"אחרי האקזיט לא היו חגיגות ולא שמפניות. הדבר הכי טוב שיצא לי? קיבלתי חניה מקורה"

באחד הביקורים הראשונים שערכו נציגי מיצובישי טנאבה פארמה (Mitsubishi Tanabe Pharma) בישראל, ובניסיון לשבור את הקרח, שאל מנכ"ל נוירודרם (NeuroDerm) עודד ליברמן את ראש המשלחת, מנהל בכיר מאוד בתאגיד היפני, אם זה ביקורו הראשון כאן. "האמת שלא, זה השני", ענה היפני. ליברמן התעניין מה היתה מהות הביקור הראשון, והמנהל הבכיר השיב לתדהמתו: "נפגשתי איתך לפני 19 שנה. באתי עם המשלחת לאומריקס (חברת ביוטכנולוגיה ישראלית - ג"ח) ואתה ניהלת איתנו את המשא ומתן". ליברמן, בן 59, התגבר על המבוכה. "במבט שני הוא באמת נראה לי מוכר. אחרי הכל, עברו 19 שנה".

הביקור באומריקס, מקום העבודה הקודם של ליברמן, היה במהלך משא ומתן לשיתוף פעולה בין החברות, שלא הבשיל בסופו של דבר. הביקור בנוירודרם, לעומת זאת, הוליד שלושה חודשים מאוחר יותר אתרכישת הענק, שבמסגרתה רכשה חברת הפארמה היפנית את החברה הישראלית תמורת 1.1 מיליארד דולר - סכום עתק עבור חברה שעוד אין לה מכירות - ואת אישור השיווק בארה"ב היא צפויה לקבל רק בעוד שנתיים וחצי.

נוירודרם למעשה הצליחה לשנות את אופן הטיפול בתרופה לפרקינסון. היא לא פיתחה תרופה חדשה, אלא הפכה את התקופה המוצקה לכזו המוזנת בצורה נוזלית - ובכך הפכה אותו ליעיל יותר לחולה. ליברמן מוביל את החברה ביד רמה מ־2005, והוא הניע את ההתפתחות שלה מהימים שבהם התקשתה לשלם משכורות ועד לפריצת הדרך ולמכירה לקבוצה מיפן.

מיצובישי טנאבה פארמה היא מחלוצות הענף ביפן, והוקמה לפני יותר מ־300 שנה. החברה מפתחת תרופות מקור במגוון תחומים, ונסחרת בבורסה של טוקיו לפי שווי של כ־13 מיליארד דולר".

אתם יושבים בארץ, העובדים שלכם ישראלים, אבל רוב המשקיעים הם זרים.

מהאקזיט של מובילאיי ועד פלאריום: איפה קרנות ההון סיכון הישראליות? בשלושת המגה־אקזיטים האחרונים - מובילאיי, נוירודרם, פלאריום - בלטו בהיעדרן קרנות הון סיכון ישראליות. במקום להסתכל בעיניים כלות במיליארדים שזורמים לאחרים, הגיע הזמן לבדוק את דרך קבלת החלטות ההשקעה שלהן מאיר אורבך, 8 תגובות לכתבה המלאה 

"נוירודרם היא חברה ישראלית לחלוטין, כל המחקר והפיתוח נמצאים בארץ. ההון האינטלקטואלי מהארץ, אך ההון הכספי שלה לא, כי אף אחד לא רצה להשקיע בה. כל הזמן אני קורא בעיתונים שמהעסקה נהנים בעיקר הזרים, כאילו שאנחנו אשמים בזה. אף אחד לא רצה להשקיע. אין אף קרן הון סיכון ישראלית שמושקעת בנו. לא רצינו שזה יהיה ככה, אבל לא היתה ברירה. היה משקיע ישראלי אחד, שמואל קבילי, צדיק בסדום. אחרים לא רצו. היינו צריכים לנצל קשרים שהיו לאנשים בבורד, לרוברט טאוב (משקיע יהודי־בלגי המחזיק ב־12.3% מהחברה - ג"ח) ולי עם משקיעים בעלי הון מאירופה.

