חברות מהתחום האפור של תשתיות המחשוב נסחרות במכפילי רווח ורודים במיוחד

אף שתחום התשתיות הוא תחום אפור, משקיעים, ובפרט המתוחכמים שבהם, הבינו מזמן את פוטנציאל הרווח הגלום בתשתיות לסוגיהן, החל מתחנות כוח המניבות תשואה מובטחת של עד 15% על ההון העצמי וכלה בכבישי אגרה.

לצד תחומי התשתיות המסורתיים, בשנים האחרונות צמח תחום תשתיות המחשוב, ובפרט חדרי השרתים הענקיים שמכילים את מיליוני המחשבים הדרושים לניהול פעילות כלכלית במאה ה־21. חברות אלו זוכות להתעניינות מצומצמת ביחס לשאר תחומי התשתיות. זאת, אף שהנתונים הכספיים שלהן מצביעים על תחום בעל פוטנציאל גדול למשקיעים. למעשה, בעולם שבו כל חיפוש בגוגל גורם למחשב בקצה השני של העולם להשקיע אנרגיה המספיקה להרתחת כוס קפה, נראה כי מדובר בתשתית חיונית. כבר כיום בארה"ב צורכים חדרי השרתים 2% מצריכת החשמל הלאומית והצריכה עולה בטור גיאומטרי, כך שבעוד שנים לא רבות שיעור זה עשוי לצמוח ולהיות דו־ספרתי.

הבוננזה של חברות תשתיות המחשוב שנסחרות בארה"ב

חוזים ארוכי טווח

עד לאחרונה ארגונים, ובפרט הגדולים שבהם כגון בנקים, חברות ביטוח חברות תעשייה וחברות הייטק, הקימו וניהלו את תשתיות המחשוב שלהם בעצמם. הרגולציה והפחד מאיומי סייבר שיחקו תפקיד בצמיחת חדרי שרתים עצומים ומורכבים בתוך ארגונים אלו. עם זאת, בזכות יתרונות כלכליים שונים, מיקור החוץ של תשתיות המחשוב תפס תאוצה. ספקיות אירוח, הבונות ומפעילות חדרי שרתים במיקור חוץ, נהנות מצמיחת הביקוש וממודל עסקי ומימוני רווחי ויציב לאורך זמן.

עובדה זו נובעת מכך שהלקוחות הם ארגונים גדולים ומבוססים שחותמים עם ספקיות האירוח על חוזים ארוכי טווח, כאשר הסטנדרט הוא חוזים ל־20 שנה. אופי הלקוחות והחוזים הופך את העסק לאטרקטיבי לבנקים ואחוזי המימון בחוב גבוהים, עובדה המאפשרת ליזם להקים את העסק בהשקעה יחסית לא גבוהה.

במקביל, ובדומה לתחומי תשתיות אחרים, הרווח התזרימי גבוה במיוחד. לפי דו"חות חברות אמריקאיות הפועלות בתחום, הרווח התזרימי הממוצע עומד על 40% ואף יותר.

ההכנסות של ספקיות האירוח נובעות משלושה מקורות: שכר דירה, חשמל שאותו הן קונות בתעריף מתח גבוה מופחת מחברת החשמל ומוכרות בתעריף צרכן פרטי ללקוחות, וכן שירותי ערך מוסף. תזרים המזומנים החזק בשילוב הביקוש הגואה וקלות השגת המימון הם מנוע צמיחה אדיר לתעשייה אשר נראה כי אינה יודעת שובע.

החברות הפועלות בתחום בארה"ב מאורגנות במודל של קרנות RIT (כאשר שיעור קבוע מהרווחים מתחלק בין המשקיעים בקרן). בשנתיים האחרונות כולן היכו את מדד 500 S&P והן נסחרות במכפיל EBITDA ממוצע של יותר מ־20 המשקף את הציפיות להמשך הצמיחה המואצת שלהן. שיעור רווחיות ה־EBITDA של חברות אלו גבוה במיוחד ועומד על ממוצע של יותר מ־40%. בנוסף, בשנים 2016–2012 החברות בתחום הציגו צמיחה מצטברת של 50%–150%. כל אלו מביאים למכפילים הגבוהים ולתוצאות הטובות של החברות בתחום.

