יצרניות המזון עדיין לא ערוכות להתמודדות עם המלצות ועדת הסוכר לסמן מוצרים

בלחץ התעשיינים נדחתה הגשת מסקנות ועדת האסדרה של המזון (ועדת הסוכר) של משרד הבריאות שתוכננה להיום והיא תיערך בעוד שבועיים־שלושה. בענף המזון עדיין לא מבינים כיצד תיושם המסקנה המהותיות המחייבת סימון מזון עתיר בסוכר, מלח ושומן רווי במדבקות אדומות, וצפויה לחייב בשלב הראשון 39% ממוצרי המזון הארוזים בישראל. חלק מהמוצרים דוגמת חטיפים מלוחים עשויים לקבל מספר חותמות אדומות, כיוון שהם מכילים כמות עודפת של מלח, סוכר ושומן רווי גם יחד.

עם מותגי העל שצפויים לספוג פגיעה ישירה נמנים קוקה־קולה ושאר המשקאות הקלים שמייצרת החברה תחת המותג פריגת, כולל משקאות טבעיים המכילים כמויות גבוהות של סוכר. שוקולד פרה של עלית וחטיפים קלאסיים כפסק זמן, כיף כף, טעמי, טורטית וטוויסט, יסומנו גם הם. במבה של אסם, המככבת במוצרי המזון לפעוטות, צפויה להתמודד עם קושי משמעותי אם תסומן, על רקע כמויות השומן הרווי והמלח הקיימים בה.

המדבקות האדומות צפויות להציף את מקרר הגלידות כולו בשל כמויות הסוכר והשומנים במוצרים המובילים כמו קרמיסימו של גלידות שטראוס וג׳ויה של נסטלה. דגני הבוקר המובילים כמו כריות של תלמה או צ׳יריוס של נסטלה, המשמשים ארוחת בוקר בבתים רבים, יעוטרו בסימן אזהרה אדום, כך שההורים לא יוכלו לחמוק עוד מהידיעה שהם למעשה ממתקים עתירי סוכר. עתיד דומה צפוי לחטיפי הדגנים שהפכו לתחליף ארוחות ביניים בבתי הספר.

צילום: אי פי איי

הנקניקים שנשלחים בכריכי הילדים לבתי הספר צפויים לקבל שתי חותמות אדומות: האחת על עודפי המלח והשניה על שיעור השומן. החותמת האדומה גם תבהיר להורים מה כמות הסוכר בשוקולית, שנחשבת לתחליף של שטראוס למשקאות השוקו עתירי הסוכר.

הקטגוריות פתוחות לדיון

עם זאת, קיימים מוצרים המכילים אחוזים גבוהים של מלח ושומן רווי, כטחינה גולמית, קוטג' או שמן זית, אך מכילים ערכים תזונתיים חיוביים. לכן תיאלץ הוועדה למפות את קטגוריות המזון העיקריות התורמות את רכיבי התזונה המזיקים שאותם יש להפחית. נושא זה נתון כרגע לדיון בין הוועדה לתעשיינים, ובשבועות הקרובים יוחלטו מהן הקטגוריות שמוצריהן יסומנו. המיפוי הראשוני של הוועדה מעלה כי קטגוריות המזון התורמות את עיקר צריכת השומן הרווי בתזונת הישראלים הן דברי מאפה מלוחים, דברי מאפה מתוקים וממתקים, מוצרי חלב, בשר, דגים ומוצרי סויה, סלטים מוכנים ורטבים וחטיפים. ממצאים אלו יפגעו בעיקר ביצרניות המאפים ובהן מעדנות של תנובה, שלושת האופים של זוגלובק, גדרון של שופרסל, עוגות הבית של אסם, חטיבת הממתקים והחטיפים המלוחים של שטראוס וכן חברות הסלטים המוכנים של שטראוס ואסם.

קטגוריות המזון התורמות את עיקר צריכת הסוכר הן שתייה מתוקה, חטיפים מלוחים ומתוקים, גלידות, ממתקים, מוצרי חלב, דגני בוקר, דברי מאפה מתוקים ולחמים. הנפגעות העיקריות מסימון עודף סוכר יהיו קוקה־קולה, טמפו, יפאורה, שטראוס ואסם המייצרות חטיפים וממתקים, ויוניליוור המובילה את שוק דגני הבוקר והגלידות. קטגוריות המזון התורמות את עיקר צריכת המלח זוהו כמוצרי מאפה מלוחים ומתוקים, לחם, שימורים, מוצרי חלב, בשר מעובד, חטיפים מלוחים, סלטים מוכנים, רטבים, גרעינים ואגוזים מומלחים, ומרקים וארוחות מוכנות. הנפגעות עיקריות יהיו יצרניות הנקניקים ובראשן זוגלובק וטירת צבי של תנובה, יצרניות החטיפים אסם ושטראוס וחברות השימורים בית השיטה של אסם ופרי גליל.

המטרה: שינוי המוצר

לקראת פרסום המסקנות הודיעה מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות פרופ' רונית אנדוולט לתעשיינים מה בכוונת המשרד לדרוש מהם. ממסמך שנמסר לראשי החברות הגדולות והגיע לידי "כלכליסט" עולה כי בכוונת משרד הבריאות להתמקד בסימון אינפורמטיבי ושיפוטי של מזונות ובשינוי הרכב המזון המעובד כדי לשפר את ערכו התזונתי. תהליך זה כולל הפחתת שומן רווי ושומן טראנס, מלח, סוכר וקלוריות, וכתוצאה מכך הגברת מדדים חיוביים כשובע וערך תזונתי. כמו כן כולל ההליך הגדלת ריכוז ושיעור מזונות בעלי ערך תזונתי גבוה כירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות ושמנים צמחיים.

התעשיינים חששו מהסימון השיפוטי בחזית האריזה אך הוועדה הודיעה להם כי הוא נתפס ככלי מרכזי בעידוד שינוי הרכבי המוצרים. בנוסף הוא מפשט את בחירת המוצרים הבריאים בידי הציבור והוכח כקל ליישום. לפי תוכנית הוועדה, סימון שלילי בחזית האריזה יחול על מוצרים בעלי ריכוז גבוה של סוכר, שומן רווי ונתרן. סימון חיובי בחזית האריזה בנוסח "מוצר זה עומד בהמלצות משרד הבריאות לתזונה נבונה" יינתן למוצרים שהרכבם יימצא מתרים להמלצות התזונה של המשרד.

נוסף לסימונים שיפוטיים אלה יופיע סימון אינפורמטיבי בגב המוצר, שיכלול הגדלה או הבלטה של רכיבי התזונה קלוריות, שומן ושומן רווי, סוכר ונתרן; סימון הסוכר בכפיות (כל 4 גרם סוכר = כפית); הגדלה או הבלטת הגופן של תוספי מזון; וכימות מספר הרכיבים הכולל במוצר המשקף מעין מדד של רמת העיבוד של המוצר.