היום שבו חלפני כספים יחויבו למנות ועדת השקעות ודירקטוריון

החל מהמחצית השנייה של 2017 צפוי להיכנס לתוקף חוק שידרוש מגופים רבים העוסקים בתחום האשראי החוץ בנקאי ופועלים מכוח אישור נותן שירותי מטבע (נש"מ) להחזיק ברישיון, בהון עצמי מינימלי, להיות נתונים לפיקוח ולעמוד בדרישות רגולטוריות שונות — מה שעד היום לא בהכרח נדרשו לו.  

החוק יושת הן על גופים זעירים ולא מוכרים שאינם נתונים לפיקוח והן על גופים מוכרים יותר כמו בתי השקעות וקרנות השקעה פרטיות המעמידות מימון ספציפי לחברות, חברות נכיון צ'קים שחלקן אינן נהנות מאמון ציבורי רב, או חברות שמעמידות אשראי צרכני חוץ בנקאי, דוגמת מימון ישיר. בתי ההשקעות והקרנות טוע נים כי בחוק קיימות דרישות יתר ויצירת קשיים שלא לצורך. מנגד, גופים כמו חברות מתחום נכיון הצ'קים או חברות המעמידות אשראי צרכני חוץ־בנקאי, דווקא מברכים על החוק ומצפים שאישורו יעניק להם לגיטימציה רבה יותר, יציבות ושכלול של התחרות."כלכליסט" ממפה את השחקנים בשוק האשראי — אלו שצפויים לברך על החוק ואלו שלא בהכרח.

החוק החדש – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים (חוק בריס) – נולד בשל החשש כי חלק מהגופים העוסקים במתן אשראי חוץ־בנקאי משמשים כסות לפעילות לא חוקית. החוק מאפשר למפקח על השירותים הפיננסיים לבטל רישיון של נותן שירותי מטבע או כל גוף חוץ־בנקאי אם קיימים טעמים המצדיקים זאת. ל"כלכליסט נודע כי רשות המיסים ורשות שוק ההון החדשה, בראשותה של דורית סלינגר, שתפקח על גופים שפועלים בתחום האשראי החוץ־בנקאי, מתכננות לבצע עם כניסתו של החוק לתוקף מהלך רחב היקף שבמסגרתו נותני שירותי מטבע קטנים, שיש חשש למהות ולאופן פעילותם, ייבדקו באופן קפדני. בשוק ההון מעריכים כי יהיה מדובר בסוג של "ניקוי אורוות", שבמהלכו תחוסל פעילותם של נותני שירותי מטבע והמרת כספים קטנים שיש חשד שהם משמשים כסות להלבנת הון ולהעלמת מסים.

דורית סלינגר צילום: ישראל הדרי

מטרות נוספות של החוק הן הגנה על הלקוחות, ציפייה שפיקוח מסודר על גופי האשראי החוץ יעניק להם לגיטימיות, סיוע לשכלול שוק האשראי וקידום התחרות בענף זה. ח"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת שדנה בהצעת החוק לקראת הגשתה לקריאה שנייה ושלישית אמר ל"כלכליסט": "הבנקים מנהלים 1.35 טריליון שקל, ומנגד, הגופים המוסדיים מנהלים יותר מ־1.4 טריליון שקל, שיכולים לשמש תשתית ליצירת מימון חוץ־בנקאי. ככל שחולף הזמן הפער לטובת הגופים החוץ־בנקאיים יגדל כי כולנו מפקידים לקרנות פנסיה, וחסכונות שונים ולכן אנו רוצים לבצע הסדרה לשוק הזה".

