תחרות ממערב: לוקסמבורג מאיימת על הטבות המס להייטק

הטבת מס חדשה שמקודמת בלוקסמבורג בימים אלו עלולה לפגוע באטרקטיביות של ישראל בקרב ענקיות הייטק בינלאומיות. ממשלת לוקסמבורג הניחה ב־8 באוגוסט על שולחן בית הנבחרים הצעת חוק שתעניק הטבות מס משמעותיות לחברות טכנולוגיה על ההכנסות שלהן מקניין רוחני. לפי ההצעה עבור הכנסות מקניין רוחני, תינתן הנחה של עד 80% מגובה המס שעומד כיום בלוקסמבורג על כ־25% בממוצע כך שבפועל תשלום המס, גם מס החברות וגם מס על רווחי הון, יעמודו על כ־5% בממוצע.

רק בינואר האחרון, בניסיון למשוך לישראל פעילות של יותר חברות בינלאומיות, קידם שר האוצר משה כחלון חוק המעניק לחברות הייטק שיעורי מס של 12%, או 6% לחברות עם היקף פעילות של מעל 10 מיליארד שקל. מדובר בשיעור מס נמוך משמעותית משיעור מס החברות בארץ שעומד על 24% ומהטבות מס רגילות שניתנות לחברות יצואניות - 16% במרכז ו־7.5% בפריפריה. הטבת המס החדשה שמקודמת בלוקסמבורג מאיימת להאפיל על הטבות המס הישראליות, וזאת בזמן שמכניסתן לתוקף של ההטבות אף חברה בינלאומית לא העבירה בעקבותיהן את פעילותה לארץ. באוצר וברשות המסים טוענים כי בימים אלו מתנהלים מגעים מול כמה חברות בנושא.

צילום: שאטרסטוק

לוקסמבורג, כמו יתר מדינות ה־OECD, נדרשת להתמודד עם המציאות החדשה, שבה לא ניתן להעניק הטבות במטרה להוות מקלט מס לחברות שפועלות במדינה אחת אך משלמות מסים במדינה אחרת. זאת לאחר שארגון ה־OECD אימץ המלצות להדק תיאום בין מדינות כדי למנוע ניצול לא לגיטימי של מנגנוני מס שונים על ידי חברות בינלאומיות (BEPS).

שר האוצר משה כחלון צילום: מוטי קמחי

לדברי עו"ד הנרייט פוקס, שותפה ומנהלת מחלקת מיסוי בינלאומי במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, כמדינה אירופית הטבות המס החדשות הן לא היתרון היחידי שיש ללוקסמבורג על ישראל. "כך למשל בעוד לישראל יש 57 אמנות מס עם מדינות שונות, המסדירות ומקלות את ההתחשבנות וקיזוז המס בין מדינות שהחברה פועלת בהן, ללוקסמבורג יש 75 אמנות מס והסדרים בין־אירופים שונים שמאפשרים לחברות לחלק דיבידנד ולשלם ריבית ללא ניכוי מס במקור. כך שלחברות שהשוק העיקרי שלהם באירופה יכול להיות נוח יותר דווקא לפעול משם", אומרת פוקס.

לא היתרון היחידי

מעבר לשיעורי המס הנוחים ומספר אמנות מס המקלים על חברות לפעול מול יותר מדינות ובמיוחד באירופה, ללוקסמבורג יש עוד יתרון על ישראל. גורמים רבים בתחום מספרים שגם היום חברות ישראליות מעדיפות לפתוח חשבון בנק או בכלל להירשם במדינה זרה, מאחר שהן יודעות שהזיקה לישראל תפגע בהן מול לקוחות מסוימים או מול שווקים ספציפיים. בעוד שיש מי שלאור חרמות יעדיף שלא להסתכן ולעבוד עם חברה ישראלית, חברות שנחשבות ללוקסמבורגיות, לא צריכות לחשוש מתופעות כאלו.

"כמובן שהעברת נכסים באופן מלאכותי, כלומר רק להעתיק את הרישום של הפטנט, למשל, למדינה אחרת לא אפשרי לפי כללי ה־BEPS, אולם כדי להעניק את הטבות המס לא צריך בהכרח להעביר ארגון שלם. מה שנדרש הוא לעשות חלק עיקרי מהפיתוח במדינה הרלבנטית, מה שגם יכול להיות פיתוח השלבים האחרונים של אפליקיציה כזו או אחרת, ולא המחקר כולו", מחדדת פוקס.

