המשאבה ששווה מיליונים: האקזיט הגדול ביותר של חברת פארמה ישראלית

מיצובישי טנאבה, תאגיד התרופות מקבוצת מיצובישי היפנית, רוכש את חברת המכשור הרפואי הישראלית נוירודרם (NeuroDerm) תמורת 1.03 מיליארד דולר במזומן. מדובר בסכום הגבוה ביותר ששולם עבור חברה ישראלית בתחום הפארמה.

מניית החברה, הנסחרת בנאסד"ק, זינקה בטרום המסחר אתמול ב־17% למחיר של 38.6 דולר, מעט מתחת למחיר ההצעה של מיצובישי שעומדת על 39 דולר למניה. המחיר משקף פרמיה של 79% על מחיר מניותיה של נוירודרם ב־9 ביוני 2017, יום המסחר האחרון לפני פרסום השמועות על מכירתה, ופרמיה של 17% על מחיר הסגירה של המניה ב־21 ביולי 2017. אסיפה מיוחדת לאישור העסקה צפויה להתקיים בסתיו הקרוב. בהנחה שהאישורים הרגולטוריים ואישור בעלי המניות יתקבלו בלוח הזמנים המקובל לעסקאות מסוג זה, נוירודרם צופה שהעסקה תושלם ברבעון הרביעי של 2017.

הניסויים המבטיחים

נוירודרם נוסדה ב־2003 במסגרת חממת אופקים של קפיטל פוינט, וכעת היא יושבת בפארק המדע ברחובות. היא עוסקת בפיתוח משאבה המזליפה תרופות קיימות למחלות של מערכת העצבים המרכזית לגופו של החולה באופן קבוע. החברה מתרכזת כיום בפרקינסון, אך צפויה להשיק בעתיד גם משאבות לטיפול במחלות אחרות, ומתכננת להשיק בשנתיים הקרובות שני מוצרים. הראשון הוא משאבה המספקת תרופה במינון נמוך, תחליף לתרופה קיימת בשוק הניתנת בבליעה; והשני הוא משאבה המספקת תרופה במינון גבוה שעשויה להחליף ניתוח שבמסגרתו מושתל בחולה מנגנון לשחרור התרופה בגוף.

לפי האגודה האמריקאית לפרקינסון, מספר החולים במחלה בעולם מוערך ב־4—6 מיליון, כששוק התרופות למחלה מוערך בכ־3 מיליארד דולר. כ־70%—80% מהחולים במחלה מטופלים כיום בתרופת הלבו־דופה שמתפרקת בתוך כ־90 דקות. מטרת הפיתוחים של נוירודרם היא להאט הליך זה.

החברה אמנם הציגה הפסד של 32.5 מיליון דולר ב־2016 והפסד של 15.6 מיליון דולר ב־2015, אך התקדמות הניסויים במוצריה אפשרה לה לקבל את תג המחיר. החברה, שמנוהלת על ידי עודד ליברמן, נמצאת בניסוי שלב 3 בארצות הברית שתוצאותיו עשויות להתקבל כבר השנה ובאירופה התוצאות צפויות להתקבל במחצית השנייה של 2018. מלבד מיצובישי, גם הענקית פייזר וגלקסו־סמית־קליין התעניינו בחברה. כך גם חברת נוברטיס, בורינגר אינגלהיים, אלי לילי ו־UCB.