קרנות פרטיות בישראל

מי שעשויות לראות עצמן נפגעות מהחוק הן קרנות השקעה פרטיות ישראליות, דוגמת קרן שקד, שמאגדות כספי משקיעים ומעמידות מימון ספציפי (tailor made) לחברות ולמיזמים שונים בישראל. כנגד כמעט כל שקל שקרנות אלה מגייסות מהמשקיעים הן נדרשות להציג תשואה. עם החלת החוק החדש יידרשו קרנות אלה לרתק הון כבטוחה לאשראי שהן מספקות, למקרים שבהם תיפול טעות בתחשיב הפיננסי או אם יוטל עליהן עיצום כספי. לפי החוק, ניהול תיק אשראי של עד 25 מיליון שקל יהיה פטור מריתוק הון. תיק של 50-25 מיליון שקל ידרוש ריתוק של מיליון שקל, תיק של 100-50 מיליון שקל ידרוש ריתוק של 2 מיליון שקל, ומנהלי תיקים של יותר מ־100 מיליון שקל יידרשו לרתק 4 מיליון שקל לפחות.

קרנות ההשקעה פועלות על פי מודל רזה של מטה ותפעול, כאשר עיקר התשומות מיוחסות להון האנושי של מנהלי הקרן. מלבד הוצאות לניהול שוטף ולגיוס כספים, קרנות אלה מנתבות את הכספים שגייסו אך ורק למתן אשראי לשם השגת התשואה. ריתוק ההון, כך טוענים בחלק מאותן הקרנות, צפוי לפגוע בתשואה שהקרן מציגה. בנוסף, חלק מהקרנות טוענות כי מודל הפעילות העסקי שלהן איננו מאפשר ריתוק סכומים כאלה וכי הדבר עלול לפגוע בממשק הפעילות שלהן מול המשקיעים.

לדברי עו"ד אלעד וידר, מהחטיבה הפיננסית, ועו"ד נטלי ג'ייקובס, שותפה במחלקת בנקאות מימון וראש תחום נגזרות ומכשירים פיננסיים, שניהם ממשרד הרצוג פוקס נאמן "קרנות אלו מעמידות אשראי לחברות, כאשר כל עסקה נבחנת ונבדקת ומגובה בחוזה ספציפי. אין כאן חשש או צורך לריתוק הון מחשש של אי־פירעון של ההלוואה. לא מדובר כאן בכספי פנסיה אלא בכספים של משקיעים שמוכוונים להשקעות כאלו". לדעת השניים מדובר בדרישה שתסרבל מאוד את מהלך הפעילות של הקרנות הפרטיות שגם עלולה להביא לצמצום התחרות.

קרנות השקעה זרות

עוד צפויות להתנגד לחוק המוצע קרנות השקעה זרות שמעמידות, בדומה לקרנות הישראליות, מימון לחברות ישראליות ולמיזמים שונים. עם אישור החוק קרנות אלו יידרשו להקים חברה בישראל שרק באמצעותה יוכלו להעמיד את המימון. בנוסף הן יידרשו להיות נתונות לפיקוח, למנות חברי דירקטוריון ולעמוד בשורה של כללי ממשל תאגידי. עבור הקרנות הישראליות והזרות דרישות אלה אינן מסובכות אולם הן כרוכות בעלויות הקמה ותחזוקה של אותו מערך ממשל תאגידי. מצב זה עלול להקשות בעיקר על הקרנות הזרות ולגרום להן להדיר רגליהן מכאן. וכך, בעוד החוק החדש מכוון ליצירת תדמית חיובית להשקעות פיננסיות מפוקחות בישראל, הוא עלול לפגוע בפעילות הקרנות, בעיקר הזרות, וליצור לישראל תדמית של מדינה עם רגולציית יתר.