אך המשמעות של זה היא כי מדינה שתצליח למשוך אליה חברות כאלו לא תיהנה רק מתשלמי המס שלהן, שגם ככה אינם גבוהים כל כך לאור ההטבות, אלא ממקומות תעסוקה איכותיים וידע שיגיע למדינה ויפותח בה.

מנהל רשות המסים משה אשר צילום: עומר מסינגר

עד היום לוקסמבורג היתה ידועה בעיקר כאבן שואבת לענף הפיננסים. כ־87% מהתוצר של המדינה מגיעים מענף השירותים. בנקים, חברות ביטוח וחברות פיננסיות רבות הקימו בה את המטות שלהן בתמורה להטבות מס. כך למשל אם חברה לוקסמבורגית נותנת הלוואה לחברה־הבת שלה בחו"ל, התשלום על ההלוואה לא היה נחשב לרבית אלא כהצטרפות של החברה־האם ברווחי החברה־הבת וככזה הוכר כדיבידנד פטור ממס. מאידך במדינה השנייה היה נחשב כריבית ולכן הוכר כהוצאה מוכרת למס, מה שהיה למעשה פטור כפול ממס. כמו בשוויץ גם בלוקסמבורג מקפידים מאוד על הסודיות הבנקאית, סודיות שמתפוררת לאט לאט. אמנם עדיין ניתן לראות במדינה כעשירה במומחים פיננסיים ובעלת מסורת חזקה בהנפקות, אך במציאות העכשווית, גם היא צריכה להמציא את עצמה מחדש.

האיחוד נגד לוקסמבורג

בשנים האחרונות ההטבות מס שניתנו על ידי לוקסמבורג נחשבו למוגזמות. כעת היא נדרשת, בהתאם להנחיות ה־OECD, לבנות מנגנון שמצד אחד העולם יוכל לקבל ומצד שני ימשוך חברות לתחומה. כך למשל ביוני 2016 פורסם כי האיחוד האירופי דרש מלוקסמבורג לבטל רולינג - פסיקת מס - שניתנה עבור פיאט, שהיטיבה עם החברה באופן מוגזם. בעקבות הביטול גדל חוב המס של פיאט ללוקסמבורג ב־20 עד 30 מיליון יורו. באותו החודש גם פורסמה החלטה דומה של האיחוד האירופי שהתקבלה כבר בסוף 2015 כלפי רולינג שניתן על ידי לוקסמבורג למקדונלד'ס עבור הקניין הרוחני של מקדונלנד'ס באירופה, רוליניג שסייע לה להמנע מתשלום מס על תמלוגים בהיקף של 250 מיליון יורו רק ב־2013.

היקף הטבות המס שניתנות לחברות זוכה לביקורת מדי פעם, במיוחד כאשר חברה גדולה, כמו טבע למשל, מודיעה על פיטורי עובדים. אולם למרות הביקורת, מרבית הגופים הרלבנטיים בממשלה - כמו משרד האוצר, הכלכלה וראש הממשלה - סבורים כי מדובר במס המקסימלי שניתן לגבות מאותן חברות.

בימים אלו בוחנת ועדה של משרד האוצר, יחד עם התאחדות התעשיינים, כיצד ניתן להגדיל את הפריון במשק ולעודד את פעילות חברות. עיקר המחלוקת כעת בין הצדדים היא בנוגע לדרישת התעשיינים להפחית את שיעורי המס בארץ, זאת למרות שכבר עכשיו מס החברות נמצא במגמת ירידה - מ־25% בשנה שעברה ל־23% בשנה הבאה) והטבות המס שניתנות במסגרת חוק עידוד השקעות הון גדלו גם כן - הן לחברות ההייטק והן לחברות בפריפרייה. לשני הצדדים ברור כי הפחתות מסים הן לא הפתרון האמיתי לבעיית הפריון. באוצר בשלב זה לא מסכימים להפחתות מסים נוספות, אך הנושא עוד לא ירד מהפרק.