שנה לנפילת ליהמן ברדרס: כך התפוצצה הבועה

בחודש מאי 2005, ארטורו טרבילה, מהגר מקסיקני שרצה להיות יזם, רכש לעצמו בית בסאן קלמנטה קליפורניה. טרבילה שילם עבור הבית הראשון בחייו 584 אלף דולר, רכישה שגרמה לו להרגיש כאילו הוא שווה ערך מול כל אזרח אמריקאי. "חשנו חלק מאמריקה מאחר שיכלנו לרכוש בית", הסביר טרבילה, אבל האמת היא שטרבילה לא יכול היה להרשות לעצמו לרכוש בית בסאן קלמנטה, אפילו לא יכול היה להרשות לעצמו לרכוש בית בקליפורניה בכלל.

אף אחד מהבנקים לא טרח לבדוק. טרבילה הודה שהוא לא ממש הבין את כל התנאים של החוזה ההלוואה עליו חתם. "היו יותר ממאה דפים לחתימה וכולם באנגלית. אם להיות הוגן אני לא הבנתי את מרבית הדפים עליהם חתמתי. הייתי מאוד שמח ונרגש ונתתי בהם אמון (בברוקרים ובבנקאים) - רק רציתי לרכוש בית", אמר טרבילה.

סיפורו של טרבילה הוא סיפורם של מאות אלפי אמריקאים שחשקה נפשם בבית משלהם, שיעורי הבעלות על הבתים הגיעו לשיא כל הזמנים לקראת תום 2006, ומאז סבלו מירידות מחירים רצופות שהתפתחו לאחד המשברים הפיננסים החמורים בתולדות הכלכלה העולמית.

ערב רב של מוצרים פיננסים מסובכים ומורכבים נולדו מתוך שוק המשכנתאות הזה - מכשירים שהתפוצצו מתוך המאזנים של הבנקים והביאו לנפילתו של בנק ההשקעות הרביעי בגודלו בארה"ב - ליהמן ברדרס. הבנק קרס ב-15 בספטמבר 2008.

פרל הארבור כלכלי

המשבר הפיננסי הנוכחי הוגדר על ידי המשקיע האגדי וורן באפט כפרל הארבור כלכלי. הפחד והאימה שהביאה עימה נפילת ליהמן ברדרס זיעזעה את השווקים הפיננסים - והייתה בין הגורמים שהביאו את מדד S&P500 כמה חודשים מאוחר יותר לשפל של 12 שנה.

שנה לאחר מכן, חזרו המדדים ברחבי העולם לרמות בהם נסחרו ערב הקריסה - מגמה שהצליחה להפתיע רבים מהפעילים בשווקים. מאמצי הבנקים המרכזיים והממשלות להחזיר את המערכת הפיננסית למסלול תקין, עם הזרמה מאסיבית של כספים, הביאו לשיפור בתנאים הכלכליים ולאמונה כי נקודת השפל של הכלכלה העולמית מאחורינו.

"כלכליסט" אסף את האירועים המרכזיים שסללו את הדרך לנפילת שוק המשכנתאות האמריקאי ולקריסת ליהמן ברדרס.

אלן גרינספאן על שולחן הנאשמים

יכול להיות שזה בכלל סיפור על אדם שרצה להציל את הכלכלה האמריקאית מנזקי אסון התאומים. אלן גרינספן, יו"ר ה'פד' האמריקאי,  ראה לפני ה-11 בספטמבר שנת 2001 חורבן כלכלי מתקרב ואפילו חמור מספיק כדי להביא את שיעורי הריבית עד ל-1%. היו אלה אותם שיעורי ריבית שהביאו להתנפחות בועת שוק המגורים האמריקאי מספר שנים לאחר מכן, ולמרדף אחרי התשואות - גם על חשבון השמרנות החשבונאית.

ב-15 ביוני 2003 עמדה ריבית הבנק המרכזי האמריקאי על 1% ונותרה ברמה זו למשך שנה שלמה. גרינספן אמר אז לקונגרס כי בנכונותו אף להוריד את שיעורי הריבית נמוך יותר. גרינספן אמר אז כי הוא איננו מעוניין לרכוש איגרות חוב ממשלתיות במטרה להוריד את שיעורי הריבית לטווח הארוך ולהעניק דחיפה לכלכלה. מעניין כי צעד מעין זה בוצע כחמש שנים מאוחר יותר, על ידי מחליפו, בן ברננקי.

אלן גרינספן יו"ר ה'פד' לשעבר צילום: בלומברג

גרמליץ' נגד גרינספן

האיש שניסה למנוע מגרינספן להמשיך בתוכנית האשראי הזול היה אדוארד גרמליץ', בכיר בפדרל ריזרב ופרופסור לכלכלה שהזהיר מפני התפוצצות בועת שוק המגורים. גרמליץ' דיבר על התפוצצות הבועה עוד לפני כלכלנים רבים וטובים. למרבה האירוניה, גרמליץ' לא זכה לראות את רגעי השיא של המשבר הפיננסי ואת התוצאות החמורות של התפוצצות בועת שוק המגורים. הוא נפטר ב-2007 בביתו בוושינגטון כתוצאה ממחלת הלוקמיה.

גרמליץ' כיהן כחבר בועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי האמריקאי בין השנים 1997 ל-2005 והספיק לפני מותו לפרסם את הספר "Subprime Mortgages: America's Latest Boom and Bust", בו חזה מראש את המשבר החמור.

החלום האמריקאי?

