שנה לרפורמת הקורנפלקס: היבוא המקביל הצטמצם

בשבוע החולף התקוטטו שרי האוצר, הכלכלה והבריאות על רפורמת התמרוקים, ובפרט על עצירת יבוא מקביל של מוצרי שיניים ומוצרים לנשים בהיריון. באותו זמן תקועה רפורמה דומה, רק בתחום המזון המהווה כ־75% מסל הצריכה החודשי של משפחה ממוצעת. בקיץ 2016 יצאה לדרך רפורמת הקורנפלקס שעוגנה בחוק ההגנה על בריאות הציבור, ומסדירה את אחריותם של יצרני ויבואני מזון, מתוך מטרה לפתוח את שוק המזון ליבוא מותגי מזון במחירים מופחתים.

אלא שמשיחות עם יבואנים וקמעונאים עולה כי לא רק שלא נרשמה עלייה בהיקף היבוא המקביל, אלא שלרשתות השיווק כמעט ולא מגיע מזון ביבוא מקביל. "לפני הרפורמה היינו מביאים סחורה מאירופה עם כשרות מחו"ל, ומשגיחי הכשרות היו עוצמים עין ו'מעבירים' מוצרים שהיתה עליהם חותמת של כשרויות אירופיות או אמריקאיות.

אלא שמאז כניסת הרפורמה לתוקף, המשגיחים עוברים על כל פריט ומקפידים שלא יעלה על המדפים מוצר ביבוא מקביל, גם אם יש עליו חותמת כשרות, כל עוד לא הוצמדה לו תעודת כשרות מקורית מהמפעל בחו"ל, שכמובן לא ניתן להשיג". כך מתאר אייל רביד, מנכ"ל ומבעלי השליטה ברשת ויקטורי, שקודם לכניסת הרפורמה שיווק מותגים ביבוא מקביל בהיקף רחב יותר.

היבואנים לא יכולים למכור

למרות היותו חקיקה מורכבת ומקיפה, חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), המוכר לציבור בכינוי רפורמת הקורנפלקס, נכלל בחוק ההסדרים ועבר בזריזות יחסית הכנה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. מתווה הרפורמה הוא תוצר של צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר הראל לוקר שהוקם ב־2014.

הממשלה הורתה עוד ב־2012, מיד אחרי המחאה החברתית, על הקמת צוות לבחינת הקלות ביבוא מקביל, לאור המלצה בנושא של ועדת קדמי לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה. "אחת הדרכים להורדת מחירי המזון היא באמצעות יבוא מקביל", נכתב בדברי ההסבר להמלצה שעל בסיסה נחקק החוק. "כיום קיימות מגבלות המקשות את היבוא המקביל. המזון מהווה מרכיב חשוב בסל התצרוכת של משקי הבית ומשקלו במדד המחירים לצרכן משמעותי. הרפורמה תאפשר להכניס יבואנים חדשים לתחום המזון, תגביר את התחרות בענף ותאפשר לייבא באופן חופשי מזונות שיוצרו במפעלים שנושאים תו אבטחת איכות, ללא הצורך באישור פרטני לכל פריט מזון בנפרד".

למרות התנגדותם של תעשייני המזון הגדולים, משרד הבריאות החליט להסיר חסמי יבוא ולהסתפק בהצהרת היבואן על תקינות המוצר והחוק אושר ב־2015. אך עדיין המותגים הנמכרים בחו"ל במחירים נמוכים בעשרות אחוזים לא מגיעים לרשתות השיווק בישראל. "הכשרות נותרה מפלטם האחרון של יבואני המזון הגדולים", טוען אלי זק, יבואן מקביל ובעל רשת שוויצריה הקטנה שהחל השבוע לשווק בישראל את מותג הקולה ללא סוכר החדש של קוקה־קולה שאותו הוא מייבא מאנגליה. זק טוען כי בעבר היה אפשר להיעזר ברבנות לקבל תעודות כשרות של מפעלים כשרים בעולם, אולם מאז הרפורמה הדבר הפך לבלתי אפשרי. "יש לחץ מסיבי על הרבנות מצד יבואנים רשמיים להקשות ככל הניתן על יבואנים מקבילים להשיג תעודות כשרות". גורם במשרד אוצר מאשר את הדברים ומוסיף: "הכשרות הפכה למעוז האחרון של היבואנים הרשמיים. הסרנו את החסמים של מכון התקנים ואת החסמים של משרד הבריאות ורק על הרבנות אי אפשר להתגבר".

אחד המותגים הבודדים שניתן לייבא בהליך מקביל ולמכור ברשתות השיווק הוא פסטה ברילה. זאת כיוון שהחברה בחו"ל מפרסמת את תעודת הכשרות של המפעל וכל אחד יכול לעשות בה שימוש. מדובר במותג פסטה איכותית שמחירה עמד על יותר מ־10 שקלים לקופסה, ושיבוא מקביל הפחית את מחירה לכ־5 שקלים. התוצאה של פתיחת היבוא המקביל למותג זה הובילה לכך שכמעט ולא נעשה שימוש ביבוא המקביל, כיוון שהיבואן הרשמי הוריד את המחירים.

"היבוא המקביל יכול היה לעשות שינוי דרמטי ברמות המחירים שהצרכן הישראלי משלם וזה לא קורה רק בגלל הרבנות", טוען גורם במשרד האוצר. לדבריו, היבואנים מציגים בפניו הזמנות שעשו ליבוא מותגי מזון בינלאומיים, במחירים המשקפים הפחתה של כ־50% מהמחיר שמשלם היום הצרכן הישראלי. "אני רואה את ההזמנות שקמעונאים עושים, עוד לפני הוזלות שמשיגים במו"מ עם הגורם בחו"ל והמחירים נמוכים בשיעור ניכר, אבל ההזמנות כמעט לא מתבצעות כיוון שליבואן לא תהיה אפשרות למכור את המוצרים ברשתות השיווק הכפופות לרבנות".

הרבנות: "בעיה של תקנים"

באוצר טוענים כי הרבנות משתמשת ברפורמה כדי להפעיל לחצים בתחומים אחרים. "אין בעיה אמיתית עם כשרות המוצרים. הרבנות יודעת מאיזה אתר ייצור המוצר מגיע, ולכן יודעת אם מדובר במפעל כשר או לא, אבל זה לא באמת העניין. אנחנו מקיימים איתם שיח ורואים שהם מעלים בתמורה להקלות דרישות מעולמות אחרים. נשאלת השאלה — האם הרבנות תיכנע ליבואנים הרשמיים או תירתם למאמץ הממשלתי הכולל להפחתת מחירי המזון".

בשיחה עם "כלכליסט" דחה הרב יצחק כהן ארזי, הממונה על מחלקת היבוא ברבנות הראשית, את הטענות והעביר את האחריות למשרד האוצר: "משרד האוצר לא נותן לנו את מה שאנחנו צריכים כדי לעבוד על זה. כדי שנוכל לעבוד על אישור כשרות, צריך תקנים. אני לא יכול לקחת אחריות על מוצרים בלי שנבדוק אותם". הרב כהן ארזי סירב להתייחס לכמות התקנים הנדרשים לרבנות לטובת יישום הרפורמה, וסירב להשיב לשאלה מדוע הרבנות לא מאשרת לקמעונאים לשווק מוצרים ביבוא מקביל שהגיעו ממפעלים בחו"ל, שלהם יש תעודת כשרות קבועה.