זה מכעיס אותך או מצחיק אותך?

"אני מגחך. הקרנות אמורות להיות המקור הראשון לסטארט־אפים בארץ, אבל הן בכלל לא שותפות להצלחות הכי גדולות. אנחנו קיבלו תמיכה מהמדען הראשי, ואנחנו אסירי תודה על כך. אחרי המכירה קיבלתי טלפון מקסים משולה דרוקר, שהיתה הבוחנת שלו במדען הראשי. היא סיפרה שהיא הרגישה טוב מהמכירה. היא שתתה לנו את הדם בזמנו, אבל הוציאה בסוף דו"ח חיובי.

מנכ"ל נוירודרם עודד ליברמן

"ספרנו בתקופה ההיא כל גרוש והמענק של המדען היה חשוב. אנחנו חברה ישראלית שהמשקיעים הישראלים הפנו לה גב, וקרנות ההון סיכון הישראליות הפנו לה גב. את ההנפקה עשינו באוקיינוס הכחול של הגדולים (החברה הונפקה בנאסד"ק ב־2014 - ג"ח), ולא בשלולית הקטנה של הראשנים. נוירודרם הצליחה כי היא חברה ישראלית, והיא ניצלה את כל המוחות הטובים שישראל יכולה להציע. אבל מימון? הוא לא הגיע מהארץ".

ומה לגבי גופים מוסדיים?

"היו כמה צדיקים בסדום שהשקיעו בשלב מאוחר. היו 4–3 קרנות, שתיים מהן מתמחות בתחום ואחת מהן היא אקסלנס, שהשקיעו בשלב הציבורי, אך בזה נגמר הסיפור. מנורה היתה משקיע גדול, תבוא עליה הברכה. היא עשתה הרבה כסף, ואני מרוצה מכל שקל שהיא עשתה. מגיע לה - אין דבר יותר טוב מאשר בעלי מניות שמרוויחים כסף.

"אני מברך גם את כל הזרים שעשו הרבה כסף, גם אם יש כאלה שלא אוהבים את זה. מדובר באנשים פרטיים מאירופה, לא יהודים, עם אפס זיקה לישראל. הם הגיעו ממקומות כמו שוויץ, לוקסמבורג והולנד. זה כאילו באנו והצענו להם להשקיע בזכויות נדל"ן בצד האפל של הירח, והם שמו כסף. בדיעבד זאת היתה ההשקעה הכי טובה שלהם ואני גאה בזה.

"חצי שנה אחרי שהנפקנו באו קרנות גדולות להשקיע. אבל אז הזמנו דווקא את המשקיעים הקטנים האלה לארוחת ערב בבריסל, כדי להודות להם. אחד מהם היה משקיע ששם הרבה כסף מחבל טיצ'ינו דובר האיטלקית בשוויץ. הוא שלח אימייל וכתב שבגלל שהאנגלית שלו לא טובה הוא שולח את שני הבנים שלו. קרה המזל, ובערב כשישבתי איתם המניה עלתה ב־2.5 דולר. אני מדבר איתם, ותוך כדי הם מסתכלים בטלפון ורואים שהמניה עולה ועולה. האנשים האלה, שאומרים עליהם שהם אנטישמים, הולכים אחר כך ומספרים לחברים שלהם כמה הם הרוויחו מההשקעה בנוירודרם. זאת ציונות בעיניי".

לדברי ליברמן, בכך מתמצה הסיפור של החברה. "זאת חברה שלא קמה בדרך הרגילה", הוא אומר. "החברה הלכה לבעלי הון פרטיים שמבינים בתחום. כל מה שעשינו היה הפוך ממה שמלמדים ומדריכים. הפוך מכל קרנות ההון סיכון שבהן יושבים אנשים שחוככים בדעתם ולא פיתחו שום דבר בחיים שלהם".

