מדבקות הסוכר בצ'ילה שינו את הרגלי הצריכה

כחמישה חודשים לאחר שצ'ילה החלה לסמן את הסוכר, המלח והשומן במוצריה, בדומה לתהליך שיקרה בישראל, נראה כי חברות המזון, שבתחילה עשו מאמצים להילחם בחוק, החלו ליישר קו עם רשויות הבריאות במדינה. לורנה רודריגס, מנהלת אגף התזונה והמזון במשרד הבריאות הצ'יליאני, אמרה בראיון לתחנת רדיו מקומית שהמשרד ביצע כבר כ־1,500 בדיקות שטח שנועדו לאכוף את החוק, וכי כמות ההפרות שלו הולכת ויורדת. "בהתחלה היתה רמה גבוהה מאוד של אי־ציות. ביותר מ־50% מהבדיקות שערכנו היו חשדות להפרת החוק, גם בבתי ספר ובמכונות מכירה. אבל היום עם כל בדיקה אנו מגלים שמספר ההפרות הולך ופוחת", אמרה.

גם הצרכנים תורמים את חלקם להצלחת הסימון. בסקר שפורסם חודשיים וחצי אחרי כניסת החוק לתוקף ביומון הכלכלי "דיאריו פיננסיירו" העידו 58% מהנסקרים כי התוויות החדשות על המוצרים השפיעו על החלטות הקנייה שלהם. 73% מהנסקרים העידו כי הם מזהים את הסימון החדש בקטגוריה אחת לפחות של רכיבים מזיקים במוצרים. עם זאת, רק 32% מהנסקרים אמרו כי הם הפחיתו את כמות המוצרים המסומנים שהם קונים. חשוב לציין שהסקר מגלה תמונה חלקית בלבד, שכן הוא נערך ב־54 סופרמרקטים באזור המטרופוליני של סנטיאגו הבירה בלבד.

ניסיונות לעקוף את החוק

המדבקות שבקרוב יופיעו על מוצרי המזון בישראל — שיסמנו מוצר עם אחוז גבוה של סוכר, שומן ונתרן — אינן תולדה של משרד הבריאות הישראלי. לאורך כל דיוני הוועדה לאסדרה של מזון, הידועה בכינויה כ"ועדת הסוכר", נסמכה הוועדה על מקרה מבחן — המודל הצ'יליאני. בצ'ילה החליטו לעגן את הסימון בחוק, ואילו בישראל עוד לא הוחלט אם הסימון יגיע לכדי חקיקה. הסימון בצ'ילה חל על מוצרים המכילים אחוז גבוה של ארבעה מרכיבים — סוכר, שומן, נתרן וקלוריות. בישראל בחרו לבסוף שלא לסמן את הקלוריות.

צילום: איי אף פי

"חוק סימון המוצרים" נכנס לתוקף ב־27 ביוני בצ'ילה. המוצרים עצמם חייבים להיות מסומנים במדבקה גדולה בצורת מתומן עם ציון הרכיב המזיק שנמצא בהם בריכוז גבוה, ופרסומות למוצרים הללו חייבות גם הן לציין במפורש את הרכיבים המזיקים. כדי לתת לחברות זמן להתאים את עצמן לשינוי, הרמות החייבות בסימון יעלו בשלוש פעימות במשך שלוש שנים. את המודל הזה אימצה ישראל במלואו.

דיווח ביומון הצ'יליאני "לה טרסרה" עוד לפני שהחוק נכנס לתוקפו מלמד כי חברות המזון בצ'ילה ניסו לעקוף את ההנחיות באמצעים שונים. כך, למשל, חברה בשם לה פיצ'ה ניסתה להדביק מדבקות משושות שמזכירות את המדבקות שבהנחיות משרד הבריאות, אך בצבעים שונים ובלי פירוט על הרכיבים שנמצאים בריכוזים גבוהים. מנגד, משרד הבריאות הצ'יליאני ציין כי עוד לפני שנכנס החוק לתוקף, החברות הורידו את רמת הסוכר, השומן הרווי והנתרן ב־20% מהמוצרים בשוק. המהלך של היצרנים לווה בניסיון לשכנע את משרד הבריאות להמיר את הנחיות סימון המוצרים כך שהמדבקות יופיעו דווקא על מוצרים עם רמות נמוכות של רכיבים מזיקים, בנוסחים דוגמת "רמה נמוכה של" או "נטול".

תגובה אחרת של יצרנית מזון לחוק החדש הופיעה בהיבט הכספי. יצרנית המזון הגדולה קארוצי ציינה בדו"חותיה האחרונים כי ההתאמה של מוצריה לחוק החדש הביאה לעלייה של 10% בהוצאותיה.

גם חברות בינלאומיות שמשווקות את מוצריהן בצ'ילה הושפעו מהחוק. בחודש שעבר דרשה הרשות הצ'יליאנית להגנת הצרכן (Senac) הטלת קנס על נסטלה, קלוגס ומסטרפודס (יבואנית סוכריות m&m) בגובה של 76 מיליון פסו (כ־113 אלף דולר) לכל אחת. החברות הפרו, לכאורה, את חוק הגנת הצרכן ואת חוק סימון המוצרים כשפרסמו לילדים בני פחות מ־14 מוצרים עם רכיבים מזיקים. בתגובה ביקשו בכירים באיגוד יצרני המזון והמשקאות הצ'יליאני להיפגש עם הנהלת הרשות להגנת הצרכן כדי למנוע את הטלת הקנס.

מחצית מהילדים שמנים

על פי נתוני משרד הבריאות הצ'יליאני, 67% מהאוכלוסייה מעל גיל 15 מוגדרים כחולים בהשמנת יתר או בהשמנת יתר חולנית. בנוסף, חמישה מתוך עשרה ילדים במדינה סובלים מהשמנת יתר, ואחד מכל 11 מקרי מוות נגרם מהשמנת יתר חולנית. לפני כ־50 שנה, טענה רודריגז, הבעיות הבריאותיות של אנשי צ'ילה נבעו מתזונה חסרה או לקויה. כעת צ'ילה סובלת מהבעיות התזונתיות המאפיינות מדינות שבהן לרוב אין בעיה להשיג מזון. בדצמבר שעבר הפורום הכלכלי העולמי דירג את צ'ילה כמדינה המובילה בצריכת משקאות ממותקים לאדם, שוות ערך ל־188 קלוריות לאדם ליום.

המדבקות הן רק חלק משינוי הגישה במדינה, שהחל בעקבות חוק שהועבר ב־2012. ומטרתה של הממשלה היא לא להגביר את הרגולציה על הרכב המזון, אלא "לשנות את הסביבה הצרכנית" באמצעות יידוע הלקוחות על כמות השומנים, הנתרן, הקלוריות והסוכר שהם צורכים. "ההחלטה מה לקנות לוקחת פחות משנייה", מסבירה רודריגז. "התוויות חייבות להיות משהו שניתן להבחין בו בפרק זמן קצר מאוד". אמנם השימוש במדבקות החל רק ביוני האחרון, אך זה ארבע שנים לא ניתן לפרסם מזון המכיל כמויות מעל המותרות המפורטות לילדים מתחת לגיל 14, או לכלול בארוחות כאלו צעצועים.

אחת הרשתות הראשונות ששיתפו פעולה עם החוק החדש היתה, למרבה ההפתעה, מקדונלד'ס. ענקית המזון המהיר הידועה לשמצה שינתה את ארוחות הילדים בצ'ילה והפחיתה את כמויות הסוכר, המלח והשומן הרווי כדי לעמוד בדרישות התזונתיות של החוק החדש.