אלוביץ' יורחק מבזק ו-yes ל-60 יום; הנדלר תחזור לעבודה - תחת מגבלות חמורות

בית משפט השלום הטיל היום, לבקשת רשות ניירות ערך, הגבלות חמורות על בכירים בקבוצת בזק; במקביל הסתיים מעצר הבית שלהם. הדיון נערך בפני השופטת רונית פוזננסקי-כץ. בעקבות הסכמות שאליהן הגיעו כלי התקשורת עם הרשות, לאור החשיבות שהיא רואה בשקיפות ההליכים, צומצם צו איסור הפרסום בפרשה כך שניתן לדווח על הדיון.

לפי החלטת בית המשפט, מנכ"לית בזק סטלה הנדלר תוכל לחזור לעבודתה, תחת מגבלות חמורות ל-60 יום, בהן איסור לעסוק בנושאי רגולציה ועסקאות בעלי עניין.

בעל השליטה בקבוצה, שאול אלוביץ', יורחק ממשרדי בזק ו-yes למשך חודשיים, ומחלל - למשך שבועיים. עוד נקבע כי הוא יוכל להגיע לפגישות נקודתיות במשרדים רק באישור מראש של רשות ני"ע, ובליווי מפקח.

בנו של שאול, אור אלוביץ', הורחק לחודש ממשרדי yes, ולשבועיים ממשרדי חלל; כמו כן הוטל עליו איסור על יצירת קשר עם עובדי בזק ו-yes למשך חודשיים. 

עמיקם שורר, מנהל פעילות אסטרטגיה ופיתוח עסקי במטה בזק, הורחק ממשרדי yes וחלל למשך 60 יום, ונאסר עליו ליצור קשר עם משרד התקשורת. השופטת אישרה לו לחזור לעבודה בבזק כאחראי על קשרי משקיעים.

לינור יוכלמן, מזכירת בזק והיועצת המשפטית של המטהה, הורחקה ממשרדי בזק למשך חודש.

"קשה לתת בו אמון"

היועץ המשפטי של מחלקת החקירות עו"ד ערן שחם שביט, אמר בדיון: "המעשים של אלוביץ' קשורים קשר הדוק לתפקידו בחברות בזק ו-yes. קשה לתת בו אמון. הוא ואחרים פעלו מתחת לרדאר של שומרי הסף. הגרסאות שלו בחקירה סותרות. יש לו השפעה רבה על העדים והמעורבים. אלוביץ' פעל מאינטרס כספי. על פי החשד הוא דאג לתגמל את העובדים שביצעו איתו בצוותא עבירות וסייעו לו".

סנגורו של אלוביץ', ז'ק חן: "אנחנו כבר חודש לאחר שנפתחה החקירה. הרשות מבקש לשנות תנאים מגבילים שכבר הוטלו. איזה פעולות מבקשים לעשות שצריך בשבילן 90 יום? מה תשתית הראיות לזה?". השופטת פוזננסקי-כץ התערבה בדיון ואמרה: "בדו"ח הסודי יש פעולות שהם צריכים לבצע". חן: "אפשר להרחיק לשבוע שבועיים, ולאחר מכן שיוצמד אליו עו"ד שילווה אותו כצל לכל מקום".

נציג הרשות טוען: "פעלנו עם איזמל מנתחים בעניין ההגבלות. מה שאנחנו יכולים לאפשר בלי לפגוע בחקירה אנחנו מוכנים". סנגורו של אלוביץ' התרעם: "זה נראה יותר כמו סכין קבצים".

עו"ד שביט הסביר בדיון מדוע הרשות מסרבת שאלוביץ' יגיע למשל למשרדי חלל: "השבוע פשטו חוקרים מהרשות על משרדי החברה, ולדבריו בדיון נחקרו עובדים ועל כן יש חשש שיפגוש בהם".

לדברי השופטת, "לא רואה אפשרות שפחות מ-45 עד 60 יום אלוביץ' יורחק. אני לא רוצה לצאת באמירות לגבי הפרשה, אבל צריך לתת לרשות לחקור".

שאול אלוביץ'

 

שלוש פרשות שונות

פרשת בזק כוללת שלוש פרשיות שונות. במרכז הפרשה הראשונה עומד חשד להשפעה במרמה על הועדות הבלתי תלויות שהקים דירקטוריון בזק, כדי לאשר שתי עסקאות בעלי עניין עם חברות אחרות שבשליטת אלוביץ'. הראשונה, עסקה שבמהלכה נרכשו מניותיו של אלוביץ' ב-yes על ידי בזק בחודש מרץ 2015, בתמורה של למעלה ממיליארד שקלים – חלקם מבוססים על יעדי תזרים המזומנים של חברת הטלוויזיה הרב ערוצית. העסקה השנייה מפברואר 2017, היא חתימה על הסכם להארכת רכישת מקטעי שידור בלוויינים מחברת חלל-תקשורת שבשליטת אלוביץ', בתמורה מצטברת של כ-920 מיליון שקלים.

על פי החשד, הנדלר ומזכירת בזק לינור יוכלמן קידמו אינטרסים עסקיים של החברות של אלוביץ' בתוך בזק בקשר לעסקאות אלה. השתיים פעלו בדרכי מרמה, בניגוד לאינטרסים העסקיים של החברה הציבורית שהן עובדות בה, כדי שבעל השליטה יוכל לקבל מאות מילוני שקלים מקופת בזק ו-yes.

