פרשת בזק: בקשה נוספת לגילוי מסמכים בעקבות התפתחויות בעסקת yes-חלל תקשורת
בחוות דעת מקצועית מטעם בעלי המניות המבקשים את גילוי המסמכים עולה כי yes שילמה לחלל תקשורת מחיר גבוה ב-67 מיליון דולר ממחיר השוק. המבקשים: "yes לא הפעילה כוח מיקוח ולא בחנה חלופות אפשריות"
19:2918.07.17
בקשה נוספת לגילוי מסמכים ולמסירתם לעיון הוגשה היום (ג') לבית המשפט המחוזי תל אביב, זאת בעקבות ההתפתחויות בחקירת בזק העוסקת בשתי עסקאות בעלי עניין: עסקת בזק-yes ועסקת חלל תקשורת-yes. מוקדם יותר היום דיווחה חלל כי חוקרי רשות ניירות ערך פשטו הבוקר על משרדי החברה ברמת גן.
קראו עוד בכלכליסט:
- חוקרי רשות ני"ע פשטו על משרדי חלל תקשורת בר"ג
- עוד בעל מניות בבזק הגיש בקשה לגילוי מסמכים על עסקת חלל-yes
- התפתחות דרמטית בפרשת בזק: החקירה הורחבה גם לעסקת yes-חלל תקשורת
מגישי הבקשה טוענים כי מנתונים שפרסמה החברה אודות העסקה שנרשמה בפברואר 2017 בין חברת הלוויינים שבשליטת שאול אלוביץ' לבין חברת שידורי הלוויין yes מקבוצת בזק, ועל בסיס ממצאים העולים מחוות דעתו של מומחה מטעמם קיימת תשתית ראייתית לכך שהעסקה לא אושרה בהליך הוגן. מבדיקת היועץ עולה כי התמורה ש-yes תשלם לחלל במסגרת ההסכם גבוהה ב-67 מיליון דולר ממחיר השוק.
משרדי חברת yes צילום: עמית שעל
"בהתאם למסקנת המומחה, ובהתאם לשתי שיטות חישוב שונות, והנתון כי העלות הממוצעת למקטע חלל לאורך שנות ההסכם צריכה לעמוד לכל היותר על סך של כ-1.39 מיליון דולר למקטע חלל לשנה. עולה כי רכישת 12 מקטעי חלל לאורך תקופת ההסכם צריכה לעמוד על סך של כ-196 מיליון דולר בלבד". כזכור, yes צפויה לשלם לחלל תמורת חכירת מקטעי החלל 263 מיליון דולר עד שנת 2028.
עוד עולה מהבקשה כי הוועדה התרשלה בתפקידה ולא שמרה על עצמאותה כוועדה בלתי תלויה. "קיום הליך אישור עסקה על ידי ועדה מיוחדת, עצמאית ובלתי תלויה מאפשר להקפיד על כך שלמרות שבעל השליטה נמצא משני צדי המתרס לא יועבר מידע בין הצדדים למשא ומתן. כפי שעולה מחקירת רשות ניירות ערך ישנם חשדות מבוססים לכך שמזכירת החברה, עו"ד לינור יוכלמן, שהשתתפה בישיבות הוועדה המיוחדת, העבירה מידע משמעותי ורגיש מתוך חוות דעת (היועץ החיצוני – א"ג) למי שאמור להיות ממודר בתוך דיוני הוועדה".
כמו כן, טוענים המבקשים כי yes לא הפעילה כוח מיקוח אפקטיבי, שכן yes מהווה לקוח מהותי של חלל וכי שיעור ההכנסות שלה מההתקשרות עם yes הוא כ-30% מהכנסותיה הכוללות. "חברי הוועדה לא ביצעו מבחן שוק אמיתי לצורך חכירת מקטעי חלל מספקים אחרים, ולא לצורך בחינת תנאי ההתקשרות מול חלל והאם הם תואמים את מחירי השוק. הוועדה לא ביצעה 'תהליך מסחרי אמיתי' לבחינת חלופות ועלויות שוק נוכחיות. כל שבוצע הוא דיון היפותטי בלבד בקיומן של חלופות אפשריות, מבלי למצות את האפשרויות לפנות לספקים ולבחון באופן אמיתי את היתכנותן, אשר מלמד על הלך הרוח של הוועדה המיוחדת".