השקעות ישראליות בחו"ל

קבוצה נוספת של גופים ישראליים שבחיפוש אחרי תשואה מעמידים אשראי בחו"ל בלבד, באמצעות אפיקים שונים, אף היא עשויה לראות את עצמה נפגעת מהחוק החדש. בקבוצה זו כלולים, למשל, בתי השקעות שבוחנים בימים אלו אפשרות של שימוש והשקעה בפלטפורמות מימון ההמונים כדי להעמיד אשראי ללווים בחו"ל. בקבוצה זו נכללים גם משקיעים פרטיים שבוחרים להשקיע בחו"ל דרך קרנות ייעודיות של מתן אשראי. אף שמדובר בהעמדת אשראי מצידם של לווים מתוחכמים או כאלו שנתנו הסכמתם להעמדת אשראי כזה, החוק דורש גם מגופים אלה עמידה בכל הדרישות כמו הון עצמי, כללי ממשל תאגידי, קיומן של ועדות, רכישת הרישיון ועוד. המצדדים בהחלת הרגולציה גם על גופים אלה חוששים מכך שישראל תהפוך להיות "האיים הקנריים של העולם" ותממן אשראי בכל העולם. המתנגדים לחוק החדש, מקרב קבוצת נפגעים זו, תוהים האם מדינת ישראל צריכה להגן ולשמור על היציבות הפיננסית בישראל או גם כלפי חוץ.

חגיגה לענף נכיון הצ'קים

מי שמברכות על החוק החדש הן חברות הפועלות בישראל בתחומי נכיון הצ'קים והאשראי החוץ־בנקאי. חברות אלה מגייסות מימון משוק ההון (גיוס אג"ח), מהבנקים וממקורות עצמיים, ומעמידות אשראי בפיזור הרבה יותר רחב, כאשר סכום ההלוואה הממוצע קטן בהרבה מהאשראי שמעניקות קרנות ההשקעה. בישראל פועלות חברות רבות המספקות שירותי נכיון צ'קים, בהן כמה חברות ציבוריות כמו קבוצת נאוי, אופל בלאנס ופנינסולה שאינן נתונות כיום לפיקוח של רגולטור פיננסי ייעודי, ורואות בחוק הזדמנות של ממש עבורן.

קבוצת נאוי, למשל, אף ציינה בדו"חתיה כי היא סבורה ש"להגברת דרישות הפיקוח עשויה להיות השפעה חיובית על מעמדה. בין היתר לאור הגברת הדרישות הרגולטוריות שתוביל לייצוב תחום הפעילות ולשקיפות, תחזק את תחום הפעילות באופן כללי ואת דרכי ההתנהלות בו". מנכ"ל אופל בלאנס דני מזרחי, שגם הוא מברך על המהלך, אמר ל"כלכליסט": "חברות ציבוריות שמספקות שירותים חוץ־בנקאיים חוות בכל מקרה את הרגולציה, אולם בהתאם לדרישות החוק גם חברות פרטיות יהוו מעין חברות ציבוריות. דבר זה לא יאפשר למי שלא מסוגל לעמוד בדרישות ולהתנהל מבחינה כספית ותפעולית, להתקיים. המהלך ישאיר, ללא ספק, את השחקנים הראויים בשוק ויאפשר לציבור לגוון את מסגרות האשראי שלו".

ואכן, במסגרת החוק, גם עסקים פרטיים מתחום נכיון הצ'קים והאשראי החוץ־בנקאי, שהם בעלי מחזור שנתי של 30 מיליון שקל ויותר יידרשו להתנהל על פי נורמות של חברות ציבוריות. כך למשל הם יידרשו למנות דירקטורים ולהגיש תוכנית עסקית. בנוסף, יאסר על עסקים אלה לשפות נושאי משרה אם למשל מוטל עליהם קנס בעתיד, אלמנט בעייתי לפחות כלפי חלק מאותם גופים.

הבעיה העיקרית שתמנע, לפחות זמנית, את יישומו המלא של החוק נעוצה בפערי המידע הקיימים בין ספקי האשראי החוץ־בנקאי לבין המערכת הבנקאית. הקמתו של מאגר נתוני האשראי שמתוכננת להסתיים בסוף 2018 צפויה לסייע בכך. בנוסף, גופי אשראי שייתקלו בבעיות ביישום מלא של החוק במועד, יזכו כנראה לתקופת הסתגלות ארוכה יותר. בנוסף, שר האוצר יהיה מוסמך, באישור ועדת הכספים, לבצע שינויים בחוק ולהחריג סעיפים מסויימים.

דני מזרחי מנכ"ל אופל בלאנס צילום: אוראל כהן