4,000 סימני השאלה בפרשת בזק

הראיות שאוספת בימים אלה רשות ני"ע במסגרת חקירת החשד לקידום האינטרסים העסקיים של בזק במשרד התקשורת על ידי המנכ"ל שלמה פילבר, יכריעו אם חקירה חדשה תיקשר בשמו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. אלא שבשלב זה בצמרת הפרקליטות לא מתלהבים להתניע את מה שזכה כבר לכינוי בכלי התקשורת "פרשה 4,000".

סימני השאלה ברורים. נתניהו מינה את פילבר, שיש לו זיקה פוליטית ברורה וגלויה אליו כמי שניהל את מטה הבחירות ב-2015, למנכ"ל משרד התקשורת. פילבר, כך חושדת רשות ני"ע, דאג לקדם את האינטרסים העסקיים של בזק בתוך משרד התקשורת. בעל השליטה בבזק הוא שאול אלוביץ', חברו של נתניהו. האם המעגל הזה נסגר ואלוביץ' נתן בתמורה טובת הנאה כלשהי לנתניהו?

בידי הפרקליטות יש חלק מהיסודות למבנה החשד. נתניהו מינה את פילבר, פילבר דאג לאינטרסים של החבר של נתניהו. אבל כרגע לפחות לשיטתם זה לא מספיק. גם אם נתניהו ייחקר כבר מחר על קשריו עם אלוביץ', כך סבורים בפרקליטות, הוא לא ינדב מעצמו ראיות לקשר בעייתי. צריך אקדח מעשן כדי לפתוח בחקירה שלישית נגד ראש ממשלה מכהן.

שלמה פילבר צילום: יואב דודקביץ

בנימין נתניהו צילום: אוראל כהן

הפרקליטות צפויה להתקדם בכיוון רק אם יהיו ראיות לכאורה לטובת הנאה שאלוביץ' נתן לנתניהו או לבני משפחתו. כותרות אוהדות ב"וואלה" ועדויות על התערבות בתכנים שם, כמו שנחשפו בעבר בתחקיר של גידי וייץ בעיתון "הארץ", עדיין לא מספיקות לשיטת הפרקליטות. אם יש דבר שכרגע הם לא רוצים, זה להיכנס יום אחד לבית משפט עם מחקר השוואתי על מספר הכותרות החיוביות שקיבל נבחר ציבור בכלי תקשורת, בטענה שמדובר בטובת הנאה. לבד זה לא יספיק.

אבל טבעה של חקירה כמו זו של בזק, שבה נתפסו כמויות גדולות של מסמכים, מיילים וטלפונים ניידים על ידי רשות ני"ע, היא שעשויים לצוץ בהם דברים. גם את קלטת השיחות בין נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון מוזס, גילו במשטרה בטלפון של ראש הסגל שלו לשעבר, ארי הרו, כשהוא נחקר בפרשה אחרת - חשד שביצע מכירה פיקטיבית של חברת הייעוץ שבבעלותו H3. הקלטת הזאת, גם אם העלתה אבק כמה חודשים טובים על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הובילה בסוף לחקירת פרשה 2,000. ראיות שיתגלו בפרשת בזק יכולות אולי להוליד את תיק 4,000.