הנגיף נתן את יריית הפתיחה לקרבות על שוק משלוחי המזון

מסיכום החודש הראשון למשבר הקורונה ניתן לזהות שינויים בהרגלי צריכת המזון של הציבור, כאלה שלא מן הנמנע שימשיכו ללוות אותנו גם לאחר החזרה לשגרה. אלה, אם אכן יישארו עמנו, יחייבו את רשתות המזון וכן את הספקים להתאים את פעילותם בהתאם.

כך, לדוגמה, הרגל של שנים של ריכוז הקניות בחנויות הדיסקאונט על חשבון המכולות והחנויות השכונתיות השתנה החל מהשבוע השני למשבר.

מכירות החנויות הקרובות לבית הצרכנים צמחו בשלושת השבועות האחרונים בשיעור החד ביותר מבין כלל השוק, זאת אף שהמחירים בהן גבוהים בשיעור ניכר מזה של חנויות הדיסקאונט. החנויות השכונתיות פועלות על בסיס כ־35% רווחיות גולמית, לעומת כ־23% בחנויות המוזלות, מה שמגדיל משמעותית את הרווח של הקמעונאי.

עומסים ברשתות השיווק. החנויות הפגינו חוסר מוכנות להתמודד עם עומסים בקניות און ליין צילום: דנה קופל

בנוסף, הסגר, כמו גם החשש לעמוד בתורים בחנויות המזון, הזניק באחת את שוק האונליין של המזון, שבו בלטה עד למשבר בעיקר שופרסל. ההסתערות גם על משלוחי המזון העניקה למתחרות הזדמנות להרחיב את מסד הלקוחות, שכן לרבים היתה זאת התנסות ראשונה. אלא שלנוחות היה מחיר כבד של המתנה בת שבועות וקבלת משלוחים חלקיים בשל העומס ברשתות שהתקשו לעמוד בביקושים. לכן, כדי לשמר את היקפי הפעילות, יצטרכו הקמעונאים, ושופרסל בראשם, למצוא דרך לפצות את הלקוחות אחרי המשבר ולהניע אותם לחזור להזמין מרחוק, גם כשכבר יהיה ניתן לצאת לרחוב בבטחה.

שינוי פתאומי בהרגלים

השינויים בהרגלי הצריכה, שבדרך כלל מתרחשים לאורך שנים, נרשמו הפעם באחת. בשבועות מאז פרוץ המשבר עלו מכירות מוצרי הצריכה, הכוללים מזון, משקאות, טיפוח ומוצרים לבית, ב־26.8% לעומת התקופה המקבילה. התמונות של המדפים שנותרו ריקים, בעקבות התנפלות הצרכנים שחששו ממחסור במוצרי מזון כמו באיטליה ובארה”ב, עשו את שלהן והציבור כולו הצטרף למגמת ההצטיידות במלאי ביתי.

בשבוע שהחל ב־8 במרץ נרשם שיא במכירות, עם זינוק של 44.8% ביחס לשבוע ממוצע בשנה החולפת. החרדה מהידבקות בנגיף יצרה מודעות לאלכוג’ל, שעד אז נמכר בעיקר בבקבוקונים קטנים, וכפפות חד־פעמיות. בשבוע הראשון זינקו מכירות האלכוג’ל ב־2,875% ל־8.3 מיליון שקל. מכירות הכפפות עלו ב־482% ל־6.4 מיליון שקל. מסיבות שקשה להבין, ביקוש חריג מסוגו נרשם לנייר טואלט שנחטף מהמדפים ומכירותיו זינקו ב־154.6% ביחס לשבוע ממוצע.

ההצטיידות בשבוע הראשון היתה בעיקר של מוצרים יבשים למזווה הביתי וכללה זינוק של 116% ברכישת שימורים, 146% ברכישת פסטה, 86% ברכישת שמני מאכל ו־84% ברכישת תרכובות חלב לתינוקות. אלא שככל שהמזווה התמלא וחג הפסח התקרב, השתנה הרכב הסל והעלייה נרשמה בביקוש לבשר ועוף קפוא, מוצרי ניקוי לבית ועזרי אפייה ובישול. הנתונים על מוצרי האפייה בולטים במיוחד על רקע הקרבה לחג הפסח, שבו נרשמת על פי רוב ירידה בצריכה של מוצרים אלה. כל זה נובע מהצורך של הציבור לבשל ולאפות בבית.

כך, למעשה, אחד השינויים הבולטים שעשוי להישאר גם אחרי החזרה לשגרה הוא המעבר לבישול ביתי על חשבון הצריכה במסעדות ובתי הקפה שנסגרו. מגמה זאת של צריכת מוצרי האפייה והבישול צפויה לבוא לידי ביטוי גם בהמשך, נוכח המשבר הכלכלי הצפוי בעקבות הזינוק בשיעור הבלתי מועסקים. ההרגל החדש שיצר הנגיף, לחטא משטחים, ידיים ומוצרים שרוכשים, צפוי גם להישאר עמנו. מוצרים אלה, שעד כה מכירותיהם היו שוליות, יישארו חלק מסל המוצרים המשפחתי.

קונים קרוב, קונים יקר

השינוי בהרגלים לא התרחש רק בהרכב המוצרים בסל, אלא גם באיפה הציבור רוכש אותו. לפי סטורנקסט, החל מהשבוע השני למשבר, שהתחיל ב־15 במרץ, עבר הציבור לרכישה בחנויות השכונתיות. זאת מחשש לעמוד בתורי הענק שהשתרכו מחוץ לחנויות הדיסקאונט נוכח המגבלות הקובעות יחס של ארבעה לקוחות לכל קופה פעילה בחנות.

