קפיטליזם 3.0
ביד אחת תורמים וביד השנייה מתחמקים ממס
מחקר שנערך על ידי חוקרים במרכז האקדמי פרס מצא כי חברות שמתהדרות בעשייה חברתית וסביבתית ובתרומה לקהילה נוטות יותר לבצע תכנוני מס אגרסיביים. המשמעות היא שהתרומות נותנות לחברות לגיטימציה לנקוט פעולות כדי לחמוק מתשלומי מס מלאים, שאף שהן חוקיות הן אינן מתיישבות עם עקרונות האתיקה של עסק המתיימר להיות בעל אחריות תאגידית
חברות רבות מתהדרות בדו"חות אחריות תאגידית, שבהם מפורטת תרומתן החברתית והסביבתית. על פניו מדובר בעשייה ברוכה, אלא שנראה שלא פעם היא נועדה לשרת אינטרסים סמויים של העסק, ובמילים אחרות — לאפשר לו לגזור קופן במקום אחר.
מחקר חדש של ד"ר ענת תודר אלון, ד"ר טלי תאני הררי, ד"ר אסתרי גילעז רן וד"ר איל רוזנשטרייך מהמרכז האקדמי פרס — שהוצג בכנס הבינלאומי החמישי בנושא אחריות תאגידית, אתיקה ועסקים ברי קיימא באוניברסיטת בוקוני במילנו באוקטובר האחרון — מציע דרך חדשה להסתכל על אחריות תאגידית.
החוקרים סיווגו את תחומי האחריות התאגידית לשתי קטגוריות: פעולות חיצוניות, כמו תרומה לקהילה ולסביבה, ופעולות פנימיות, כמו זכויות עובדים ומינהל תקין. חלוקה זו אפשרה לחוקרים לבדוק מצבים שבהם החברה פועלת באופן חיובי בתחום אחד ובאופן שלילי בתחום אחר. במוקד המחקר עמדו תכנוני המס האגרסיביים, הדרך של תאגידי ענק להתחמק מתשלומי מס בדרכים מתוחכמות וחוקיות. אף שהפעילות חוקית, קשה לראות אותה מתיישבת עם עקרונות האתיקה של חברה המתיימרת לפעול באחריות תאגידית.
אריזת משלוחי מזון של ארגון לתת צילום: אלכס קולומויסקי
החוקרים מצאו כי התופעה הפסיכולוגית שנקראת "אפקט הרישוי" מאפיינת גם תאגידי ענק, כלומר עשייה חיובית בתחום אחד מעניקה מעין היתר לעשייה שלילית בתחום אחר. במחקרים קודמים נמצא למשל שצרכנים שקונים מוצרים ירוקים נטו יותר להונות אנשים כשניתנה להם ההזדמנות לעשות כן. החוקרים ניסו לבדוק אם פעילות של אחריות תאגידית נותנת לתאגיד "רישוי" לבצע תכנון מס אגרסיבי יותר מתאגיד מקביל.
חוכמת הצרכנים
המחקר בדק חברות הנסחרות בבורסת תל אביב. החוקרים ערכו השוואה בין חברות שנקטו אחריות תאגידית חיצונית וחברות שנקטו אחריות תאגידית פנימית, ואשר נכללות בדירוג של מעלה (ארגון שנועד לקדם אחריות תאגידית), ובין חברות מקבילות מאותן תעשיות ובעלות היקף פעילות דומה שאינן נכללות בדירוג מעלה, ששימשו כקבוצת ביקורת.
התוצאה היתה כי שיעור תשלום המס בקרב חברות שנקטו אחריות תאגידית חיצונית היה נמוך יותר הן מהחברות של קבוצת הביקורת, שלא נקטו כל פעילות של אחריות תאגידית. החברות שנקטו אחריות תאגידית פנימית שילמו מס בדומה לחברות בקבוצת הביקורת. במילים אחרות: האחריות התאגידית החיצונית נתנה לחברות לגיטימציה לבצע תכנון מס אגרסיבי יותר.
