הממונה על ההגבלים בוחנת כיצד ניתן לאשר מכירת קו אופ לרמי לוי בלי לפגוע בתחרות

הקושי התזרימי שהוביל לפני כחודשיים את קואופ ישראל להגיש בקשה להקפאת הליכים, היווה הזדמנות כמעט חד פעמית לקמעונאי המזון להרחיב את פעילותם בענף. ראיה לכך ניתן למצוא בכך שתוך זמן קצר קיבלו נאמני הרשת 5 הצעות לרכישת פעילות הרשת המונה 42 סניפים, לצד עשרות הצעות לרכישת 5 נכסי המקרקעין שבבעלות אגודת הקואופ.

למרות ואולי בגלל העניין הרב שמעוררת הרשת בקמעונאים, נקלע הליך מכירת הרשת לסיטואציה משברית, שבמהלכה מצאה עצמה רשות ההגבלים העסקיים הנדרשת לאשר את המיזוג תחת מתקפה, על רקע עמדתה לפיה יקח לה כחודשיים להשלים את בדיקת היתכנות מכירת הרשת לרמי לוי, המציע את הסכום הגבוה ביותר: כ־155 מיליון שקל. פרק הזמן הממושך יחסית נובע מכך שכמחצית מסניפי קואופ ישראל, שהחלה כקואופ ירושלים, פרוסים בבירה, כמו גם סניפי רמי לוי שיווק השקמה שהחלה כרשת ירושלמית. חפיפה גבוהה קיימת גם במקרה של רשת זול ובגדול של אבי יוחנן, שהציע על פי הערכת כ־150 מיליון שקל, ואשר כשני שליש מ־30 סניפיה ממוקמים בירושלים.

שתי ההצעות הללו גבוהות בשיעור ניכר משל שלושת הקמעונאים הנוספים: פרש מרקט בבעלות האחים שלומי ויוסי אמיר שהציעו 120 מיליון שקל, מחסני השוק של שלום נעמן שהציע 110 מיליון שקל וויקטורי שבשליטת אייל רביד שהציע 100 מיליון שקל.

הנאמנים לוחצים

בפגישה שהתקיימה במשרדי רשות ההגבלים בשבוע שעבר בין נציגי הממונה מיכל הלפרין לנאמני הרשת רו"ח חן ברדיצ'ב ועו"ד שלמה נס, הציגו השניים את ההצעות שהתקבלו, תוך סקירה מקיפה של נתוניו של לוי, פריסת הסניפים שלו ובדיקת המגבלות החלות עליו, ככל שישנן, בהיבט של התחרות וההגבלים העסקיים. זאת כדי שהלפרין תוכל לגבש עמדה ראשונית טרם פנייה לבית המשפט ודיווח אודות הצעה זוכה.

לטענת הנאמנים, הם הופתעו לגלות כי הבדיקה תארך זמן רב: "לתדהמת הנאמנים, עמדת הממונה כפי שנמסרה בפגישה היא כי יידרש פרק זמן של לפחות חודשיים למתן עמדה ראשונית ביחס לרכישת פעילות הרשת". בדיון בהול שנקבע באותו שבוע לבקשת הנאמנים, מסרה נציגת הממונה כי בעבר קרה כי תחושת בהילות בעקבות פירוק גרמה לחתימת עסקאות שהממונה אישר שעשו נזק מאוד גדול לתחרות: "רצו לסיים בדיקה מהר ולוודא שנושים מקבלים מבוקשם ונזק לצרכנים נמשך שנים רבות לאחר העסקה".

מיכל הלפרין ורמי לוי צילומים: תומריקו, אוראל כהן

מדובר בין היתר במכירת קלאבמרקט לשופרסל שהעצימה את כוחה של הרשת ששולטת באגרסיביות בשוק המזון וכן למכירת מגה ליינות ביתן, אשר הובילה לבלימת תחרות המחירים בשוק. נציגת הרשות חשפה בבית המשפט כי בדיקת ההצעות של לוי ויוחנן תימשך חודשיים עד שלושה חודשים וחצי. זאת לעומת שאר המציעים שלגביהם העסקה אינה מעלה חששות ממשיים לפגיעה בתחרות ולכן בדיקתם תהיה קצרה בהרבה. בדיקת רשות ההגבלים חייבת להיות מקיפה, הן מתוך דאגה לתחרות והן מתוך הערכה שלא מן הנמנע כי כל החלטה של הרשות עלולה להוביל להגשת ערר לבית הדין להגבלים עסקיים.

הנאמנים ניסו להפעיל לחץ במטרה לקדם את המכירה ללוי וטענו כי בחירה בהצעה אחרת תגרום לכך שנושים לא יקבלו את כספם. "יש להבין שהפערים הם עשרות מיליונים. בשורה התחתונה יש נושים שלא יקבלו את כספם. לא יכול להיות שבעולם חדלות הפירעון כשיש אלפי עובדים ונושים, את הרגולטור לא מעניין מה קורה שם. לא נעים לממונה לפסול מציע כזה או אחר ונוח לה מאוד להפיל את התיק עלינו".

