי מניות לשכירים"

על הרקע הזה, החלה ורינט לפני כמה חודשים לנהל מגעים לרכישת החברות. מן הצד האחד של השולחן ישבו עורכי הדין מהרצוג, פוקס, נאמן, המייצגים את וויפ ועורכי הדין ממשרד שבולת, המייצגים את דיפ - ומצד שני עורכי הדין ממיתר ליקוורניק, שמייצגים את ורינט. לדברי מקורות הבקיאים בפרטי העסקה, בעקבות המכירה ייפסקו גם תשלומי התמלוגים לאקסגון של גבע וגבאי, שצפויים גם הם לעבור לעבוד בורינט. בעקבות זאת, נערך במקביל בתקופה האחרונה גם משא ומתן לגבי גובה הסכום שתשלם וויפ לאקסגון כפיצוי על כך. הצדדים הגיעו להבנה כי סכום זה יעמוד על כמיליון וחצי דולר. במהלך המגעים הביעו גבאי, גבע וגורמים נוספים חוסר שביעות רצון מהמהלך, וניסו למקסם את התגמול שהם יקבלו.

"צריך להבין שהשניים הם הטאלנטים, כמו מסי ורונאלדו, של הטכנולוגיה שורינט רוצה לקנות", אומר גורם הבקיא בפרטי המגעים. לדבריו "ממקום מאוד עצמאי, של בעלי מניות באקסגון שמקבלים תמלוגים על כל מכירה — הם יצטרכו לחזור ולעבוד תחת המטרייה של ורינט כשכירים, כש'האקזיט' שלהם הוא רק כמה מאות אלפי דולרים במקרה הטוב. מעין תחושה של 'קונים אותם בזול'. מי שכן צפוי להרוויח מהעסקה הוא עופר אלעד, שאמור לקבל בונוס נאה וגם גיורא שקד מורינט שיסגור מעגל וישים את היד על הטכנולוגיה שמתחרה בו במחיר נמוך יחסית".

מהחברות והאנשים הרלוונטיים המוזכרים בכתבה לא התקבלה תגובה.