עד למשבר, החנויות השכונתיות היו משמשות את הציבור על פי רוב לקניות השלמה לרכישה החודשית הגדולה שעשו בחנויות הדיסקאונט. ככזאת, הרכישה בחנויות השכונתיות היתה ממוקדת בעיקר בתוצרת טרייה של מוצרי חלב, ירקות ופירות ועוף טרי. לצד המעבר לחנויות שכונתיות, הנתונים עוד מראים כי נרשמה פגיעה משמעותית במכירות החנויות הנוחות, זאת בשל צמצום התנועה בכבישים.

בעוד בשבוע הראשון למשבר מכירות חנויות הנוחות ירדו ב־3%, הההנחיות על יציאה מהבתים ל־100 מטר בלבד וצמצום מספר העובדים שיוצאים לעבוד מחוץ לבית, העמיקו את הירידה במכירות בחנויות אלה ל־27% בשבוע השלישי למשבר.

בניסיון לייצר מכירה במה שנחשב לזרוע הרווחית בתחנות הדלק, יצרה yellow של פז שיתוף פעולה עם וולט, המתמודדת עם הירידה בביקוש להזמנות ממסעדות, להזמנת מוצרי צריכה שיגיעו באמצעות שליחי וולט עד פתח הבית, במשלוח מהיר או באיסוף עצמי. הפיילוט למיזם מאפשר דרך אפליקציית וולט להזמין מוצרים משלושה סניפים מרכזיים של yellow בת”א, גבעתיים ורמת השרון, מגוון מוצרי חלב, גבינות, לחמים, פירות, ירקות, חטיפים, ממתקים, גלידות ומוצרי היגיינה.

מלחמה מקוונת

המהלך של yellow והמעבר לחנויות השכונתיות נבעו מהקושי לקבל מענה ריאלי מקמעונאיות האונליין המרכזיות: שופרסל, רמי לוי וויקטורי. הרשתות התמודדו עם זינוק חסר תקדים בביקוש לאונליין ולא היו מסוגלות להתמודד איתו. ברשתות הגדולות העריכו שהיקף הזמנות האונליין השבועי במהלך החודש החולף עלה ב־60% ביחס לשבוע רגיל אשתקד.

חודש בתוך המשבר

מכירות שופרסל אונליין ב־2019 עמדו על 15% מפעילותה, והסתכמו בכ־1.8 מיליארד שקל, במונחים חודשיים מדובר בהיקף של 150 מיליון שקל בממוצע בחודש. ההערכות של הקמעונאים שנרשמה עלייה של 60% בחודש החולף, מזניקה את הפעילות לכ־240 מיליון שקל בחודש המשקפים קצב שנתי של 2.9 מיליארד שקל.

חוסר היכולת של הרשתות הגדולות לתת מענה מיידי לביקושים למשלוחים היווה הזדמנות לשחקנים קטנים יותר כמו קוויק ושופו להזניק את פעילותם בשיעור חד באופן מיידי. הביקוש לשירות של קוויק, על פי נתוני החברה, עלה לכ־300 מיליון שקל ו־60 אלף לקוחות רשומים.

בשופו של יוניליוור ישראל המספקת פלטפורמת מסחר מקוון למכולות שכונתיות, טוענים לזינוק של 300% בהיקפי הפעילות של החנויות והצטרפות של 20 לקוחות חדשים. זאת על רקע ההתחייבות של בעלי המכולות לספק את ההזמנה בתוך יומיים וחצי בממוצע לבית הלקוח. המענה הכמעט מיידי של בעלי המכולות והמינימרקטים בשופו ובקוויק צפוי לעמוד לזכות בעלי אותם עסקים גם אחרי המשבר, ולאפשר לחברות להגדיל את פעילותן על חשבון הרשתות הגדולות שאכזבו את הלקוחות בשבועות האחרונים.

החשיפה הרחבה לשירותי האונליין אילצה גם מתנגדים נחרצים לפעילות, דוגמת רשת יוחננוף, להיכנס לתחום. הרשת החלה לאפשר הזמנה מתוך מגוון מצומצם של מוצרים ואיסופם מהחנות באותו יום. ויקטורי הרחיבה אף היא את פעילות האונליין לאיסוף עצמי מהסניפים ושופרסל שכבר מציעה שירות זה דרך האונליין, פתחה אפשרות הזמנה מסל מצומצם עד הבית באספקה של 48 שעות.

ניתן להעריך ששופרסל, שמשקיעה בימים אלה 600 מיליון שקל בהקמת מרכז ליקוט אוטומטי לאונליין, ורמי לוי, שהשיק אחד מתוך 12 מרכזים אוטומטיים עירוניים, לא מתכוונים לוותר בקלות על נתח מהפעילות שהפכה לטענתם רווחית ויפעלו לבלום את הנגיסה של המתחרים.

אחד השינויים הבולטים בהרגלי הצריכה בשבועות האחרונים הוא האגרנות, שיצרה מחסורים זמניים על המדפים. זה החל בנייר טואלט שנעלם מהמדפים, המשיך בפסטה של ברילה ונגמר בבהלה לביצים. באיחור, משרד האוצר אישר מימון הטסת ביצים מחו”ל ואלו כבר נחתו בישראל בסוף השבוע. למרות זאת, המחסור בביצים עדיין מורגש. בענף טוענים כי התארכות המחסור נובעת משני גורמים.

הראשון, הרגולציה המחייבת העברת הביצים למחסני המיון של המשווקים, מיונן לפי הגדול והטבעת התאריך והמקור של הביצה בטרם שיווקן לחנויות. השני נוגע למגדלים מקומיים, שניצלו את הנכונות לשלם על המוצר מחיר גבוה מהמחיר המפוקח, והשאירו חלק מהביצים ברשותם, לטובת שיווק עצמאי או לקמעונאים קטנים.