הנגיד בבלימה חלקית: השקל עדיין מתחזק, אבל פחות

יו"ר הפד ג'רום פאוול יככב הערב בארה"ב - נגיד בנק ישראל אמיר ירון מנסה לבלום את התחזקות השקל בשוק המקומי שלנו. הדולר שרשם מוקדם יותר היום ירידה של 0.8% מול השקל עומד עתה על מינוס 0.2%, ונסחר ב-3.49 שקלים, היורו שאיבד בשעה מוקדמת 0.7% נסוג עתה גם הוא ב-0.2% ונסחר ב-3.89 שקלים; בשווקים הבינ"ל, לקראת הכרעת הפד - היורו יציב, נסחר ב-1.115 דולר, הפאונד עולה ב-0.2% ל-1.216 דולר.  

ירון פרסם היום הודעה חריגה בניסיון לצנן את המגמה המתמשכת של התחזקות במטבע הישראלי, וכאשר ברקע ביקורות נוקבות שהושמעו נגד שלוות הנפש של בנק ישראל מול התעצמות השל. הנגיד הבהיר שבניגוד לאמירות הקודמות של הבנק, "ריבית בנק ישראל לא תעלה במשך זמן ממושך". ירון הסביר כי "במועד החלטת הריבית האחרונה ב-8 ליולי הוועדה העריכה, על פי האינפורמציה שהייתה לנו אז, שיתכן שיווצרו התנאים להעלאת ריבית באחת ההחלטות הבאות". 

'האחראי - בנק ישראל'

מוקדם יותר היום פרסם בנק דיסקונט סקירה מיוחדת וביקורתית כלפי בנק ישראל והאחריות הישירה שלו על ההתחזקות בשקל: "ההסבר המובהק להתחזקות השקל השקל לאחרונה הוא אופן הפעולה של בנק ישראל. הבנק המרכזי נוקט בגישה פסיבית יחסית, שבה הוא אינו משנה באופן מהותי את המסר לגבי המדיניות המוניטרית. מדובר בגישה חריגה לעומת מסרים מרחיבים של בנקים מרכזיים במערב ובמדינות רבות בעולם", כך אמר מוקדם יותר היום היום  שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים בחדר עסקאות דיסקונט. 

"בנק ישראל כמעט לא רכש מט"ח מתחילת השנה, הנגיד הותיר על השולחן את האופציה להעלאת ריבית בחודשים הקרובים, ומחלקת המחקר הותירה את התחזיות להעלאת ריבית ללא שינוי: 3 פעמים עד סוף 2020. הבנק גם לא משדר לשוק ההון מסר מרחיב באופן כזה או אחר. בדיוני הריבית האחרונים בנק ישראל ציין כי ייסוף השקל הוא 'הגורם העיקרי המעכב את המשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד ולכך עשויה להיות השפעה על מדיניות בנק ישראל' ולמרות זאת בנק ישראל לא פעל עד כה לעצירת המגמה של התחזקות השקל", אמר קצביאן.

גם בנק אוף אמריקה העביר ביקורת על מדיניות בנק ישראל תחת הנגיד הנוכחי אמיר ירון. בסקירה מעודכנת שפרסם השבוע נאמר ש"בנק ישראל צריך להרגיע את גישתו הניצית", בביקורת גלויה על כוונות בנק ישראל להעלות את הריבית על השקל בהמשך השנה, מגדירים כלכלני הבנק האמריקאי את המדיניות הניצית הזו (Hawkish) כמהלך מנוגד למגמה היונית (Dovish) שמובילים הבנקים המרכזיים בעולם, של הרחבה מוניטארית והורדת ריבית - לטענת בנק אוף אמריקה, המדיניות של הבנק המרכזי בראשות ירון מובילה להתחזקות עקבית של השקל מול הדולר.

הנגיד אמיר ירון צילום: אלכס קולומויסקי

הריבית על הדולר משנה כיוון  

שוק המטבעות העולמי ממתין להודעת הריבית של הפד הערב: השוק מעניק סיכוי של כמעט 100% להורדה של 25 נק' בסיס (0.25%), מרמתה הנוכחית של 2.5% (ובאופן מדויק - 2.5%-2.25%) לרמה של 2.25% (2.25%-2.00%), אף שיש גורמים שמאמינים למהלך חריף יותר של הורדה ב-0.5% - אחד מהם הוא סת' קרפנטר (Seth Carpenter) הכלכלן הראשי לענייני ארה"ב בבנק השוויצרי UBS. כך או כך, היום צפויה כל הנראה תקופה של העלאות ריבית שהחלה בדצמבר 2015 וכללה 9 העלאות ריבית של 0.25%.

מכיוון שהשוק בדרך כלל מתמחר מהלך של שינוי בריבית עוד לפני ההודעה בפועל על השינוי, המפתח יהיה בתחזית שיציג הפד, או ברמזים שישדר פאוול לגבי החודשים הבאים. בסבירות גבוהה, רמזים לזהירות יתר בהמשך הדרך (כלומר, ספק לגבי הורדות נוספות בתקופה הקרובה) תגרור התחזקות של הדולר. ומנגד, רמזים יוניים על הרחבה יובילו ככל הנראה לתגובה הפוכה. יש לסייג - זוהי הערכה כללית שמבוססת על האירועים בעבר, השוק כיום הרבה יותר קופצני, ועשוי להגיב באופן שלילי גם אם רמזים להרחבה עתידית לא יהיו חדים וחותכים באופן מספק.

"הורדת הריבית המתומחרת היום היא לא המילה האחרונה, השוק מצפה להורדת ריבית נוספת השנה וכך גם ב-2020 . אם נסתכל על שיקולי הפד, נוכל לומר כי בעבר הבנקים המרכזיים הגיבו באיחור למשברים, כולל משבר 2008. נעשה פה ניסיון מצד הבנק המרכזי של ארצות הברית להקדים תרופה למכה, לאחר שהצמיחה בארצות הברית ירדה מ-3% בשנה לרמה של 2%. כאשר סקטורים שונים במשק האמריקאי מראים תוצאות פושרות, הורדת הריבית מכוונת להקלה על לקיחת ההלוואות של החברות ולהמרצת הכלכלה", אומר רוני גיטלין, מנהל מסחר בני"ע בלאומי שוקי הון. 

פרופ' בארי אייכנגרין, אחד המומחים ידועי השם במערכת הכלכלית הבינלאומית, שמככב ברשימת 20 הכלכלנים הכי מצוטטים בעולם, אומר בשיחה עם "כלכליסט" על רקע הכרזת הריבית הצפויה היום בארה"ב, כי "שיעורי ריבית נמוכים יכולים לעודד 'בועות' בעיקר בכלכלות אשר צומחות בקצב של 3% עד 4% בשנה". זהו שיעור הצמיחה של כלכלת ישראל. המשמעות המעשית היא שבאותן כלכלות, "הבנקים המרכזיים שלהן חייבים להסתמך על מדיניות של יציבות איתנה יותר כדי להכיל סיכונים פיננסיים", מסביר אייכנגרין, ומוסיף כי "המהלך הצפוי של הפד בארה"ב מהווה אישור לכך שהרף 'הנורמלי החדש' של ריביות ריאליות נמוכות לא יסתיים בקרוב".

בניין הפד בוושינגטון צילום: בלומברג