צילום: שאטרסטוק

Digital Realty דוהרת

אחת החברות הבולטות בתחום היא Digital Realty שנסחרת בבורסת ניו יורק (סימול: DLR) ושעוסקת ברכישה, פיתוח וניהול תשתיות מחשוב, ובחמש השנים האחרונות הוסיפה כ־10 מיליארד דולר לשווייה (עלייה של יותר מפי שניים בשווי). החברה מספקת תשתיות מחשוב לשוכרים מקומיים ושוכרים מחו"ל. מדו"חותיה הכספיים של החברה עולה כי עיקר הנכסים שלה (70%–85%) נובע מהשקעות בנדל"ן. נכסים אלה מהווים את מרכז הפעילות של החברה, ועל כן החברה מושפעת בצורה משמעותית מתנודות במחירי הנדל"ן. עם זאת, יש לזכור שחוזים ארוכי טווח מגנים על החברה מתנודות מיידיות בהכנסות שנובעות מהנכסים. בשנים 2016–2012 ההכנסות התפעוליות של החברה צמחו ב־67%, ממוצע של 15% בשנה, כאשר ב־2016 לבדה ההכנסות צמחו ב־21%, דבר המעיד על היציבות בצמיחת התחום בכלל ובחברה בפרט. הוצאות התפעול של החברה צמחו גם הן בהתאם לשיפור בהכנסות ואף בשיעור גבוה יותר, כאשר העלייה היחסית בעלויות נבעה בעיקר מירידות ערך של הנדל"ן להשקעה ב־2014, דבר המעיד על הקשר החזק שקיים בין מחירי הנדל"ן לתוצאות החברה. בשנים 2016–2015 העלייה בהוצאות כבר היתה קטנה מהשיפור בהכנסות, דבר שמחזק את המשך היציבות בצמיחה.

מ־2012 רווחי ה־EBITDA של החברה צמחו בכ־60%, כאשר שיעור השיפור הממוצע ב־EBITDA לאורך השנים היה דומה לשיעור העלייה בהכנסות. האסטרטגיה של החברה היא להמשיך ולהשקיע בנדל"ן המשמש לצרכים טכנולוגיים, על ידי רכישות באזורים אסטרטגיים, תוך הנחה שהביקוש ההולך וגדל לתחום יביא לשיפור בתוצאות ובשווי. במילים אחרות, ניתן לומר כי החברה מציגה יציבות בצמיחת תוצאותיה, מגמה שלהערכתנו צפויה להימשך לאור הביקוש הגדל לשירותים.

הישראליות שבתחום

גם בארץ קיימים כמה שחקנים בתחום, כאשר השמות הבולטים הם מד־1 (שי לבנת); בזק בינלאומי (בשליטת בזק של שאול אלוביץ'); בינת (יהודה וזהר זיסאפל); וגלובל דאטה סנטר (קרן ויולה ומשפחת רקנאטי). שטח הדאטה סנטר של האחרונה, לדוגמה, עומד כעת על כ־2,250 מ"ר, עם פוטנציאל להכפלתו. זו, כאמור, רק אחת החברות הפועלות בישראל, כך שניתן להניח שהיקף הפעילות של חברות מתחום זה בארץ הוא גדול, ובעיקר — גדל לאורך השנים בצורה משמעותית. אמנם אין בנמצא נתונים פיננסיים על ביצועי החברות הישראליות, אך זהות המשקיעים מרמזת על פוטנציאל התחום, ומעניין יהיה לראות האם גם הן יגיעו בבוא היום לבורסות בעולם.

השורה התחתונה: החברות בתחום נסחרות במכפיל EBITDA ממוצע של יותר מ־20, המשקף ציפיות להמשך צמיחה מואצת שלהן ושיעור רווחיות EBITDA ממוצע של יותר מ־40%

הכותב הוא שותף מייסד ומנהל מחלקת טכנולוגיה והייטק בפרומתאוס ייעוץ כלכלי