רפורמת הקורנפלקס יוצאת לדרך, צפוי כאוס בנמלים וגל תביעות

אחרי 33 שנה של תקנים מיושנים וסחבת בנמלים, מחר (ו') ייכנס לתוקפו חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), המוכר לציבור בכינוי רפורמת הקורנפלקס.

הרפורמה מסדירה הקלות ביבוא מקביל של מזון לא רגיש לישראל במטרה להפחית את יוקר המחיה בישראל, ומקורה עוד בהמלצות ועדת טרכטנברג מספטמבר 2011. במשרד הבריאות זכו בעקבות החוק לתקנים ל־50 מפקחים שיוצבו במטה, בתחנות ההסגר ובשווקים ויפעלו הן להגברת הפיקוח על מזון רגיש והן על מוצרים בנקודות המכירה לצרכנים. המשרד מצוי בימים אלו במהלך קליטת עובדים לתפקידים אלו.

למרות היותו חקיקה ראשית, מורכבת ומקיפה, החוק נכלל בחוק ההסדרים ועבר בזריזות יחסית הכנה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. החוק המונה שלושה פרקים, משתרע על 137 עמודים וכולל 325 סעיפים ועוד מאות תת־סעיפים. ספק אם תעשייני ויבואני המזון ערים לכל דרישות החוק ויודעים לקבוע אם תקנות חדשות המסדירות את הקבוע בחוק גוברות על תקנים ישנים ולהפך, ולכן ההערכות הן כי צפוי כאוס בשלבים הראשונים. "להערכתי, תהיה בוקה ומבולקה לפחות בחודשים הראשונים", אומר בכיר בתחום המזון. "קשה ללמוד חוק כל כך מורכב, ומשרד הבריאות צריך להבין שהחוק לא הוטמע ותידרש ממנו הרבה סבלנות".

צילום: עמית שעל

החוק בא להחליף את פקודת בריאות הציבור מ־1983 שהתבססה על צווי חירום שונים, שעליהם הוטלאו תיקונים, הנחיות והבהרות. החוק מסדיר את אחריותם של יצרן מזון ויבואן מזון, וגם מסדיר לראשונה את אחריותו של הקמעונאי וחובותיו בכל אחד משלבי העברת המזון. החוק כולו היה אמור להיכנס לתוקף ב־30 במאי, אלא שיום אחד לפני כניסתו לתוקף, ביקשו נציגי משרד הבריאות ארכה של חצי שנה בטענה שלא הספיקו להיערך לשינויים.

מכולות בנמל אשדוד צילום: גדי קבלו

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה דחייה של ארבעה חודשים, אולם הביקורת הציבורית הובילה את שר האוצר משה כחלון לדרוש פתיחה מהירה של השוק ליבוא מקביל. בהתאם לכך, נכנסו לפני חודשיים התקנות שמאפשרות יבוא מזון רגיל בהליך מקוון כהוראת שעה, עד לכניסת החוק לתוקף מחר. המשמעות העיקרית היא הקלות משמעותיות ליבואני מזון מקביל שלא יידרשו עוד להגיש בקשות לאישור מוקדם ליבוא המוצר ולהציג אישורים עם הגעת המכולות לישראל. המסלול הירוק יאפשר מעתה ליבואן להציג הצהרה חתומה על ידיו שבה הוא לוקח אחריות על תקינות המוצרים. כל ההליך יתבצע במערכות ממוחשבות ויזרז משמעותית את קצב הטיפול.  

במקביל להקלות, החוק מגדיל את הסנקציות שמשרד הבריאות יוכל לנקוט מאלפי שקלים למאות אלפי שקלים. כך, על פי לשון החוק, מייבא מזון רגיל ללא אישור קבלת הצהרת יבואן או מייבא מזון רגיש ללא אישור מוקדם או שלא בהתאם לדרישות, דינו מאסר או קנס. שנה מאסר או קנס בגובה עשרות אלפי שקלים עלולים להיות מנת חלקו של מי שיעביר מזון למשווק בלי שקיבל פרטים ותיעד אותם, וכן קמעונאי שיקבל מזון בלי שקיבל ממי שהעביר לו אותו פרטים ותיעד אותם. החקיקה גם מעגנת אחריות לנושאי משרה, שיהיו חשופים לסנקציות אישיות.

הפחתת כמות הבדיקות של מוצרי המזון מעוררת בקרב היבואנים חשש מגל תביעות ייצוגיות נגדם. "עד עכשיו היה צריך להעביר למשרד הבריאות גם את תוויות המזון, ולכן ההקפדה היתה גבוהה יותר הן מצד היבואן והן מצד המשרד. כעת מספיק שהאותיות בתווית יהיו קטנות במילימטר מהנדרש, ותוגש תביעה ייצוגית". לטענת בכיר בענף, עד שייקבעו כל התקנות הרבות שנדרשות, היבואנים יהיו חשופים לתביעות. "לא הגדירו עדיין מזון ייעודי, כמו זה שמיועד לספורטאים או לנשים בהיריון. אם יגיע לארץ מוצר שעדיין לא הוגדר, היבואן יחטוף תביעה".