יו"ר ביג מרכזי קניות: "המדינה צריכה להתנות סיוע כספי בהחזרת עובדים לעבודה"

לאורך כל משבר הקורונה התנהל דיון סוער סביב פתיחת מרכזי הקניות הפתוחים, שזכו לכינוי “ביגים” מצד מקבלי ההחלטות. בעוד הקניונים הסגורים נפתחו רק ביום חמישי האחרון בצל חשש גדול של המבקרים, ה”ביגים” של ישראל המחישו את היתרון הגדול שלהם דווקא בתקופה רגישה מבחינה בריאותית.

“על פתיחת הקניונים הסגורים צריך לברך”, אומר בראיון ל”כלכליסט” יו”ר ביג מרכזי קניות, איתן בר זאב. “בטווח הקצר זה אולי היה טוב לי שהקניונים סגורים, כי באים למרכזים הפתוחים שלנו במקומם, אבל בטווח הארוך זה פוגע מאוד ברשתות שחשוב שימשיכו להתקיים ולשכור אצלנו שטחים. אם הרשתות הקמעונאיות לא ישרדו, אנחנו יכולים לסגור את העסק. החיים שלנו כרוכים בחיים של הרשתות. לכן מאוד חשוב שפתחו את הקניונים הסגורים, שיחזירו את הכלכלה לתפקוד ומיד, ואת מרבית העובדים לעבודה, כדי להניע את הכלכלה. משרד האוצר צריך להתנות כל מדיניות של עזרה, תמיכה, מענקים או הלוואות בהחזרת אחוז גבוה של העובדים, גם אם בהדרגה. לא מחזיר עובדים? לא זכאי לעזרה".

יו"ר ביג מרכזי קניות איתן בר זאב צילום: צפריר אביוב

למה זה קריטי?

"צריך להוריד את אחוז מחוסרי העבודה במהירות המקסימלית ולשאוף לתעסוקה מלאה בתוך כמה חודשים. המדינה יכולה לבנות מדרגות על פני זמן, שיהיו כתנאי הכרחי לקבל איזשהי הטבה. משרד האוצר צריך להתנות את מדיניות העזרה, תמיכה, מענקים והלוואות בהחזרת אחוז גבוה של עובדים. השאיפה חייבת להיות להגיע לתעסוקה מלאה בתוך כמה חודשים. המטרה היא להחזיר את המשק לכלכלה הבריאה והעובדת של לפני הקורונה. אם לא עובדים, גם הצריכה יורדת וכל המדינה יורדת — הצריכה היא המנוע המרכזי של המשק. כדי להתניע מהלך ושהכסף לא ייזרק סתם על חברות שמייצרות רווחים על חשבון המדינה — חייבים להכריח אותן להחזיר את העובדים".

אנשים בכלל ירצו לצאת מהבית? הם חוששים, הרבה מהם בחל"ת.

"ייצאו גם ייצאו. הטבע האנושי הוא לא להסתגר. אני רואה את התנועה במרכזים הפתוחים שלנו. חזקה מאוד".

“גם את ארה”ב נעבור”

יש לביג פורטפוליו נכסים בעייתי בימים אלה, הרבה נכסים בארה"ב. מה הנזק שהקורונה גרמה לכם שם?

"נכון. מבחינת הפצה של המחלה וכמות התמותה בארה"ב, חד־משמעית מצבנו בארץ טוב יותר. הם נמצאים אחרינו, אנחנו התחלנו את הסייקל קצת יותר מוקדם ויצאנו מזה. המרכזים שלנו בארה"ב נסגרו מאוחר. בניו יורק המחלה הכתה חזק, אבל אין לנו אף מרכז מסחרי בחוף המזרחי. לנו יש שישה מרכזים בפיניקס, אריזונה, קנזס, נברסקה, קליפורניה ומדיסון. שם המצב אפילו טוב מבישראל, וכל מדינה נותנת את ההנחיות שלה. אז גם את ארה"ב נעבור. שם המרכזים שלנו פתוחים, אז נהיה מהראשונים לחזור. וכולם מעוגנים בסופרמרקטים וגם בפארם, שעובדים חזק מאוד היום".

יש לכם מזל להגיע עם מרכזי קניות פתוחים למשבר כזה.

