המשבר בארצות הברית: "אירוע של פעם בדור, אם לא בכמה דורות"

מדדי הבורסה השונים הצליחו לשחק אתמול בלבם של המשקיעים. ההודעה על פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס והקריסות בבורסות האירופיות גרמו גם בתל אביב לירידות של 2.5%. אבל בסופו של יום איבד מדד ת"א-25 "רק" 0.97% מערכו, ננעל על 925.86 נקודות, וחזר לרמתו מדצמבר 2006. מדד ת"א-100 ירד ב-1.5% והגיע ל-840 נקודות - כפי שנסחר בינואר 2006, ומדד הנדל"ן חצה את רף 300 הנקודות כלפי מטה לאחר שאיבד 4.64% וחזר לרמתו מחודש ינואר 2005.

ורמוס. "ישראל שייכת לרשימה קטנה של מדינות שמושפעות רק באופן מוגבל מהמשבר" צילום: יובל חן

פשיטת רגל דרמטית של גוף ענק כמו ליהמן ברדרס מעוררת מטבע הדברים את החשש מהישנותו של מקרה דומה גם בתל אביב. שישה מנכ"לים של בתי השקעות ששוחחו עם "כלכליסט" שרטטו אמנם תמונת מצב קודרת, אך כולם תמימי דעים באשר לחוזקם של המוסדות הפיננסיים בישראל.

"הפעילות הפיננסית האמריקאית שונה מאוד מהישראלית", מסביר רועי ורמוס, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות. "יכול להיות שאם השיטה האמריקאית היתה פועלת עוד כמה שנים, גם אנחנו היינו מתקרבים לסיכון הזה. בארצות הברית בתי ההשקעות מגבים בעצמם את המכשירים ומייצרים לעצמם חשיפה במינוף גבוה, כמו למשל לשוק הנדל"ן. בתי ההשקעות בישראל אינם פועלים כך, ולכן הסיכוי שיתרחש כאן מקרה כמו של ליהמן ברדרס הוא נמוך מאוד".

אלדד תמיר, מנכ"ל משותף בתמיר פישמן: "נכון שהשווקים בישראל מגיבים בעיקר לחדשות הרעות מהעולם, אבל המשבר במערכות הפיננסיות האמריקאיות לא כל כך קשור אלינו, והחשיפה של גופים ישראלים אליו לא גדולה".

ורמוס: "ישראל שייכת לרשימה קטנה יחסית של מדינות שמושפעות רק באופן מוגבל מהמשבר. המוסדות הפיננסיים בארץ אינם מנפיקים מכשירים כמו איגרות חוב מגובות. במשבר הנוכחי, ככל שהמכשיר מתוחכם יותר, כך הפגיעה גדולה יותר. רמת התחכום בשוק הישראלי אינה גבוהה וזה בא לידי ביטוי בשיעורי חשיפה נמוכים יחסית של הגופים הפנסיוניים בישראל למכשירים האלה".

סטפק. "בשנת 2009 נגיד תודה אם המשק יצמח בשיעור של 2.5%-3% . זה לא מיתון, זו צמיחה מתונה וזה מצב טוב לעומת מה שקורה ברוב המדינות" צילום: אוראל כהן

לא בישראל

גם צבי סטפק, מנהל השקעות ראשי ויו"ר מיטב, אינו מאמין שקריסה של בית השקעות יכולה להתרחש בישראל. "לפי דעתי, הסיכוי קטן מאוד כי השוק בנוי אחרת. אין לנו את המינוף והאיגוח המשוגע שהיה בארה"ב. אני מעריך שתהיה פגיעה נקודתית בתשואות של גופים מסוימים וברווחיות של חברות - אבל זה יהיה נקודתי; זה לא יהיה משהו מערכתי".

"בשוק הישראלי יש כל מיני מוצרים שמוחזקים על ידי קרנות נאמנות או קופות גמל שמושקעות בליהמן ברדרס. יש הרבה סימני שאלה שלבטח יתבהרו כבר בימים הקרובים ומוקדם להעריך מה היקף פגיעה. העובדה שהבנק קרס אינה בהכרח אומרת שהמכשירים הללו שווים אפס, תלוי מה יהיה שיעור ההחזר של הכסף, כי לליהמן ברדרס יש נכסים ולא רק התחייבויות".