בשלב השני של המחקר נבדק אם צרכנים ערים לכך שאחריות תאגידית חיצונית יכולה להביא עמה תכנוני מס אגרסיביים. שלב זה בוצע באמצעות שאלון שהופץ ל־300 צרכנים בוגרים, והממצאים היו מפתיעים: הצרכנים מודעים לאפקט הרישוי של התאגידים, כלומר הם ידעו לומר שחברה בעלת אחריות תאגידית חיצונית ענפה תבצע תכנון מס אגרסיבי יותר לעומת חברה אחרת. כמו כן הם לא ראו במדדים של אחריות תאגידית פנימית כתורמים לתכנון מס אגרסיבי.
לדברי ד"ר תודר אלון, הממצאים מעניינים במיוחד מפני שהנחקרים לא היו מודעים לרמת האחריות התאגידית של החברות שנבדקו בפועל, כלומר הם לאו דווקא דירגו את החברות מדירוג מעלה כאחראיות יותר לעומת קבוצת הביקורת, אבל כשהם החשיבו חברה כאחראית יותר באמצעות מדדים חיצוניים של אחריות תאגידית, הם ציינו כי יש סבירות גבוהה שהיא תנקוט תכנון מס אגרסיבי.
"המון מחקרים מראים שתרומה לקהילה מעוררת הערכה גדולה יותר למותג, ואף כוונות קנייה גבוהות יותר, אבל באותה נשימה, וזה עוד לא נבדק עד היום, הצרכנים מבינים שכשחברה עושה יותר למען הקהילה או הסביבה, היא מרשה לעצמה לשלם פחות מס. הצרכנים תופסים את הנושא של תרומה לקהילה ואיכות סביבה כמשהו שהפירמה עושה כדי לקבל חותמת של 'פירמה טובה' כדי שהיא תוכל לתכנן מס אגרסיבית", אמרה ד"ר תודר אלון. "הוכחנו שזה קיים במוח של הצרכן, וזה פותח פתח לבדוק באילו עוד פעילויות לא אתיות זה מתקיים, פרט לתכנון מס אגרסיבי", סיכמה.
במחקר נכללו חברות מחמישה סקטורים: ביטוח, סלולר, בנקים, אנרגיה ומזון, והחוקרים הבחינו בין פעילויות אחריות תאגידית חיצוניות שמיטיבות עם תחומים מחוץ לחברה, כמו מעורבות הארגון בקהילה (מדיניות ההשקעה החברתית של חברה, התנדבות עובדיה בפעילויות קהילתיות ותרומתה הכספית לקהילה) ופעילות למען איכות הסביבה (המידה שבה החברה מיישמת את עקרונות האחריות הסביבתית בתהליכי הייצור, מתן השירות וההפצה ופועלת לצמצום הפגיעה בסביבה), ובין פעילויות אחריות תאגידית פנימיות, שכוללות ממשל תאגידי (האופן שבו החברה והנהלתה מונהגת ומפוקחת על ידי הדירקטוריון, ומסדירה את תהליכי קבלת ההחלטות, הבקרה והפיקוח בקשר שבין הנהלת החברה לדירקטוריון שלה), אתיקה בעסקים (המידה שבה חברה מממשת ערכים כגון אחריות, אמון, יושר, מקצועיות, שקיפות ושמירה על כבוד האדם), סביבת עבודה (המידה שבה חברה שומרת על זכויות אדם של עובדים, לקוחות, ספקים וגורמים נוספים בסביבתה, כולל היבטים של בטיחות, הפלייה והטרדה מינית) וניהול תקין (המידה שבה חברה מפעילה מנגנונים ביקורתיים כלפי עצמה, כולל ועדות פיקוח, מינוי דירקטורים לדירקטוריון וכדומה).
מנכ"לים, שימו לב
המחקר קורא למנהלים לשים לב להבחנה בין היבטים פנימיים וחיצוניים של פעילות אחריות תאגידית וכן להשפעה השונה של פעילויות אלו על תפיסות צרכנים. על פי ממצאי המחקר, לחברה שמדגישה בתקשורת פעילויות אחריות תאגידית חיצוניות, יש יותר מה להפסיד מאשר חברה ששמה דגש על פעילויות פנימיות. כמו כן המחקר קורא לכלול במסגרת דירוג מעלה גם את קריטריון תשלומי המס.
