ועדת הסוכר שכחה את המלח והקלוריות
רף סימון הנתרן במוצרים היטיב עם התעשיינים ויצר מצב שבו צריכת שלושה מוצרים "בריאים" מביאה את הצרכן אל כמות הנתרן המומלצת לצריכה ביום. במקביל זנחה ועדת ההסדרה את סימון הערך הקלורי במוצר והעניקה הכשר לחטיפים עתירי שומן. כך הצליח שר הבריאות יעקב ליצמן גם להכריז על מלחמה בתעשיית המזון וגם לרצות אותה. כתבה שנייה בסדרה
עוד לפני שלב היישום, ועדת האסדרה לתזונה בריאה, בראשות מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, שהגישה את מסקנותיה בשבוע שעבר, יכולה לסמן הצלחה אחת. הלך הרוח שלפיו משרד הבריאות מקדם מזון בריא ונלחם בתעשיית המזון בהחלט ניכר בציבור, אבל בתעשיית המזון עצמה נושבות רוחות אחרות.
- אילו מוצרים יסומנו במדבקת אזהרה בעקבות המלצות ועדת הסוכר?
- המנצחות הגדולות של ועדת הסוכר: קוקה־קולה, אסם ומקדונלד'ס
- ועדת הסוכר: ניצחו את הקרב על התודעה הציבורית
כל הניסיונות לקבל בימים האחרונים את עמדת כל אחד מיצרני המזון הגדולים בנוגע למסקנות הוועדה נתקלו בסירוב. החברות עצמן היו מוכנות לכל היותר לשגר הודעה ממלכתית מטעם החברה שבה כתוב שהן מברכות על עבודת הוועדה וימשיכו לשפר את ההרכב התזונתי של מוצריהן. אבל שיחות שלא לציטוט הניבו דווקא שביעות רצון מעבודת הוועדה ומהמסקנות שלה. ואכן, כשקוראים את ההמלצות לעומק, קשה שלא להבין את שמחת התעשיינים. בשבוע אחד שר הבריאות יעקב ליצמן הצליח גם להכריז על מלחמה בתעשיית המזון וגם לרצות אותה ולצמצם את הפגיעה בה כך שלא תספוג יותר מ"מכה קלה בכנף".
את הצ'ופר הראשון קיבלו חברות המשקאות הקלים, שבראשן החברה המרכזית למשקאות (קוקה־קולה ישראל), כשליצמן הודיע כי לא יטיל מס על מוצרים עתירי סוכר.
זאת אף שהוועדה קבעה במסקנותיה כי קיימות עדויות ראשוניות על שמיסוי של מזון מזיק, ובמיוחד משקאות המכילים סוכר, מביא לירידה בצריכת סוכר. הוועדה סברה כי מיסוי מזון מזיק עשוי להיות כלי יעיל לצמצום צריכת מזון מסוג זה, אבל החליטה כי בעת הזאת יש למצות את פעילות האמצעים האחרים. אמנם נאמר כי יש לשוב ולבחון בתום פרק זמן של שנה עד שנתיים את הצורך במיסוי, לאחר שיצטבר מעט יותר ניסיון בתחום בעולם, במדינות כמו בריטניה, מקסיקו וארה"ב, אבל עם קבלת מסקנות הוועדה חזר השר ליצמן על עמדתו שלא יוטל מס על מוצרים עתירי סוכר והוסיף כי הדבר לא יקרה גם בעתיד.
ואולם, בבחינה מעמיקה של מסקנות הוועדה עולה כי זו ריככה את המלצותיה, ולא רק בנושא צריכת הסוכר, אלא גם בצריכתם של מלח ושומן רווי.
החטיפים המלוחים יזכו לתווית ירוקה
אף שהסוכר תפס את מרכז הבמה של הרפורמה המתהווה, אולי בשל הבחירה של משרד הבריאות להתחיל את המאבק בקמפיין נגד קוקה־קולה, הוועדה עסקה גם בהשפעות השליליות של המלח והשומן הרווי. במסגרת עבודתה מצאה הוועדה כי זה שנים רבות קיימות עדויות מבוססות לקשר בין צריכה עודפת של נתרן (מלח) לתחלואה. צריכה גבוהה של נתרן גורמת ליתר לחץ דם, מחלה שיש לה השלכות חמורות על מערכות אחרות בגוף. לחץ דם גבוה מגביר את הסיכון לחלות בשבץ מוחי, במחלות לב וכלי דם, באי־ספיקת כליות, בסרטן קיבה ועוד. מחלות אלה גורמות לסבל רב ומהוות נטל כלכלי כבד על החברה.
מדינת ישראל בשיתוף משרד התעשייה החלו בתוכנית לאומית להפחתת נתרן לפני כשלוש שנים, וחלק מחברות המזון השותפות בה הצליחו להוריד ב־20%–30% את כמות המלח במוצרים שלהן. אלא שעל פי נתונים אשר עולים מסקר צריכת נתרן שערכו משרד הבריאות ופרופ' שטרן מהמרכז הרפואי סוראסקי, וטרם פורסמו, נכון לשנת 2016 צריכת המלח עומדת על 9.5 גרם ליום בקרב מבוגרים ו־12 גרם ליום בקרב בני נוער. זו רמה גבוהה מאוד ביחס לרמה המומלצת: 6 גרם מלח למבוגר, שהם לא יותר מ־2,500 מ"ג נתרן.