ליברמן נולד בחיפה ובגיל צעיר עבר עם הוריו לליבריה. לאחר שובם למד בבית הספר הריאלי בעיר, ועד היום הוא חי שם. המתקפה שלו על הקרנות הישראליות באה ממקום כואב. נוירודרם עברה משברים קשים בעשור הקודם, כשקופתה התרוקנה. "הגענו למצבים שהיה לנו כסף ל־30 יום", הוא מספר. "בכל זאת, באתי לפה עם פרצוף מחויך כל בוקר. הכל היה על כתפיי, והעובדים היו מבודדים מהסיפור הזה. באותן תקופות אמרתי לעובדים - אתם תמציאו ותפתחו ואני כבר אדאג לכסף".

איך מתמודדים עם התחושה הזאת?

"זה היה מסובך, ואלו היו לילות בלי שינה. היה תמיד דין ודברים בין בעלי המניות. עשינו שישה גיוסים פרטיים, 25 מיליון דולר עד ההנפקה, וזה לא מעט".

האם המוסדיים הישראליים משקיעים מספיק בסטארט־אפים המקומיים?

"יש הבדל עקרוני בין השוק הישראלי לאמריקאי. בארה"ב יש שוק של משקיעים מומחים, מערך שלם של 'ביי אנליסט' ו'סל אנליסט'. בישראל יש אנשים נבונים, אבל זאת מדינה קטנה ושוק ההון פה הוא מעין כלבו קטן שיש בו הכל. ככה יש לך אנליסט שמתעסק גם בגז, גם בנפט, גם במוצרי צריכה וגם במרכולים. הוא עושה את הטוב ביותר שהוא יכול, אני מלא הערכה, אבל ככה זה נראה. אני מבין את הקרנות הגדולות שמהססות להשקיע פה. בארה"ב הן נשענות על דו"חות של אנליסטיים מקצועיים.

"אני מסופק אם לבנקים הישראליים יש אנליסט שמתמחה בביומד. לבנק ג'פריס בארה"ב יש אנליסטים לפי קטגוריות - ביוטק, פארמה, גנריקה וכו'. וזה רק בנק אחד - צריך להכפיל את זה במספר הבנקים האמריקאיים ומקבלים כמה עשרות מחלקות. בביי סייד, לכל הקרנות דוגמת סקופיה (בעלת המניות הגדולה בנוירודרם - ג"ח) יש כמה מיליארדים שהן מקדישות רק לתחום הזה. זה לא כוחות בהשוואה לישראל".

ג'פריס הוביל את ההנפקה שלכם בנאסד"ק. איך זה הלך?

"ההנפקה היתה מוצלחת. היתה תקופה טובה בבורסה שבסופה היתה תקופה גרועה, ואנחנו הנפקנו בתקופה הזאת. נסענו שלוש פעמים עם מזוודות לשבועיים, וחזרנו בכל פעם אחרי שלושה ימים. כל פעם היה סיפור אחר - ההוא מת, הבורסה ירדה ועוד. יומיים לפני ההנפקה היה לנו סיפור עם בנקאי שהתגרש ואשתו פרסמה את השערורייה בתקשורת. הוא ברח לנו, היינו בהיסטריה ולבסוף היינו צריכים להחליט אם לצאת או לא. הלכנו לבוס של אותו בנקאי ואמרנו לו שההנפקה על הראש שלו עכשיו, והוא לקח את זה. היה לנו קונסורציום טוב של בנקים, בהם ג'פריס וקואן, לכל אורך הדרך.

"אנחנו חברה מצליחה בנאסד"ק. מבחינת תשואה אנחנו בעשירון העליון, ולא סתם קראו לנו לצלצל פעמיים בפעמון. אנשים שואלים מה הסוד שלנו - אבל אין סוד. מדובר בעיקרון נורא פשוט, שאנשים לא עומדים בו - אל תבטיח מה שאתה לא מסוגל לקיים, ותקיים את מה שאתה מבטיח. צריך להיות תמיד כן ובטוח בתקשורת עם המשקיעים. אני שמח מאוד שנוירודרם קנתה לעצמה מוניטין של חברה כנה שעושה את מה שהיא מבטיחה. זהו. הכללים הפשוטים הללו".

