מנכ"ל מעלה על המדד החברתי: "אני מצפה שמוסדיים יגידו: 'אני צריך להיכנס לזה'"

יותר מעשור חלף מאז שהשיק ארגון מעלה את מדד ת"א־מעלה שאמור היה למשוך את המשקיעים שחשובה להם לא רק התשואה, אלא גם ההיבט החברתי. המדד, שדומה במהותו למדדים dow jones sustainability ו־FTSE4Good, מורכב ממניות חברות שעומדות בתקן של אחריות חברתי כפי שהוגדר במעלה. בחברת קסם מדדים אפילו עשו תעודת סל מתאימה, כולם מחאו כפיים ובערך כאן זה הסתיים. בדיקת "כלכליסט" שנעשתה לפני חודש גילתה שאף על פי שהמדד הניב ביצועים עודפים על מדד הייחוס, אחזקות הציבור בתעודה על מדד מעלה מסתכמות במספר זעום של 3 מיליון שקל. מאז הפרסום, הציבור כנראה זיהה את הפיספוס הטמון בתשואה העודפת שהניב המדד בעל הכוונות הטובות, והאחזקות בו הוכפלו, כך שכעת הן מגיעות ל־5.8 מיליון שקל.

זהו כמובן עדיין סכום זניח ואם שואלים את המשקיעים הם טוענים לעתים קרובות כי הדירוג של מעלה, עליו מתבסס המדד, אינו משקף באמת את החברות שעומדות בתו תקן חברתי, אלא מורכב מהחברות הגדולות שפשוט תורמות יותר מכולן. מנכ"ל ארגון מעלה מומו מהדב מנסה להסביר בראיון ל"כלכליסט" למה המשקיעים המקומיים לא משתפים פעולה.

טוענים נגד הדירוג שלכם כי מדובר בחברות גדולות, שיכולות לתרום כסף ולהשקיע משאבים, אך אינן בהכרח מייצגות תו תקן לאחריות חברתית.

"יש פה מדרג של שלושה שלבים מבחינת אחריות חברתית. הראשון הוא עצם ההחלטה להיכנס למגרש הזה, ויש חברות שבחרו לא לעשות זאת, כמו למשל מענף הבנייה. זה לא אומר שאין בו אחריות חברתית, אבל זה לא במקרה – מסקרי דעת קהל שאנו עורכים עולה כי ענף הבנייה (חברות ביצוע, לא חברות נדל"ן מניב — נ"ט) סובל מבעיות אמון קשות מאוד. השלב השני מתייחס לדרך קבלת הסטנדרטים בדירוג. כלומר, באיזו רמה מאמצים אותם. השלב השלישי והמאתגר, שבו עדיין לא מצאנו דרך לטפל, שם את הדגש על שיקולים החברתיים וניהוליים בהתאם למגזר שבו פועלות החברות".

לא רוצים להיות לנטל

הדרישות לעמידה בדירוג מחייבות את החברות להוצאות נוספות, שלעתים נתפסות כנטל.

"אחריות תאגידית אינה דרישה במסגרת החוק. אנחנו מדברים על רגולציה עצמית. כל המשק מדבר על עודף רגולציה. אנחנו נמנעים מלפעול במרחבים האלה".

לא תפעלו לקידום חקיקה?

"אנחנו לא גוף שמייצג עסקים, אלא נושא. אני לא טוען שצריך לוותר על רגולציה. יש מתח מסוים בין רגולציה עצמית לרגולציה מחייבת, ובהחלט יש נושאים שרגולציה עצמית לא תהיה מסוגלת להתמודד איתם".

מומו מהדב מנכ"ל מעלה צילום: רואי קטלן

מה יתמרץ משקיעים להשקיע על בסיס פרמטרים איכותיים?

"יש היום באזז מסוים ואנחנו רוצים לרכוב על זה. לפחות חברת תעודות סל אחת התלהבה מזה והבורסה התלהבה מזה. ייתכן שהיה צורך בעשור הזה כדי שאנשים ירגישו בסדר עם זה. החברות צריכות לבדוק היטב את הנוסטרו שלהן, לבטח אלה שנסחרות במדד. אני מצפה ממשקיע — בוודאי אם הוא מגוף מוסדי — להגיד: 'אני צריך להיכנס לזה'. איכשהו, במשך עשור הסתובבנו ואמרנו זה מצליח. אוקיי. די".