מלח צילום: שאטרסטוק
אף על פי שמשרד הבריאות מודע למצב, בעקבות לחצים שהפעילו יצרני המזון חזרה בה הוועדה מכוונתה לאמץ את המודל הצ'יליאני מהשלב השני והמחמיר יותר, והסכימה להתחיל את תהליך סימון הנתרן מהשלב הראשון, המקל מאוד. בכל הנוגע להגבלת המלח ממליצה הוועדה כי בשלב הראשון יחמקו מחותמת אדומה מוצרים המכילים עד 800 מ"ג נתרן. אלא ששלושה מוצרים שמכילים את כמות הנתרן הזאת מספיקים לאדם כדי שיצרוך כמעט את הכמות המקסימלית המומלצת ליום של 2,500 מ"ג, וזאת עוד בטרם כוללים את המלח המוסף למזונות שמכינים בבית, כמו חביתה וסלט, או לאוכל מהיר.
בשלב השני, שיגיע רק שנה וחצי אחרי החלת חובת הסימון, כלומר רק בקיץ 2019, תרד ההגבלה ל־500 מ"ג נתרן ל־100 גרם, ורק בקיץ 2020 תרד הכמות ל־400 מ"ג. "800 מ"ג נתרן ל־100 גרם זו כמות גבוהה וחריגה, שלא אמורה היתה לזכות את המוצר בפטור מסימון חותמת מרתיעה", טוען גורם בתעשיית המזון. לדבריו, ההחלטה התקבלה נוכח לחצי יצרני חטיפים מלוחים המכילים כמויות נתרן גבוהות. בראיון לגלי צה"ל עם פרסום מסקנות ועדת האסדרה חשף דן פרופר, יו"ר אסם, את הקושי של תעשיית המזון להתאים את מוצריה להמלצות. "כאשר אנחנו נותנים לצרכנים בקבוצת טעימה חטיף עם פחות מלח, החך מיד מרגיש ודוחה את זה. צריך להרגיל את החך, זה תהליך ידוע בספרות המקצועית".
הקלוריות שלא יסומנו מובילות להטעיית הציבור
בעוד בכל הנוגע למלח לפחות נקבע תהליך מדורג שבסופו בעוד כארבע שנים יסומנו מוצרים המכילים יותר מ־400 מ"ג נתרן, ההחלטה בנוגע לסימון השומן היא שערורייתית. בוועדה בחרו לשכפל את המודל הצ'יליאני ואפילו להתבסס על הערכים המקסימליים שקבע לכמויות הסוכר, הנתרן והשומן הרווי. אלא שמסיבה לא ברורה הם בחרו גם לפסוח על הפרמטר הראשון במודל המקורי, והוא זה הנוגע לקלוריות במוצר. במודל המקורי מוצר מקבל חותמת אדומה שלילית אם הוא מכיל 350 קלוריות ל־100 גרם; בשלב השני יסומנו מוצרים המכילים יותר מ־300 קלוריות; ובשלב האחרון יסומנו מוצרים שבהם יותר מ־275 קלוריות ל־100 גרם. העובדה שהוועדה לא התייחסה לערך הקלורי של המוצר, אלא רק לתכולת השומן הרווי בו, מאפשרת ליצרנים להעביר תחת הרדאר מוצרים המכילים עשרות אחוזי שומן, כמו חטיף במבה, שרק 5.6% מתכולת השומן בו הם שומן רווי אך מכיל 34% שומן.
בוועדה הסבירו כי הקשר בין חומצות השומן לסוגיהן לבין הסיכון להתפתחות מחלות כרוניות ידוע ונבחן כבר שנים רבות בעשרות מחקרים רחבי היקף. "ההשפעה השלילית
של חומצות שומן טרנס קיימת גם אם הן נצרכות בכמויות קטנות, והיא כוללת עלייה ברמות הכולסטרול והשומנים בדם, ובעקבות כך עלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם וכן לשבץ מוחי", נכתב במסקנות הוועדה, "הפחתה של גרמים בודדים ולעתים אף חלקי גרמים מתוך התפריט היומי תמנע תחלואה ותמותה בשיעורים ניכרים. רשויות הבריאות בעולם ובישראל מנסות להפחית הן את הצריכה של חומצות השומן מסוג טרנס והן את צריכת חומצות השומן הרוויות באוכלוסייה במטרה לצמצם את התחלואה והתמותה ממחלות כרוניות".
אם היה המודל הישראלי כולל גם את הערך הקלורי, הרי שכמות הקלוריות הנובעות מאחוזי השומן הגבוהים היתה מובילה חטיפים רבים, ובראשם במבה, להיות מסומנים בחותמת אדומה. ברור לכל שאסם לא היתה מאפשרת פגיעה דרמטית כל כך בחטיף הדגל שלה, הנחשב לתרנגולת הזהב שלה, שמניבה רווחיות גבוהה. עם פרסום מסקנות הוועדה אמר עמרי פדן, בעלי רשת מקדונלד'ס, כי "הרפורמה הנוכחית מובילה להטעיית הציבור בסופרמרקטים". לדבריו, "הציבור יכול לשים בעגלה עשרה מוצרים עם מדבקה ירוקה שמכילים 750 מ"ג נתרן, וכשיאכל אותם, יכניס לגופו 7,500 מ"ג נתרן, שזה פי שלושה מהקצובה היומית".
לטענת פדן, משרד הבריאות היה צריך להתחיל מהשלב השני של המודל הצ'יליאני ולכלול את כל הפרמטרים במודל, כולל הקלוריות שנשמטו ממסקנות הוועדה. "בלי התייחסות לקלוריות ל־100 גרם מוצר אפשר לדחוף למוצר 30% שומן כל עוד מקפידים שהשומן הרווי לא יעלה על 6% — וזוהי הטעיית צרכנים".