החברה שניצחה את המולקולה המרושעת

האקזיט של נוירודרם הוא האקזיט הגדול ביותר שרשמה חברת פארמה ישראלית, כשבהליך המכירה ליוו את ליברמן עורכי הדין רונן בצלאל ודני גבע ממשרד מיתר. אף שהחברה לא הצהירה על כך, כ־80 עובדיה צפויים ליהנות מבונוסים מהמכירה. החברה צפויה להמשיך לפעול מהארץ, ולפתח כאן את דור ב' של המשאבה שפיתחה - מדבקה שתזרים את החומר במשך יממה.

עודד ליברמן מנכ"ל נוירודרם עם נציגי הרוכשת מיצובישי טנאבה צילום: עמית שעל

המוצר שלכם עדיין לא קיבל את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). איך מוצר בלי אישור שווה יותר ממיליארד דולר?

"הוא שווה הרבה יותר".

אתה בטוח שתקבלו אישור?

"ברור".

מתי? עוד השנה?

"לא, בשנה הבא נגיש בקשה, ולקראת סוף 2019 אנחנו אמורים לקבל אישור".

למה החולים צריכים לקבל את התרופה כנוזל?

"מחלת הפרקינסון נגרמת בשל מחסור במוח של חומר הנקרא דופמין. כבר 40 שנה משלימים את המחסור הזה באמצעות תרופה שנקראת לבודופה. רמת הדופמין צריכה להיות יציבה כל הזמן, אך לתרופה שנותנים כיום יש זמן מחצית חיים קצר מאוד. מהרגע שבולעים ועד שהיא מתפרקת בדם עוברות פחות משעה וחצי.

"כשבולעים את התרופה רמת הדופמין עולה, וכשהיא מתפרקת הרמה יורדת. הקפיצות הללו עושות לא טוב - כי בכל פעם שאתה מרים את הרמה, אתה סובל מבעיות של עודף דופמין, ואז רואים תנועות לא רצוניות. כשהדופמין יורד ברמתו למטה, אתה רואה את ההפך, והחולה נעשה קפוא. זאת הבעיה הכי גדולה של פרקינסון.

"לכן המשאבה שלנו מאוד חשובה. כולם תמיד רצו לתת לבודופה בצורה רציפה, אבל לא יכלו בגלל הכימיה - המסה של הלבודופה היתה קשה. לכן כינו אותה Nasty Molecule (מולקולה מרושעת - ג"ח). כולם ניסו להמיס לבודופה כך שניתן יהיה להזליף אותה לבני אדם, אבל זה לא עבד והחליטו שזה בלתי אפשרי. אנחנו הראשונים בעולם שהצליחו לקחת לבודופה - יחד עם קרבידופה (תרופה שמעכבת את פירוק הלבידופה - ג"ח) אגב - ולהמיס אותה בתמיסה נוזלית, מימית, מרוכזת מספיק, יציבה מספיק, וסבילה מספיק מבחינה פיזיולוגית.

אז, תכלס, לא המצאתם מוצר.

"כולם אומרים שאנחנו עובדים על תרופה קיימת, וזה נכון. אנשים מציעים לי להמציא דברים, אבל אני אומר להם תודה על ההצעה, לכו עם זה למישהו אחר. אני רוצה להמציא כמה שפחות, גם למהנדסים אמרתי להשתדל לא להמציא כלום. את הסיכון הגבוה נשאיר לאחרים. אני לא רוצה להמציא את הגלגל, אלא להמציא דרך שיסתובב מהר יותר מכל האחרים.

"ובכל זאת, יש פה גאונות. הגאונות היא לעשות את הדבר שכולם נכשלו בו. כולם יודעים שלבודופה היא תרופה מצוינת ואפקטיבית, אך הבעיה שלה כאמור היתה איך לתת אותה בצורה רציפה ולשמור על רמתה הקבועה. בשביל זה היה צריך לעבור דרך הכימיה ולפצח אגוז קשה מאוד. אנחנו פיצחנו אותו - והפיצוח הזה מתבטא בתרגום לשפת הפטנטים. פטנט חזק מיתרגם לפוזיציה ייחודית בשוק, וזה מיתרגם למחיר גבוה".