הריבית הנמוכה הפכה את החלום האמריקאי לאמיתי מתמיד, הירידה בשיעורי המשכנתאות הפכה אותן לנגישות כמעט לכל אזרח, ואם מצרפים לכך בנקים עם יד קלה על ההדק מקבלים את הנוסחה המושלמת להתנפחות בועה.

מיליוני קוני בתים הציפו את שוק המגורים והביאו את המחירים לעלות בחדות עד אמצע שנת 2006. כשהחלה הריבית לעלות, עלו בהתמדה שיעורי ההחזר על משכנתאות הריבית המשתנה והסאב-פריים. התשלום החודשי של האזרחים האמריקאים עלה עם עליית הריבית והפך את התשלום החודשי לבלתי נסבל מבחינת רבים. שיעור הלווים שלא עומדו בתשלומים - עלה גם כן.

במהלך שנות כהונתו כנשיא ארה"ב, ראה ג'ורג' בוש את העלייה החדה בשיעורי הבעלות על הבתים מצד האזרחים האמריקאים כהצלחה מסחררת. יש החולקים על טענה זו וגורסים כי הנתונים הללו עמדו בקנה אחד עם נתוני הצמיחה של הכלכלה ועם העלייה בהכנסה הפנויה.

בוש באופן אישי דחף את סוכנויות המשכנתאות שהיו עדיין פרטיות לאפשר עוד ועוד הלוואות לאזרחים האמריקאים ובלי משים להגשים את החלום הנכסף. מאוחר יותר לקראת תום כהונתו ראה בוש את התוצאות העגומות של מדיניות זו. 

החלום האמריקאי - מעוקל צילום: בלומברג

העלייה בערך הבתים ניפחה את תחושת העושר של הצרכן האמריקאי, בעלי הבתים איפשרו לעצמם להגדיל רכישות. המצב הפך כה חמור עד לכדי כך שחלק מבעלי הבתים לקחו משכנתא כנגד בתים שברשותם וזאת כדי לצרוך עוד מוצרים לפעילות השוטפת. הבנקים מצידם סברו באותו הזמן כי אין דבר יותר בטוח מנדל"ן שערכו רק הולך ועולה.

ליהמן ברדרס קורס

ב-12 בספטמבר רעדו השווקים הפיננסים ברחבי העולם, בנק ההשקעות הרביעי בגודלו בארה"ב עמד בפני קריסה ומנייתו נפלה בחדות ביום מסחר שייזכר כאחד המפחידים מאז ומעולם. התכונה בקרב המשקיעים הייתה רבה, אימיילים רצו בין הגופים המוסדיים שניסו לוודא שאין להם חשיפה לבנק ההשקעות, שרבים הגדילו כ"גדול מדי מכדי לקרוס".

הפאניקה הזו הביאה את לקוחותיו למצב של RUN ON THE BANK - מצב בו לקוחות רבים דורשים את כספם בו זמנית. מצב כזה יכול להפיל גם בנקים יציבים ומכובדים. ליהמן ברדרס החלו אז לחפש קונה לבנק.

ליהמן ברדרס צילום: אי פי אי

שלושה ימים מאוחר יותר, נאלץ ריצ'ארד פולד, אז מנכ"ל הבנק, לצאת אל דוכן הנאשמים בבית המשפט ולסמן את פני המשבר כולו. זועם, נזעף וחסר ישע הוא מילא את בקשת הצ'אפטר 11 (הגנה מפני נושים) לאחר שלא מצא רוכש. פניו של פולד הפכו אז לפני המשבר.

המאזן של ליהמן ברדרס, שהעסיק כ-25.9 אלף עובדים בסוף אוגוסט ב-61 משרדים ברחבי העולם, הסתכם ב-786 מיליארד דולר. לפתע, ביום בהיר אחד, נמחק הבנק מהמפה.

ה'פד' מגיב באגרסיביות - השווקים קורסים

הפדרל ריזרב הודיע בתגובה לאירועים על הרחבת הגדרת הבטוחות שהוא מקבל בעת מתן הלוואות למוסדות פיננסיים, כך שיכללו גם את מניות החברות. בנוסף, הפד הרחיב יום לפני הקריסה את תוכנית הלוואת איגרות החוב לסוחרים ב-25 מיליארד דולר, עד ל-200 מיליארד דולר ומאוחר יותר הרחיבה עוד.

בן ברננקי - נאלץ אף הוא להוריד ריבית צילום: בלומברג

יו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, הוריד את הריבית במשק האמריקאי ב-0.5% ל-1% כחודש לאחר נפילת בנק ההשקעות, בניסיון לעצור את ההיסטריה בשווקים ולמנוע גלישה של המשק למיתון.

שאלת טריליון הדולר: מה יקרה כשהתמריצים יעלמו?

עכשיו אחרי שנרגעה הסערה שהביאה קריסת בנק ההשקעות, לפחות מבחינת מדדי המניות בעולם שחלקם אף נסחרים ברמה גבוהה מהרמה בה נסחרו ביום קריסת בנק ההשקעות, נשאלת השאלה האם ההתאששות מהמשבר היא אמיתית או מלאכותית ומונעת בכספי תמריצים, או במילים אחרות: מה יהיה כשהתמריצים ייעלמו?

ריבית הבנק הפדרלי עומדת כיום בטווח של בין 0% ל-0.25% ומאזן הבנק הפדרלי מנופח לאין שיעור. הכסף שהזרים ממשל אובמה לכלכלה הגדולה בעולם הולך ואוזל. נוריאל רוביני הזהיר כי ייתכן ונחזה במיתון כפול - קריסה נוספת לפני שנחזור להתאוששות ברת קיימא. האם הוא צודק? נחכה ונראה.