ורמוס: "אין ספק שהמשבר הפיננסי האמריקאי יגרום להאטה עולמית חריפה יותר מכפי שהוערך תחילה, ואין ספק שישראל תיפגע מההאטה. אבל בשונה מהמיתון הקודם - שנגרם כתוצאה מהמשבר בענף הטכנולוגיה - הפעם ישראל תושפע פחות. זה לא מפתיע שהתגובה בשוק המניות בישראל מתונה. החשיפה הריאלית של המשק הישראלי למתרחש בארה"ב היא נמוכה יחסית".

אלטשולר. "המשבר משפיע בצורה חזקה על סוגיית הריבית. עכשיו הציפיות הן להורדות ריבית כי המלחמה באינפלציה כבר לא מעניינת" צילום: עמית שעל

גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם: "המשבר משפיע בצורה חזקה על סוגיית הריבית. עכשיו הציפיות הן להורדות ריבית כי המלחמה באינפלציה כבר לא מעניינת ומתחילה מלחמה במיתון ובמשבר הפיננסי. אנחנו מאוד מקווים שהמערכת הבנקאית העולמית לא תיגרר למערבולת לאחר קריסתו של ליהמן ברדרס, כי אם הבנקים הגדולים בעולם יתמוטטו, אז גם לבנקים הישראליים יש סיכוי לא לשרוד. אני לא חשוב שהסיכוי לכך גדול, כי אז הממשל האמריקאי לא היה מאפשר לליהמן ברדרס לקרוס".

אלטשולר אינו יודע אם הגענו לשיא המשבר, אבל לדעתו, "אנחנו באזור הזה".

סטפק מודאג יותר ממצבה של חברת AIG: "מדובר בגוף פיננסי אדיר, בחברת הביטוח הגדולה בעולם. היא זקוקה להזרמת כסף ולכן היא רוצה למכור חלק מהנכסים. הבקשה להלוואת גישור מהממשל נועדה לאפשר מכירה נינוחה ולא תחת לחץ של זמן.

"השאלה", ממשיך סטפק, "היא מה תהיה תשובת הממשל - לדעתי זה דבר יותר גדול מליהמן ברדרס. במקרה של ליהמן, אולי מדובר בבית ההשקעות הרביעי בגודלו בארצות הברית, אבל AIG היא ענקית הביטוח. אני לא רוצה לחשוב מה תעורר נפילה של גוף כזה".

"משבר החמדנות"

אברמוביץ'. "מאז 1919 לא היה משבר בעוצה שכזו בתחום הפיננסי. מדובר בטעויות קריטיות בסוגיית ניהול הסיכונים" צילום: אביגיל עוזי

שוקי אברמוביץ', מנכ"ל כלל פיננסים, מתבונן באירועים במבט היסטורי: "מדובר במשבר דרמטי מאוד וגדול מאוד בתולדות הכלכלה המודרנית. אני חושב שאפשר להגיד שמאז 1929 לא היה משבר בעוצמה שכזו בתחום הפיננסי. מדובר בתולדה של טעויות קריטיות בסוגיית ניהול הסיכונים של כמה בנקאים. אני חושב שהייתי מכנה אותו 'משבר החמדנות' - כי כדי להשיג תשואות טובות יותר, הבנקאים היו מוכנים לעצום עיניים, לשקר לעצמם ולקחת סיכונים גדולים".

"הופתענו מעוצמתו של המשבר", מודה אברמוביץ'. "לא חשבנו שהוא יהיה כבד כל כך. הופתענו מרמת הסיכון שהמוסדות הפיננסיים האמריקאיים לקחו על עצמם וזה מצביע על חוסר אחריות מצדם".

לא להרפתקנים

שמעון אלקבץ, מנכ"ל הראל פיננסים: "בתי ההשקעות האמריקאיים, שהיו בבחינת 'קודש הקודשים' של וול סטריט, נפגעו במשבר הנוכחי בעוצמה שלא זכורה שנים רבות. זה מכניס ממד של פחד ומעורר שאלות שעד לפני חצי שנה לא היו רלבנטיות, כמו איכות הדירוג של החברות", אומר אלקבץ.

"אפשר להתבונן בהתרחשויות האחרונות בארה"ב כאל אירוע של פעם בדור, אם לא בכמה דורות", סבור סטפק. "בתקופה קצרה התרחשו גם הקריסה של הסוכנויות למשכנתאות פרדי מק ופאני מיי - ולממשל לא היתה ברירה אלא להיחלץ לעזרתן ולהתערב - וגם פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס שזה סוג של אירוע מכונן.

