מלחמת סייבר: בעל מניות דורש מוורינט החלפת דירקטוריון

סימנים ראשונים לתחילתה של מלחמת פרוקסי על דרך ניהולה של ורינט - הפועלת בתחום שירות הלקוחות והסייבר, מתחילים להתגלות בימים אלה.

זאת, לאחר שהחברה, שמניותיה נסחרות בנאסד"ק, פרסמה אתמול למשקיעים מכתב רשמי, בו היא מסרבת למנות 3 דירקטורים, לפי דרישתו של בית השקעות אמריקאי, נויברגר ברמן, המחזיק ב־2.6% ממניות החברה. ורינט מגלה קיפאון בהכנסות בשנים האחרונות ודעיכה ברווח הנקי, בזמן שהמשקיעים מביטים בעיניים כלות על סקטור הסייבר הלוהט. לפי דרישתו של גוף ההשקעות, נראה כי עלולה להיפתח מולו מלחמה על דרך ניהול החברה.

דן בודנר מנכל ורינט צילום: אוראל כהן

נויברגר ברמן כבר הצליח למנות לפני שנתיים דירקטור לוורינט מטעמו, וכעת ביקש למנות עוד שלושה, להם ניסיון עבר בחברות תוכנה: מארק גרין, ביאטריס אינפנטה ועודד וייס. בדירקטוריון ורינט מכהנים 8 דירקטורים, אף אחד מהם לא ישראלי, פרט לבודנר.הצעד הוביל את ורינט לפרסם מכתב, בו הסבירה כי נרשם שיפור בביצועים העסקיים שלה, וכי התחזיות המעודכנות שלה ל־2019 מראות על עלייה בהיקף ההכנסות. עוד טוענת החברה כי העלייה בשווי השוק של מניותיה בבורסה, מוכיחה גם היא את התאוששותה. אתמול נסחרה מניית ורינט בעלייה קלה לשווי של 4.1 מיליארד דולר.

במכתב של יו"ר ומנכ"ל ורינט, דן בודנר, הוא ציין כי "אנו סבורים שהדירקטוריון, שמורכב משמונה גורמים עם רקע מקצועי עשיר, מאזן בין ניסיון למיומנויות". עוד מצויין שם כי בשלוש השנים האחרונות הוסיפה ורינט שלושה דירקטורים, בהם חבר דירקטוריון ב־2017, שהגיע כאמור בהמלצת נויברגר נוימן. בודנר הוסיף כי "אנו מחויבים להמשיך לרענן את מועצת המנהלים שלנו, אך אנחנו עושים זאת כחלק מתהליך ארוך טווח ומסודר, זאת בכדי שנמצא את המועמדים הטובים ביותר".

התאוששות המניה לא מעודדת את המשקיעים

במכתב מועלים טיעונים שנועדו להסביר שוורינט אכן בדרך לצמיחה. לפי הנתונים שצורפו, רשמה החברה ב־2107 הכנסות (NON־GAAP) של 1.07 מיליארד דולר. הן טיפסו ל־1.15 מיליארד דולר ב־2018 וצפויים להגיע ל־1.245 מיליארד דולר השנה ול־1.37 מיליארד דולר ב־2020. אלא שמבט היסטורי, שבוחן את נתוני המחזור של ורינט, מלמד כי הדשדוש, שככל הנראה תסכל את המשקיעים, נמשך על פני כמה שנים. ב־2016 עמד מחזור המכירות של החברה על 1.13 מיליארד דולר, גבוה מזה שנרשם ב־2017. גם ב־2015 מחזור המכירות עמד 1.13 מיליארד דולר.

בשורת הרווח הנקי המצב חמור יותר. הרווח הנקי שרשמה ורינט ב־2018 עמד על 11.9 מיליון דולר. מדובר בהתאוששות מול 7.7 מיליון דולר ב־2017, אך עדיין נמוך מזה שנרשם ב־2015 ו־2016, שעמד על 85.7 מיליון דולר ועל 51.4 מיליון דולר, בהתאמה.

מה שכן תומך בטענותיה של ורינט זו ההתאוששות שנרשמה במחיר המניה שלה. המניה זינקה ב־46% מתחילת 2019. עם זאת, מחיר המניה שיקף את הדשדוש העסקי בביצועי החברה ונע בטווח של 33־46 דולר בארבע השנים האחרונות, כאשר שנתיים מתוכן היתה המניה מעל ל־40 דולר.

בנויברגר מעוניינים בתוכנית ארוכת טווח

מנהל ההשקעות בנג'מין נחום, מנויברגר ברמן, אמר אתמול בתגובה למכתב של בודנר: "אנחנו רוצים לקיים דיאלוג קונסטרוקטיבי, אך החברה במגננה". נחום טען כי הוא מעוניין שהנהלת ורינט ודירקטוריון החברה יציגו תוכנית ארוכת טווח, שתתמודד עם הנושאים שפגעו בחברה בעברה. לפי הדיווחים בוול סטריט, נויברגר ברמן אינו נחשב באופן מסורתי לקרן השקעות אקטיביסטית, אלא לגוף שעוסק בניהול של מגוון השקעות דרך מנהלי תיקים ובאמצעים נוספים. מדובר בגוף שנוסד לפני 80 שנה על ידי רוי נויברגר, אספן אמנות. כיום, פועל בית ההשקעות שעזר לייסד במעל ל־34 ערים ברחבי העולם.

נויברגר ברמן אינו בעל המניות הגדול ביותר או הדומיננטי בוורינט, החזקתו 2.6%. בעלי המניות הגדולים הם קבוצת ונגארד, המחזיקה ב־9.1% ממניות החברה. אחריה קרן בלקרוק, שמחזיקה ב־7.2%.

בעבר נשלטה ורינט על ידי קומברס, שגם הטילה עליה צל עם הסתבכות ה והסתבכות של מייסדה, קובי אלכסנדר, בפרשת הבקדייטינג של האופציות, בשלהי העשור הקודם. אלא שבשנים האחרונות הצל הכבד של קומברס כבר לא מעיב על ורינט כבעבר. עם זאת, ניסיון למיזוג עם חברת הסייבר הישראלית NSO לא צלח והופסק ביולי 2018.