משאבה המדבקה, שנמצאת בפיתוח, היא המצאה שלכם?

" כן ולא. המנוע של המשאבה הוא מהמדף, וכך גם הסוללה והגיר. אני חושב שדרך הביניים הזאת - בין תרופות המקור לתרופות הגנריות - היא פילוסופיה שמאוד מתאימה למדינת ישראל. סיפור הגנריקה עבר מהעולם, כי הסינים וההודים עושים את זה זול ומהר מאיתנו. פיתוח תרופות מקור, מן הצד השני, הוא כמו כיבוש האוורסט - זה דורש משאבים וניסיון מצטבר של דורות. ניסיון כזה לא קיים בארץ, כמו גם כספי משקיעים.

"אנחנו עושים את דרך הביניים, שבשלב הזה מתאימה מאוד למדינת ישראל. בדרך הביניים הזאת מפתחים מוצרים עם ערך מוסף, אך לא כאלה שעבורם צריך להלך על הוויה דולורוזה של תרופות המקור. בדרך הזאת צריכים להיות מקוריים, למצוא הזדמנויות שוק ולהתמודד עם אתגרים פיתוחיים. נוירודרם היא דוגמה לכך, ואני מקווה שהיא לא תהיה הדוגמה היחידה לכך בישראל".

משא ומתן מוצלח שהביא לזיווג מושלם

אז למה מכרתם חברה שיכולה להכניס מיליארדים?

"השאלה בחברה ציבורית למה למכור צריכה להיות הפוכה - למה לא למכור. חברה ציבורית, בהגדרה, נמצאת על המדף כל הזמן. בכל נקודת זמן עולה שאלת היתרונות שבמכירה עכשיו מול החסרונות של לחכות זמן נוסף. ישנו המכלול של זמן כפול כסף כפול סיכון, זה ניתן לכימות, והדירקטוריון צריך להחליט על כך בכל נקודת זמן.

"זה מה שקרה בנקודת הזמן הזאת - הערך שהוצע לחברה היה אטרקטיבי. אם היינו מחכים ומצליחים בעוד שלוש שנים היה ערך אחר, אבל זו כבר סיטואציה אחרת. בשביל להמשיך עוד שלוש שנים צריך עוד גיוסים, וזאת משוואה עם הרבה משתנים. למשל, ככל שאתה מתקרב לשור, אתה צריך להקים כוח מכירות וזה עולה כסף".

למה בחרתם בקונה יפני, שנחשב לפחות מוכר מחברות הענק?

"לעסקה עם הרוכש הספציפי הזה - מיצובישי טנאבה פארמה - אפשר לקרוא זיווג מושלם. הם התפשטו לארה"ב לפני כמה שנים, ולא מזמן הם קיבלו אישור לתרופה ראשונה בארה"ב. הם פרסמו שלעסקה איתנו יש סינרגיה גבוהה מאוד למה שהם עושים - לכל המכירות והשיווק שלהם, כמו גם לקהל היעד. יש פה מתאם מאוד גבוה".

היתה כימיה טובה במשא ומתן איתם? משא ומתן עם יפנים שונה ממשא ומתן עם אמריקנים?

"היתה כימיה טובה מאוד. לכל אומה יש המאפיינים וההומור שלה. יש לי היכרות של שנים רבות עם יפן, ואין ספק שיש הבדלים תרבותיים ומנטליים. בעסקים צריך להיזהר מלספר בדיחות בפגישות עם אנשים שאתה לא מכיר - אלא אם אתה מבין היטב את התרבות שלהם. הצחוקים שלנו לא תמיד עוברים טוב אצל אחרים, ולכן צריכים להיות רגישים.