"אפשר היה לחטוף בעוצמה הרבה יותר גדולה. גם המרכזים הפתוחים חוטפים כי כל הכלכלה חוטפת. במרכזים הפתוחים הפדיונות הרבה יותר טובים מבשנה שעברה, אבל זה לא יימשך כך לאורך זמן. זה כמו שמנערים בקבוק שמפניה ופותחים את הפקק — בהתחלה אתה מוצף. כדי להבין את המצב האמיתי, צריך להסתכל על יוני בהיבט של מכירות, פדיונות השוכרים, כמה עובדים יחזרו מחל"ת, ומה יהיה שיעור האבטלה במשק כשהמספרים יתייצבו. אם נגיע ליוני עם יותר מ־10% אבטלה, זה רע מאוד. לכן אני חושב שמדינה חייבת להתנות כל מענק בהחזרת עובדים לעבודה, לפני שנותנים סיוע".

כמה עובדים ביג הוציאה לחל"ת?

"לא הוצאנו. כבר ביום הראשון או השני של המשבר דיברתי עם כל העובדים בווידיאו, אמרתי: ‘תדאגו למשפחות שלכם, אין לכם מה לדאוג’. לקחנו את הסיכון על עצמנו, שמרנו עליהם, ואני מניח שהעובדים האלה שהרגישו הרגשה בטוחה וטובה יחזירו את זה לעוד הרבה שנים. היינו גם הראשונים שאמרו לשוכרים שהם פטורים משכר דירה מאמצע מרץ עד סוף אפריל. אבל זה לא חשוב, להיות ראשון זה רק קרדיט. מה שחשוב הוא התוצאה. מה שחשוב הוא שהשוכרים יוכלו לחזור לעבודה".

דחיפה מהנכדים

המרכזים המסחריים בישראל לא הגיעו לרוויה?

"אם מתייחסים לכמות שטחי המסחר בארץ, יש אזורים רווים, כמו למשל באר שבע, אבל ירושלים חסרה. זו כלכלה חופשית, כל אחד פותח ובוחר את הסיכונים שהוא לוקח. היה ואין מספיק לקוחות, ייסגרו את המרכז".

אתה לא חושש שבמצב האבטלה קונים לא ימהרו להגיע למרכזים שלך ולשלוף ארנק?

"זה בדיוק החשש שלנו, וזו הסיבה שאני חושב שצריך להחזיר עובדים לעבודה, כי לתת ביטחון כלכלי יאפשר לחזור לצריכה נורמלית. משאלת הלב שלי היא קודם כל להיפטר מהדבר הזה שנקרא קורונה”.

אחד השותפים העיקריים של ביג הוא חברת מגה אור. מניית מגה אור זינקה בשנתיים האחרונות בעוד ביג הציגה עלייה מתונה בהרבה. מדוע?

“צחי נחמיאס הבעלים הוא שותף נפלא. יש לנו שמונה מרכזי קניות משותפים, אני מאוד נהנה לעבוד איתו. אנחנו לא מסתכלים על הבורסה כל היום, אלא על התוצאות בתוך החברה. יש קשר בין הדברים, אבל שוק ההון הוא גם שוק של עדר, נע בגלים, לפעמים נורא מתלהב ממשהו, לפעמים נורא נבהל ממשהו, זו המטוטלת. אנחנו לא מסתכלים על הנדנודים אלא על המטרה: להשיא מקסימום תשואה לבעלי המניות שלנו. אנחנו עושים את זה הרבה שנים וממש לא רע”.

אתה רואה גם טוב במצב הזה?

"אני מסתכל על השמים ורואה שמים בהירים וצלולים, אין זיהום אוויר, כמות האנשים שמתים דומה למה שהיה קורה אם לא היתה הקורונה. תוחלת החיים עלתה ולא ירדה, אבל איכות החיים כמובן ירדה בצורה דרסטית. אני עדיין מעדיף את החיים הקודמים מאשר את החיים האלה".

אתה בן 67, הוגדרת בעצם באוכלוסיית סיכון. לא יצאת?

"עבדתי כל הזמן מהמשרד בהרצליה. אני לא מרגיש את עצמי שייך לאוכלוסייה הבוגרת. אני רץ 8 ק"מ 3 פעמים בשבוע, ומרגיש טוב. הבידוד של האוכלוסייה הבוגרת לא נולד מרוע לב, אבל גם להיות זקן ובודד זה לא בריא. מרגע שהחלטתי שאני מתחיל לפגוש את הנכדים שלי, זה נתן לי בוסט אדיר".