הנפקת הבורסה הציתה קרב בין גואטה לבן זאב

הנפקת הבורסה בתל אביב, שצפויה להתבצע בקרוב, מעוררת מחלוקות בין הנהלתה בראשות המנכ"ל איתי בן זאב לבין הרגולטור שמפקח עליה - רשות ניירות ערך בראשות ענת גואטה.

אחרי עיכובים של כחצי שנה ביום חמישי האחרון דירקטוריון הבורסה אישר את הגשת טיוטת התשקיף לרשות ני"ע. לפי ההערכות, הבורסה תבצע הצעת מכר לכשליש ממניותיה לפי שווי חברה של 600־650 מיליון שקל, ובדרך שסותרת את אמירתו של בן זאב מספטמבר האחרון, אז הסביר המנכ"ל במסיבת עיתונאים חגיגית כי בכוונתו להנפיק את הבורסה לציבור בלבד. באותה העת אמר בן זאב כי בכוונתו להגביל את סכום הרכישה המקסימלי לכמה אלפי שקלים לאדם, כדי שרק הציבור יוכל להשתתף בהנפקה - דבר שמבטיח כי השחקנים המתוחכמים יישארו מחוץ להנפקה.

מימין: מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב ויו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה צילומים: אוראל כהן

הרציונל מאחורי המהלך המתוכנן של בן זאב היה משולש. ראשית, הבורסה רצתה שהציבור יהפוך לשותף בה, משום שהיא נתפסת כמשאב ציבורי. שנית, הדבר משרת את המאמצים של הבורסה למוסס את הרתיעה שקיימת בקרב הציבור הרחב להשקיע בעצמו בשוק ההון - מאמצים שקיבלו ביטוי גם בקמפיין שהושק כמה חודשים לפני כן, שנועד להפחית את החשש של הציבור ולהסביר לו שההשקעה בבורסה עדיפה על פיקדון בבנק לאורך זמן. שלישית, הנהלת הבורסה לא רצתה ליצור מצב שבו הציבור אינו נהנה ממה שהגופים המוסדיים נהנים ממנו - הנחה בשלב המוסדי, שיכולה לגרור אחריה הפסדים לציבור בטווח הקצר, משום שאותם גופים יכולים להחליט לממש את האחזקות זמן קצר לאחר ההנפקה כדי ליהנות מההנחה, מה שיוביל לירידה במחיר המניה.

אך כעת מסתבר שבן זאב לא יוכל להוציא את תוכניתו לפועל. הסיבה היא שכיום התקנות של רשות ני"ע מאפשרות רק שני סוגים של הנפקות: הנפקה שמורכבת משלב מוסדי, שבו 70% מהכסף הם של גופים מתוחכמים, ולאחריה שלב ציבורי שפתוח לכולם (כולל למשקיעים המתוחכמים); או הנפקה ללא שלב מוסדי, אלא כזו שכוללת שלב ציבורי בלבד, אך כזו שלא ניתן להגביל במסגרתה את גובה ההשקעה. כלומר, גם בהנפקה הזו השחקנים המתוחכמים יכולים להשתתף.

בעיה של לוח זמנים?

כדי להוציא את הנפקת הבורסה לפועל במודל שלו שואף בן זאב יש צורך בתיקון התקנות, ולדברי הבורסה רשות ני"ע לא נתנה אור ירוק למהלך. בסביבת הבורסה מדגישים כי ניתן יהיה לתקן את התקנות עד להנפקתה. ברשות ני"ע, לעומת זאת, דוחים את הטענות האלו ומדגישים כי הכאוס ששורר בכנסת, בוודאי נוכח הבחירות החוזרות, לא מאפשר זאת, ואף רומזים לכך שהצעת הבורסה נזרקה לחלל האוויר כשהיא אינה בשלה מספיק.

עם זאת, וחרף הטענות ההדדיות, ברשות ני"ע שוקלים לייצר מודל שבו בשלב הציבורי, שיתבצע לאחר השלב המוסדי, סכום הרכישה יוגבל, כך שלפחות 30% מהמניות שיוצעו בשלב זה יירכשו באמת על ידי הציבור הרחב ולא על ידי שחקנים מתוחכמים שמבצעים רכישות של מניות בשלב הציבורי משום שלא קיבלו סחורה במסגרת המכרז המוסדי.

רצף של דרמות ועיכובים

הדרמה הנוכחית היא עוד אחת בשרשרת שמלווה את השינויים בבורסה. באפריל 2018 הבורסה חתמה על הסכם למכירת 19.9% ממניות חברי הבורסה לקרן האוסטרלית־אמריקאית מאניקיי ועוד 51.7% לארבע קרנות זרות נוספות. הרשות עיכבה את ביצוע העסקה משום שדרשה לאשר כל קרן באופן פרטני. באוגוסט העסקה אושרה, אך נתח של 32.9% ממניות הקרנות הועבר לידי נאמן עד לביצוע ההנפקה, שאותה התחייבה הבורסה לבצע בתוך שנה. ההנפקה המתוכננת הובילה גם לסכסוך עם עובדי הבורסה, שדרשו חסינות מפיטורים למשך 10 שנים מיום הנפקתה ומענק של 5 משכורות לעובדים המאוגדים, מה שהוביל לדחיית ההנפקה. בחודש שעבר העובדים אף השביתו את המסחר עד לצהריים - אירוע חריג במיוחד. בסוף מאי בן זאב החליט להניע את ההנפקה חרף אי־ההבנות ששוררות עם הוועד.