"למיצובישי טנאבה פארמה זאת קנייה מאוד חשובה של חברה ציבורית, ועוד מישראל, והם התייחסו ברצינות לכל התהליך. זאת הפעם הראשונה שהם רוכשים חברה ציבורית, וזה צעד מאוד חשוב עבורם. אנחנו נעשה הכל כדי שזה יהיה צעד מוצלח עבורם".

האמנת שנוירודרם תהיה חברה ששווה מיליארד דולר?

"בוודאי. גם בזמנים קשים האמנתי".

מתי הרגשת שעשיתם את זה?

"יש כמה נקודות ציון חשובות. ההנפקה העלתה את החברה על מסלול אחר, של יכולת לנצל את האפשרות של שוק ההון. אבל הכל מתחיל מהפיתוח - ההצלחה מגיעה על גבי דברים אמיתיים, עם מוצר שעובר את אבני הדרך בהצלחה. השלבים הללו היוו את הבסיס שעליו צריך לתפור את כל המעטפת הפיננסית".

אתה העובד הכי ותיק בחברה? מה עושה אותך מנהל טוב?

"אני העובד הכי ותיק. מה שעושה אותי למנהל טוב זה שאני בוחר את האנשים הכי טובים".

המיליונים מהמכירה ישנו אותך?

"גם ביום של האקזיט עבדתי רגיל - לא היו פה חגיגות ושמפניות. אני אמשיך לאכול יוגורט כל בוקר כמו שעשיתי עד כה. הכל היה בסדר והכל ימשיך להיות בסדר גם עכשיו. הדבר הכי טוב שיצא לי מהעסקה הזאת זה שקיבלתי חניה מקורה בבניין. הודעתי שהיפנים לא יקנו אותנו בלי חניה כזו, וזה שינוי גדול בחיים שלי".

זה לא זמן לצאת דרך חדשה?

"אני הולך לטפס על הקילימנג'רו. כל הגיוסים היו ביולי, ונאלצתי לבטל את התוכנית הזאת. עכשיו אבצע אותה".

ליברמן: "טבע כרתה לעצמה בור עמוק"

ד"ר עודד ליברמן, מנכ"ל נוירודרם שנמכרה לחברת מיצובישי טמאבה פארמה היפנית תמורת 1.1 מיליארד דולר, חושב שענקית התרופות הישראלית טבע צועדת בכיוון הלא נכון. "לא צריך להשקיע בגנריקה, אלא בדברים שיש להם איזשהו שאר רוח. מה שנוירודרם עושה זה בדיוק מסוג הדברים שהיו מאוד ראויים לטבע, רק שמשום מה בטבע לא עושים אותם, לא משקיעים בהם מספיק ובוודאי לא מצליחים בהם".

לנדא. "מסכים עם כל מילה שאמר" צילום: דפנה צ'ילאג

אתה חושב שהיא יכולה לעשות את השינוי הזה?

"קשה לקפוץ ביום אחד לתרופות מקור, ולכן טבע צריכה לעשות את זה בדילוגים קטנים. אבל זה הכיוון שבו צריך ללכת. מה שעשו בטבע, לקחו את כל מה שהיה להם, ניקו את כל חשבונות הבנק, לקחו הלוואות, לקחו משכנתא - והשקיעו בעבר. הולך להיות הרבה יותר רע לפני שיהיה טוב. גנריקה הסינים עושים יותר זול מאיתנו".

לא היית מעדיף להימכר לטבע?

"לא. למה? נוירודרם נמכרה לקונה הטוב ביותר. יש לי מספיק צרות משלי. אני מאחל לכולם מזל וברכה".

לאן טבע הולכת לדעתך?

"על זה לא אענה. אני לא יודע אם מישהו יודע. לדעתי היא כרתה לעצמה בור די עמוק".

ומה אם ג'רמי לוין היה נשאר?

"הוא כיהן זמן קצר מדי, אבל אני מסכים עם כל מילה של בני לנדא, שיושב משרד מעליי, שאמר שמרגע שלוין פוטר החלה שרשרת הכישלונות".

גולן חזני