שופט המחוזי בירושלים אלכסנדר רון קבע דיון תזכורת שיתקיים בפניו ביום רביע הקרוב וכתב כי: "ספק עד כמה ניתן לקבל את עמדת הממונה שנדרשים לפחות חודשיים. במקביל ספק בעיני אם תוכל החברה שבהקפאת הליכים לשרוד עוד חדשים". השופט כתב עוד כי "התחרות אינה חזות הכל, ומקום שעל הפרק חברה שנקלעה להקפאת הליכים במגמה לשקמה, דומה, ראוי לנקודת האיזון שתשתנה מעט".

לפי החוק, לרשות ההגבלים הסמכות לבחון את העסקה במשך 30 ימים ולהאריך תקופה זו פעמיים ל־90 ימים. זאת ועוד, לא מדובר במקרה של קונה יחיד. בידי הנאמנים 3 הצעות שניתן לאשר במהירות. גם ביחס לטיעוני הנאמנים לפגיעה בנושים חשוב להעמיד דברים על דיוקם ולציין כי היקף חובות הקו אופ נמוך משווי נכסיה, כך שבכל מקרה צפוי שהנושים יקבלו את מלוא חובם.

אין להוציא מכלל אפשרות שהאינטרס של הנאמנים להפעיל לחץ על הממונה על ההגבלים נובע הן מרצונם להגדיל את שכר טרחתם, באמצעות בחירה בהצעה הגבוהה ביותר. בנוסף, כבר נעשה שימוש במימון בגובה כ־15 מליון שקל שהשיגו הנאמנים לפני כחודשיים להפעלת הרשת. מכירתה באופן מיידי תאפשר להימנע מצורך במימון נוסף, ותבטיח לקונה את תקופת הקניות לפני הפסח.

למה יקח חודשיים לבדוק

חוק המזון שעבר במרץ 2014, מכיל שלושה חלקים מרכזיים: ספקים, שקיפות מחירים ותחרות גיאוגרפית. לפי סמכותה מתוקף החוק, הממונה הגדירה את האזור שבו נמצאים הצרכנים הפוטנציאליים של כל חנות גדולה של קמעונאי גדול. אם מחזור המכירות של הקמעונאי עולה על 30% מסך כל המכירות באזור זה, הוא יצטרך לקבל אישור של הממונה לפתיחת חנויות חדשות בו.

בדיקת רשות ההגבלים ב־2018 העלתה כי לוי מחזיק בנתח של 30% ומעלה בירושלים, מודיעין, קריית שמונה, נהריה, עפולה, זיכרון יעקב, פרדס חנה, חדרה ונתניה, ולכן רכישת חנויות באזורים אלו מחייבת אותו בקבלת אישור. ניתן להעריך כי כנגד טיעון הסמיכות הגאוגרפית בין סניפי הרשתות, יטען לוי כי הרשת שבשליטתו פועלת בתחום הדיסקאונט בפאתי העיר ואינה מחזיקה כלל חנויות עירוניות במרכז העיר כמו קו אופ.

מדובר בטיעון נכון, אלא שברשות ההגבלים יבקשו למנוע מצב בו לוי יקנה את קו אופ ויעלה את מחירי המוצרים בחנויות השכונתיות. זאת מתוך ידיעה שאם הצרכנים יירתעו מההתייקרות, הם יגיעו לערוך את קניותיהם בחנויות הדיסקאונט שנושאות את שמו באזורי התעשיה של העיר. כך, לוי יוכל להעלות מחירים ולא להיפגע.

לוי יוכל לטעון עוד כי מרגע שהרשתות החלו להפעיל חנויות מקוונות למכירה מרחוק, לא ניתן למעשה לקבוע גבולות גיאוגרפיים והוא יכול להרחיב את מכירות האון ליין שלו לכל העיר ללא מגבלה. לפי עמדה זו, המגבלות הגאוגרפיות בחוק המזון כבר אינן רלוונטיות כפי שהיו כשנקבעו ב־2014.

לא רק גאוגרפי

אם רשות ההגבלים היתה נאלצת להכריע רק על סמך פרק התחרות הגאוגרפית, אישור העסקה היה ניתן רק תחת מגבלה של מכירת 10־15 חנויות. תנאי שהיה הופך את העסקה ללא כדאית לקונה שהיה ככל הנראה מוותר עליה. על פניו, מבחנים נוספים אמורים היו להחריף את הקושי לאשר ללוי, אלא שמדובר דווקא בנסיון לאפשר את העסקה, שכן הרשות עורכת בדיקות נקודתיות לשתי הרשתות האמורות להתמזג, כדי לבחון אם אכן ישנה חפיפה בפועל בין קהלח היעד של הרשתות. בדיקת מיזוג כזו תתייחס לכל המרכולים באזור, וייתכן שהיא תעלה חלופות נוספות לקו אופ ירושלים בשכונות - ואז עשויה להיסלל הדרך לרכישת חנויות קו אופ באותם אזורים.מבחן נוסף שרשות ההגבלים צפויה לעשות נוגע לסיבות שמניעות לקוחות בבחירת הרשת. הרשות בודקת באמצעות ניתוח נתוני כרטיסי אשראי מהיכן מגיעים הלקוחות ומה היקפן הכספי של הרכישות. אם ימצא כי יש חפיפה קטנה בלבד, תוכל הרשות לאשר המיזוג כולל בחנויות מסוימות.