המדינה לא תראה הרבה מס

עם המשקיעים הגדולים בחברה ניתן למנות את קרן סקופיה קפיטל המחזיקה 16.6% מהחברה ותקבל כ־170 מיליון דולר מהמכירה; רוברט טאוב היהודי־בלגי (ראו הרחבה במסגרת), שמחזיק ב־12.3% מהחברה ומכהן כיושב הראש שלה, יקבל כ־127 מיליון דולר; הדירקטור זיגפריד וושר המחזיק ב־11.4% מהחברה ויקבל 117 מיליון דולר; ושמואל קבילי, אחד ממשקיעי הביו־טק המובילים בארץ, שמחזיק ב־10% מהחברה, ויגרוף כ־100 מיליון דולר. בקרב המוסדיים הישראליים, מנורה מבטחים היא היחידה שלה אחזקות משמעותיות והיא תקבל כ־26.8 מיליון דולר עבור 2.6% מהחברה. ל־77 עובדי ומנהלי החברה ישנן כ־2.3 מיליון אופציות במחיר מימוש ממוצע של 6 דולר. רק כמחצית מהן בשלות נכון להיום, אך במידה שהעסקה תיסגר, הן צפויות להבשיל במהירות ושוויין עומד על כ־75 מיליון דולר.

להבדיל מעסקת רכישת מובילאיי על ידי אינטל ב־15.3 מיליארד דולר, שתניב למדינה הכנסות ממסים בגובה של כ־4 מיליארד שקל, בעסקה זאת מדובר במסים נמוכים בהרבה - ולא רק בגלל ההבדלים בשווי. תשלום המס על מכירת החברה הוא למעשה תשלום של בעלי המניות על רווח ההון שהם גורפים — אך בעסקה זאת מרבית בעלי המניות אינם ישראלים. בנוסף, גופים מוסדיים כמו מנורה מבטחים פטורים מתשלום מס זה. כך, רק המחזיקים המוגדרים כתושבי הארץ יידרשו לשלם מס, נוסף לעובדים המחזיקים באופציות. שאלה נוספת בהקשר המיסויי היא שאלת העברת החברה לחו"ל. אם מיצובישי תבקש להעביר את נכסי החברה לחו"ל, היא תידרש לשלם מס חברות של 24% על שווי החברה.

מנכ"ל נוירודרם עודד ליברמן צילום: עמית שעל

גדולה ביפן

במיצובישי טנאבה ציינו אתמול כי הרכישה נעשית כחלק מהמטרות שעליהן הצהירו ב־2016, לפיהן החברה תרשום מכירות של כ־80 מיליארד ין יפני (723 מיליון דולר) עד 2020. עת הגדירה את המטרות זיהתה החברה את ארצות הברית כשוק העיקרי שדרכו תנסה לצמוח, ורכישת נוירודרם מתיישבת עם כך שכן היא רשומה למסחר בארצות הברית ופועלת מול הרגולטורים המקומיים. התאגיד היפני, שנסחר בשווי של 13.4 מיליארד דולר מנסה למצב עצמו בשנים האחרונות כמומחה למחלות מערכת העצבים. בתחילת מאי הוא עשה היסטוריה כאשר תרופה שלו ל־ALS קיבלה את אישור ה־FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי), שלראשונה הסתמך על ניסויים שנעשו מחוץ לארצות הברית.

רכישת נוירודרם היא אחת הרכישות הגדולות שבוצעו השנה על ידי חברה יפנית במדינה זרה. לפי מחקר של ג'יי פי מורגן, במהלך הרבעון הראשון של השנה חברות יפניות רכשו חברות מעבר לים בסכום כולל של 18 מיליארד דולר (53% מכלל העסקאות של חברות יפניות). סביבת הריבית הנמוכה והאוכלוסייה המצטמקת הן שדוחפות חברות יפניות לחפש עסקאות במדינות אחרות, כשב־2016 הן הסתכמו בכ־100 מיליארד דולר. בנוסף, מדובר ברכישה הגדולה ביותר שביצעה בשנים האחרונות חברה יפנית בישראל. העסקה הגדולה האחרונה נעשתה ב־2014, אז רכשה חברת האינטרנט רקוטן את אפליקציית המסרים והשיחות וויבר תמורת 900 מיליון דולר. בנוסף, במרץ השקיע התאגיד היפני סופטבנק 300 מיליון דולר בחברת חללי העבודה WeWork, שהוקמה על ידי הישראלי אדם נוימן.