"בשונה מקריסת בר סטרנס", ממשיך סטפק, "שהבנק המרכזי האמריקאי נחלץ לעזרתו, לליהמן ברדרס הממשל נתן לפשוט את הרגל, ובכך הוא שלח מסר לשווקים, לפיו אינו מוכן לשאת בתוצאות של מדיניות הרפתקנית עם מינופים גבוהים והשקעות מסוכנות. יש פה מסר חינוכי לשווקים: 'אל תחשבו שבכל מצב אנחנו נחלץ אתכם'. לדעתי, אם השוק יפנים את המסר, יתגבר על הבעיה ויירגע, אז התגובה תשדר עוצמה גדולה הרבה יותר מהתגובה של השוק לבר סטרנס, שעלה רק כי הצילו אותו".

האם זה הזמן להשקיע?

אלקבץ. "המשבר הנוכחי לא יתנדף כל כך מהר. צפויה תקופה של התאמת מחירים, והמשקיעים יפנימו שסיכון יכול להתממש" צילום: אוראל כהן

אלקבץ: "המשבר הנוכחי לא יתנדף כל כך מהר. צפויה תקופה של התאמת מחירים, והמשקיעים יפנימו שסיכון יכול להתממש ולגרום להפסד. ישראל היא כבר מזמן חלק מהגלובליזציה והיא קיבלה שירותים מאותם גופים שקרסו ופעלה איתם. כל אחד צריך לעשות הערכה מחודשת של רמת הסיכון שאיתה הוא יכול לחיות והשאלה האמיתית היא עד כמה הוא מוכן להפסיד אם השוק ממשיך לרדת. דווקא בתקופות כאלה הצורך בליווי מקצועי הולך וגובר".

סטפק: "מי שחושב לנצל את ההזדמנות ולקנות מניות, שלא יחשוב למכור עוד שבוע כי אי אפשר לדעת מה יהיה. רק מי שיכול להרשות לעצמו לספוג הפסדים בזמן הקצר, ומעריך שרמות השערים נמוכות, כדאי שיגדיל את אחוז המניות. התשובה לשאלה האם זה הזמן להשקיע תלויה בשאלה האם המיתון במשק האמריקאי יימשך לאורך זמן. אם זה סיפור של כמה שנים, ונגיע למשבר כמו ב-1929, אז זה לא הזמן לחשיפה גדולה למניות.

"אבל, מי שחושב שבתוך שנה עד שנה וחצי הכלכלה האמריקאית תראה סימנים של יציאה מהמשבר, יכול להגדיל בהדרגה את החשיפה לשוק המניות. חשוב להדגיש שההשקעה אינה מתאימה לכל אחד, כי יש משקיעים שאינם יכולים לסבול ירידה של 1% בערך התיק".

סטפק: "אף אחד לא יודע מתי יהיה יותר טוב, אבל לדעתי אנחנו לא הולכים לסרט של ארבע־חמש שנים. השכל הישר אומר שמשבר הנדל"ן יימשך, עד שהשוק יאזן את עצמו. זה ייקח יותר משנה ולאט לאט נראה סימני שיפור".

תמיר. "המשבר במערכות הפיננסיות האמריקאיות לא כל כך קשור אלינו, והחשיפה של גופים ישראלים אליו לא גדולה" צילום: סיון פרג'

"יש בישראל האטה שנובעת מהמצב בארה"ב ובאירופה, וגם מסיבות פנימיות כמו הדולר הנמוך", ממשיך סטפק. "אבל בסך הכל המצב הכלכלי אצלנו טוב יותר מבמערב. עם זאת, ככל שההאטה העולמית תימשך, היא תורגש גם בישראל. בשנת 2009 המשק הישראלי יצמח, אבל בשיעור נמוך יותר מבשנת 2008. בשנת 2009 נגיד תודה אם המשק יצמח בשיעור של 2.5%–3%. זה לא מיתון, זו צמיחה מתונה, וזה טוב יותר ממה שקורה ברוב מדינות העולם".

סטפק מסכם ואומר שהמשק אינו חסין בצורה הרמטית ולא קיבל זריקות חיסון, אבל המשבר תופס אותו במצב טוב יחסית. "אם דבר כזה היה קורה בשנת 2002, אז היתה סכנה הרבה יותר גדולה".

אברמוביץ' מתעקש לשדר אופטימיות: "אסור להיכנס לפאניקה וצריך לנהוג בצורה אחראית. הציבור צריך להבין את הסכנה שבחשיפה לגוף כזה או אחר ולדעת שיש לפזר את ההשקעה על פני אפיקים ומוסדות שונים".