אבל עובדתית זה לא הצליח.

"יש במדד מוטיבים שיכולים להוריד את הסיכון בחברות".

למה לדעתך המשקיעים לא מייחסים חשיבות למדד מעלה?

"אחת הטענות ששמענו בראשית הדרך היתה שחובתם של המשקיעים המוסדיים היא להשיא תשואה מרבית, ושקשה לשלב את השיקולים החברתיים בתהליך. כלומר, שלא ישלמו פרמיה נוספת על ערכים. אבל המדד בשוק כבר עשר שנים, ואנחנו רואים שההשקעה בו השתלמה".

למה שגוף מוסדי יביא בחשבון פרמטרים כמו אחריות חברתית?

"כמכלול, מדובר בחברות שרואות את עצמן כמובילות. עזוב את הפן הערכי, אם מסתכלים עליהן מנקודת המבט של המשקיע, רואים חברות שמשקיעות בניהול טוב יותר ובתהליכי עומק לטווח הארוך. ואת המשקיע מעניין הטווח הארוך, בטח עם כספי הפנסיה, ולכן עדיפה חברה יציבה וטובה. כמו כן, חלק מחברות אלה מנסות להקדים את השוק, כך שמבחינת המשקיע יש סיכוי שישיגו לו תשואה טובה".

ולמרות כל זאת, המדד לא משך משקיעים - ובוודאי שלא מוסדיים.

"בשוק ההון הכל יכול להשתנות. אחרי עשור אנחנו נמצאים היום בשלב שבו המדד הוכיח את עצמו. ערכים ותשואה לא סותרים זה את זה. המדד בודק תשומות ניהול ומכלול נושאים, שלהבנתנו כוללים אחריות חברתית. הוא מנסה להקטין תפיסות ערכיות סובייקטיביות. הוא לא בא ואומר: 'אני רוצה לתת בולטות לחברות עם מוצרים ירוקים'. כשעושים את ההפרדה הזו, אז המדד הוא מוצר מדף טוב. בשלב הבא נתחיל לפתוח אפיקים מוטי ערכים לפי קבוצות שונות. גם שם, יש פוטנציאל רב".

מדד מעלה הכולל 31 חברות הוא היחיד מסוגו בישראל. המדד מחולק לכמה דרגות, הגבוהה ביותר היא פלטינה+, ובסדר יורד אחריה - פלטינה, זהב וכסף. הוא צפוי להתרחב באוגוסט הקרוב על רקע עדכון מדדי בורסת תל אביב, וככל הנראה יכלול שינוי בתנאי הסף (שיעור אחזקות הציבור). האמת העגומה לגבי תעודת הסל היחידה שעוקבת אחרי מדד מעלה היא שבמחצית מימי המסחר בשנה החולפת כלל לא היה מסחר בה.

בעולם לעומת זאת, הסיפור קצת שונה: היקף ההשקעות האתיות בעולם שבניהול גופים מקצועיים נושק ל־9 טריליון דולר – המגזר החמישי בחשיבותו מבין ההשקעות שמנהלים גופים מקצועיים.

איך בכלל מודדים

אחד ההסברים האפשריים לחוסר ההתעניינות במדד נעוץ בביקורות שנשמעו נגד ארגון מעלה בשנים האחרונות. עיקר הטענות הן על כך שהקריטריונים של המדד אפשרו את כניסתן של חברות שלא בהכרח מצטיינות באחריות חברתית.

חברת הדלק פז למשל מדורגת כבר שנתיים בראש החברות המזהמות במדד ההשפעה הסביבתי שעורך המשרד להגנת הסביבה, עם זאת החברה זוכה לדירוג פלטינה של מעלה (דירוג זהב בשנת 2015). דוגמה נוספת היא חברת החשמל, שלאחרונה נקנסו בכיריה לשעבר בידי הרשות להגבלים עסקיים על כך שניצלה את כוחה כמונופול, מדורגת בדירוג הגבוה ביותר פלטינה+ בשלוש השנים האחרונות. חברת החשמל אף קיבלה ממעלה את מלוא הנקודות על מחויבות הנהלה ודירקטוריון לאחריות תאגידית, שבימים אלו חותם על הסדר טיעון בפרשת השחיתות בסימנס.