האביר על הסוס הלבן של ורינט: אייפקס תהפוך לבעלת המניות הגדולה בחברה

מדובר במהלך המתבקש כבר שנים ארוכות ואשר יריבתה ההיסטורית של ורינט, נייס, ביצעה כבר לפני ארבע שנים והוכתר כהצלחה מסחררת. נייס, בהובלת המנכ"ל ברק עילם, בחרה במסלול מעט שונה ומכרה את פעילותה הבטחונית החוצה לאלביט מערכות תמורת 157 מיליון דולר ונותרה רק עם פעילות החטיבה העסקית. אלא שהמיקוד והשקעת המשאבים בו באמצעות המעבר לענן, העביר את נייס לשווי של 9 מיליארד דולר בעוד שוורינט עוד מדשדשת סביב שווי של 3 מיליארד דולר בלבד.

דן בודנר צילום: אוראל כהן

בעלי המניות של ורינט לא היו עיוורים להתפתחויות והפעילו לחצים על החברה כבר באפריל האחרון לפצל את פעילות הסייבר לחברה נפרדת ולהחליף חלק מהדירקטוריון הוותיק של החברה. לחברת ההשקעות נויברגר ברמן שמחזיקה ב-2.7% ממניות ורינט, שנאבקה בהנהלת ורינט ובראשה המנכ"ל הוותיק דן בודנר (שמלווה אותה עוד מימיה בקומברס), הצטרף גם השורטיסט בן אקסלר שאוהב לנעוץ את שיניו במניות ישראליות חבוטות.

הטענות של בעלי המניות כלפי הנהלת ורינט פשוטות למדי וניתן היה לצפות כי יגיעו מוקדם יותר. ייתכן כי מה שעיכב אותן היה ניסיונו של בודנר ב-2018 להוביל מהלך למיזוג NSO, שהפכה בינתיים לאחת מחברות הסייבר הישראליות המוכרות בעולם בעקבות פעילותה גם בגזרה ההתקפית. המהלך, שבו הייתה אמורה ורינט לרכוש את NSO לפי שווי של מיליארד דולר, לא צלח בסופו של דבר - ושוב נותרו בעלי המניות של החברה מתוסכלים בעודם הם מביטים בגרף המניה של נייס שנע בכיוון ההפוך לזה של ורינט. 

טענות בעלי המניות, שרצו להחליף חלק מהדיקטורים, נסבו סביב היעדר צמיחה בולט ורווחיות נמוכה בוורינט. בינתיים, נייס כבר עקפה את ורינט גם בביצועים העסקיים ולא רק בפיננסיים, אבל הפער עדיין לא משמעותי. ורינט פירסמה אתמול את התוצאות הכספיות שהציגו הכנסות של 964 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2019, צמיחה של 7% מול התקופה המקבילה. עם זאת, הרווח נקי ירד ל-23.8 מיליון דולר לעומת 38.6 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2018. באותו פרק זמן צמחה נייס ב-14% להכנסות של 1.1 מיליארד דולר והקפיצה גם את הרווח הנקי ב-27% ל-124 מיליון דולר. 

לצד הצמיחה האיטית שרבים תולים אותה בהיעדר מיקוד, ורינט מציגה גם רווחיות נמוכה. זו נובעת במידה רבה מכך שהיא ביצעה מספר רכישות כדי לחפות על היעדר צמיחה אורגנית. המהלך הנוכחי, אם יצליח, אמור לשפר את הביצועים של כל חטיבה שהיום ממילא אין ביניהן קשר רב. פעילות החטיבה העסקית, שלדברי בודנר כבר עובדת בקצב הכנסות שנתי של מיליארד דולר, מתמקדת במכירת פתרונות תומכי מערכי שירות לארגונים, כמו למשל ניהול, הקלטה ושליפה של שיחות עם לקוחות. בנייס למשל בחרו להישאר דווקא עם הפעילות הזאת על אף שלאורך השנים הפלח הבטחוני נחשב ל"סקסי" יותר.

ורינט שנולדה כחברה עצמאית לאחר אירועי ה-11 בספטמבר 2001, כדי לספק שירותי מודיעין ולסייע למערכי מאבק בטרור, מתקשה להיפרד מפעילות זו. לפי בודנר הכנסותיה השנתיות של חטיבת הסייבר מתקרבות לחצי מיליארד דולר , כך ששם טמון הפוטנציאל לצמיחה המהירה יותר.

אחת השאלות המעניינות שבשלב זה אין לה מענה היא איך בדיוק תתפצל ורינט, שמעסיקה 6,000 עובדים, ומי יעמוד בראש שתי החברות החדשות. אחת הטענות הנוספות של בעלי המניות כלפי ההנהלה נעוצה גם בזהות המנכ"ל הנצחי שלה דן בודנר (60). לדעת רבים, בודנר עוד סוחב עימו, לטוב ולרע, את התרבות הארגונית של קומברס ונוהג למשוך תגמול מנקר עיניים מדי שנה, בעיקר לנוכח הביצועים של ורינט. כך למשל, בחמש השנים האחרונות קיבל בודנר תגמול כולל של 44 מיליון דולר ולפי מסמכי החברה הוא גם זכאי למצנח זהב נדיב של כ-20 מיליון דולר במקרה של עזיבתו כתוצאה מהעברת השליטה.

ועוד הערה חשוב - היסטורית, מהלכים של פיצולי חברות לשתיים כדי להציף ערך למשקיעים תמיד נראים מבטיחים על הנייר, אבל לא רבים מהם אכן מצליחים. במקרה של ורינט, המהלך יכול להצליח בזכות השוק הרותח של הסייבר, אך מימוש ההבטחה תלוי בזהות העומד בראש החברה.