השורה התחתונה: רוח גבית מטראמפ: מניות הבנקים בארה"ב בראלי
ברבעון הרביעי עקפו הבנקים בארה"ב את הצפי והמניות נסקו. אם הם יצליחו להגביר את צמיחת ההלוואות ולשפר את התשואה על ההון, העלייה תימשך
הבנקים ובתי ההשקעות בארה"ב הפתיעו לטובה כשהציגו רווחיות בדו"חות לרבעון הרביעי של 2016. עליות ניכרות שרשמו מניות הבנקים בחודשים האחרונים והעלאת תחזיות האנליסטים לגבי רווחיותם יצרו רף ציפיות גבוה מאוד. הבנקים הצליחו להתעלות מעל התחזיות וכעת המשקיעים מתלבטים: האם העליות החדות משקפות את מלוא ההפתעה מתוצאותיהם, או שיש פוטנציאל להמשך השיפור בפעילות המגזר הפיננסי, ולפיכך לעליות נוספות?
מגזר הבנקים הוא הנהנה העיקרי מבחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב. תוכנית התמרוץ הפיסקאלי שלו צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בכלכלה האמריקאית, וישנה ציפייה לעלייה בעקום התשואה: הן בשער הריבית הקצרה, שתיטיב עם רווחי הבנקים מפיקדונות הציבור, והן בתשואות ארוכות, שעשויה להגדיל את רווחי הבנקים ממתן הלוואות לציבור ולעסקים.
שני גורמים עתידים לספק לבנקים רוח גבית. ראשית, תוכנית הנשיא החדש להורדת מס החברות. זו רלבנטית במיוחד לבנקים שעיקר פעילותם בארה"ב, המשלמים שיעורי מס גבוהים מהממוצע ביחס לחברות האמריקאיות. שנית, צפויות הקלות ברגולציה, שהחמירה במיוחד עם הבנקים לאחר המשבר של 2008.
נהירת המשקיעים למניות הבנקים הובילו לסגירת הדיסקאונט בין מכפילי הרווח של הבנקים לבין המכפיל הממוצע של מדד
500 S&P. הדיסקאונט שעמד על 40% בתחילת 2016 צנח ל־20%–25%. באופן מסורתי מניות הבנקים נסחרות בדיסקאונט ביחס לממוצע של המדד הרחב, נוכח רמת סיכון גבוהה בפעילותם, המושפעת במידה ניכרת מהמחזור הכלכלי.
מבחינת מכפיל הרווח, התמחור היחסי של מגזר הפיננסים לעומת הממוצע של 500 S&P מצוי ברף העליון בכל הזמנים. עם זאת, באופן אבסולוטי זהו עדיין הסקטור בעל התמחור הנמוך ביותר מכל שוק המניות האמריקאי. על פי תחזיות הקונצנזוס, מכפילי הרווח עומדים על 13.7 ל־2017 ו־12 ל־2018. זאת בהשוואה למכפילי 500 S&P ממוצעים של 17.5 ו־15.6 בהתאמה.
בנוסף, האג'נדה הכלכלית של נשיא ארה"ב החדש תומכת בהורדת שיעור מס החברות. למהלך כזה צפויה השפעה חיובית על הסביבה המאקרו־כלכלית. לצד ניהול מוקפד של הוצאות ובראייה ארוכת הטווח - ישנו פוטנציאל להגדלת רווחיות הבנקים.
העלייה ברווחי הבנקים בעונת הדו"חות הנוכחית נבעה, בראש ובראשונה, מהתייעלות תפעולית - הורדת מבנה ההוצאות התפעוליות והירידה בהפרשות לחובות מסופקים, לאור השיפור באיכות האשראי בתיקי לקוחות.
יחס ההוצאות להכנסות במגמת ירידה עקבית, והפחתת הלחץ הרגולטורי הצפויה עשויה לתמוך בהמשך מגמת זו. כתוצאה עשוי לחול שיפור בתשואה על ההון. בחלק מהבנקים, דוגמת בנק אוף אמריקה, תפחו ההוצאות לרמה גבוהה במיוחד. הדרישה לבדיקות חוזרות של הסכמי משכנתאות מלפני משבר 2008 גררה קנסות כבדים לבנקים, שהגיעו לעשרות מיליארדי דולרים. הפחתת הרגולציה עשויה לצמצם את הוצאות הבנקים ולמנוע קנסות חדשים.
בנתוני תשואה על ההון (ROTCE) חל שיפור מרשים לאורך כל 2016. זאת בעוד מצב המאקרו חלש יחסית, כשריבית נמוכה וצמיחה כלכלית מתונה למדי מגבילות לכאורה את פוטנציאל השיפור. תהליכי שיפור בכלכלת ארה"ב, בצריכה הפרטית ובפעילות העסקים אמורים להוביל להמשך העלייה בנתוני ROTCE. לשם השוואה, לפני משבר 2008 הציגו הבנקים האמריקאיים המובילים תשואה על ההון של יותר מ־20%. זאת בהשוואה ל־9%–15% כעת, ורמות חד־ספרתיות נמוכות לפני כמה שנים. הרווחיות הגבוהה הושגה אז בעזרת הגדלת רמת המינוף - שבסופו של דבר הובילה למשבר. אולם, בשנים שלאחר המשבר ירד המינוף לרמה נמוכה, הן בהשוואה היסטורית והן לעומת הבנקים הגלובליים, וכך קטן הסיכון בפעילות הבנקים.
אם הבנקים יצליחו להגביר את קצב הצמיחה בהלוואות לצד שיפור בשיעור התשואה על ההון, ניתן לצפות להמשך עלייה בטווח הארוך - גם לאחר הראלי במניותיהם מאז הבחירות. המשך העליות לא יגיע בהכרח כתוצאה מהתרחבות המכפילים, שהיה הגורם המרכזי לעליות במניות הללו בחודשיים האחרונים. העליות צפויות לנבוע דווקא מהשפעה חיובית של גורמים מאקרו־כלכליים על פעילות האשראי בארה"ב, מהקלות הרגולציה ומהורדת שיעור המס, שצפויה לסייע לרווחיות הבנקים מעבר לרמה הנוכחית. עלייה ממושכת בנתוני תשואה על ההון עשויה להוביל גם לעליית מכפילי ההון של הבנקים.
השורה התחתונה: הנשיא החדש של ארה"ב יכול לסייע לרווחיות הבנקים האמריקאיים בסיוע הקלות ברגולציה והורדת המיסוי
אביבית מנה קליל היא מנכ"ל משותף בבית ההשקעות אופנהיימר. סרגיי וסצ'ונוק הוא אנליסט בכיר באופנהיימר