לטענת הרשות השתיים הדליפו פרטים ומסמכים חסויים מהועדות הבלתי תלויות שהקים הדירקטוריון, לאור הגישה שהייתה להן לחומרים מתוקף תפקידן. המידע הרגיש שהודלף כלל בין היתר נתונים מתוך חוות דעת שהוגשה לועדה הבלתי תלויה, ואלוביץ' ואנשיו היו אמורים להיות ממודרים ממנה. בנוסף, על פי החשד, יוכלמן פעלה להצר את צעדיו של בודק חיצוני שנשכר לבדוק נתונים שונים.

הדלפת המידע העסקי נתנה על פי החשד לנציגי החברות יורוקום וחלל שבשליטת אלוביץ', יתרון עסקי בלתי הוגן במו"מ מול בזק. היא גם הובילה, על פי החשד, לכך שנציגי החברות של אלוביץ' קיבלו במרמה את הנחת דעתם של חברי הועדה הבלתי תלויה שמדובר בעסקאות הוגנות. מה שגרם בהמשך לאישורן ולהוצאה של מאות מיליוני שקלים מקפות בזק ו-yes לטובת החברות הפרטיות של אלוביץ'.

סטלה הנדלר צילום: ינאי יחיאל

 

עיוות הדו"חות הכספיים של yes

הפרשייה השנייה, זאת שבגינה נפתחה החקירה, נוגעת לאירועים שהגיעו בעקבות מכירת מניותיו של אלוביץ' ב-yes לבזק בעסקת בעלי עניין במרץ 2015 תמורת כמיליארד שקלים. אותה עסקה כאמור שעל פי חשד נוסף בפרשה "זוהם" בה שיקול הדעת של דירקטוריון החברה על ידי הנדלר ויוכלמן שהדליפו מידע לגביה לצד שכנגד – בכירי יורוקום אלוביץ', בנו אור ועמיקם שורר.

במסגרת עסקה זו נקבע שחלק מהתמורה, כ-170 מיליון שקלים, תהיה תלויה בעמידה ביעד תזרים המזומנים החופשי של חברת yes. על פי החשד של הרשות בכירים ב-yes ביצעו מניפולציות בדו"חות חברת הלוויין, שהשפיעו בהמשך גם על המצגים בדו"חות קבוצת בזק, במטרה ש-yes תעמוד ביעדי תזרים המזומנים החופשי שנקבעו בעסקת בזק-yes. יעדים אלה היו כאמור קריטיים לבעל השליטה אלוביץ', על מנת שיוכל לקבל עשרות מיליוני שקלים נוספים מקופת בזק על מניות yes.

על פי החשד של חוקרי הרשות התמריץ של בכירי yes להגיע ליעד התזרים החופשי, היה קשור בין היתר לנוסחת הבונוסים שלהם שכללה רכיב של עמידה ביעד התזרים. דירקטוריון yes שנשלט על ידי מקורביו של אלוביץ', כגון בנו וכלתו אורנה פלד-אלוביץ', היה זה שאישר את שינוי נוסחת הבונוס של הבכירים כגון המנכ"ל רון איילון, כך שהיא תכלול רכיב של עמידה ביעד התזרים. במקרה של איילון העמידה ביעד התזרים הייתה שווה לו בשנת 2016 חצי מיליון שקלים.

מלבד הבונוס על עמידה ביעדי התזרים, חוקרי הרשות בודקים את כל סוגי התגמול הכספי שהדירקטוריון אישר לשלם לאילון בשנים האחרונים. זאת בניסיון לברר האם אלוביץ', באמצעות דירקטוריון yes, דאג לתגמל את איילון על מנת שיפעל כזרועו הארוכה בחברה וידאג לאינטרסים הכלכלים האישיים שלו. חלק מהתגמול שנבחן נוגע לתשלומים שלא באו בהכרח לידי ביטוי בדו"חות yes.

אור אלוביץ' צילום: עמית שעל

קידום אינטרסים עסקיים של בזק במשרד התקשורת

על פי החשד בפרשה השלישית, מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, פעל במסגרת תפקידו הציבורי בדרכי מרמה כדי לקדם את האינטרסים של חברת בבזק במשרד התקשורת. "ממצאי החקירה", נכתב בבקשה להטיל עליו מעצר בית שיסתיים ביום רביעי הקרוב, "עולה חשד ממשי כי במסגרת פעילותו של פילבר, הוא פעל בצורה שיטתית, מכוונת ומתמשכת ותוך הסתרת העובדה מהגורמים המקצועיים והמשפטיים של משרדו, כדי להעביר לבזק מסמכים מסווגים וכן ניירות עמדה פנימיים, תכתובות ומסמכים מדיונים בין משרדיים, לרבות כאלה אשר טרם נדונו בפורמים המוסמכים – הן של משרד התקשורת והן בפורמים בין משרדיים".

"עוד עולה ממצאי החקירה, כי החשודים (בכירים בבזק, ת"ג) נהגו להעביר לפילבר את עמדתם על גבי המסמכים תוך שאלה כוללים תיקונים התאומים את צורכיהם האסטרטגיים, הטקטיים והעסקיים, תיקונים אשר התקבלו ושימשו בסיס לדיונים בהמשך ובמקרים רבים אף קיבלו ביטוי משמעותי בתוצרים הסופיים תוך שאלה משרתים את טובת בזק והאינטרסים הכלכליים שלה ושל חשודים אחרים".