מנכ"ל חברת הפקות הטלוויזיה הגדולה בעולם: "השוק הישראלי לא סולח"

כמה מאיתנו יכולים לומר שנקודה מסוימת בתולדות הזמן הסיטה את מהלך חיינו ופתחה בפנינו עולם חדש לגמרי? לא הרבה. אבל לינון קרייז (44), כיום מנכ"ל ויו"ר חברת ההפקות אנדמול, היה רגע כזה לפני כ־15 שנה, כאשר חבר משותף הכיר לו את אחד הישראלים החשובים ביותר בתעשיית הטלוויזיה העולמית, חיים סבן. האיש שחתום על "הפאוור ריינג'רס" ונחשב כבר אז לאחד האנשים החזקים בתעשייה, התלהב מהצעיר הישראלי תכול העיניים שדיבר בהתלהבות באנגלית שוטפת.

כבר לאחר הפגישה הראשונה הציע סבן לקרייז, שהיה חסר ניסיון בתחום המדיה, לעשות משהו ביחד בעתיד. "בהתחלה דיברנו רק אנגלית ולא היתה זווית ישראלית לשיחה", מספר קרייז על הפגישה. "חיים לא חיפש להעסיק מישהו ואני לא חיפשתי באותה תקופה עבודה, אבל אחרי רבע שעה כבר סגרנו את הדיל בינינו".

ינון קרייז צילום: אוראל כהן

כעבור זמן קצר מינה סבן את קרייז לתפקיד בכיר בחטיבת הפיתוח העסקי של חברת סבן אנטרטיינמנט. השניים החלו להתקרב, וקרייז אף היה יועצו של סבן בעסקת המיזוג שלו עם פוקס פמילי של איל המדיה רופרט מרדוק, שלאחריה הוקמה פוקס פמילי וורלד ווייד. בשנת 1997, כשסבן החליט להרחיב את עסקיו באירופה, הוא מינה את קרייז להקים את רשת ערוצי הילדים האירופית, פוקס קידס.

"עבדתי עם חיים סבן שנתיים בארצות הברית. חיים הוא איש מדהים, החוויה לעבוד איתו היתה פריבילגיה. מדובר באחד האנשים היותר מיוחדים וחכמים בעולם המדיה הבינלאומי", מפרגן קרייז לאיש שפתח לו את הדלת. בשנת 1997 הקימו השניים את פוקס קידס באירופה, שנמכרה ארבע שנים מאוחר יותר לדיסני תמורת 5.2 מיליארד דולר. "זו היתה תקופה מאוד מיוחדת", נזכר קרייז.

קרייז נשאר לעבוד שנה נוספת בחברה תחת שליטת דיסני ולאחר מכן עבר לעסוק בהשקעות. תחילה באופן פרטי -לבדו ואף במשותף עם סבן, ולאחר מכן כשותף בקרן ההון סיכון בנצ'מרק קפיטל, שבה היה אחראי על השקעות בתחום המדיה עד סוף 2007.

בין היתר, נכנס קרייז להשקעה עם סבן בקשת, ורכש כ־4% ממניות הזכיינית הישראלית. בשנה שעברה, כאשר סבן אולץ למכור את מניותיו בחברה לאחר שהשתלט על בזק, מכר גם קרייז את חלקו למוזי ורטהיים, מאחר שראה עצמו חלק מקבוצת סבן. "הקשרים שלי היום עם חיים סבן מצוינים", מדגיש קרייז. "ראיתי אותו בשבוע שעבר בלוס אנג'לס. זה קשר מאוד חזק, הרבה מעבר לעסקים, ואני מקווה ומניח שזה יישאר לתמיד".

ריאליטי: פיטורים בשידור חי

אנדמול, שנחשבת חברת ההפקות העצמאית הגדולה בעולם, נרכשה בשנת 2007 על ידי קבוצת משקיעים, הכוללת את בנק ההשקעות גולדמן זאקס, חברת מדיה־סט בבעלות ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני וחברת ההשקעות של מייסד אנדמול, ג'ון דה־מול ההולנדי. במאי 2008 מונה קרייז לעמוד בראש החברה. הוא השקיע בה בעצמו (הוא מסרב לגלות כמה) ומונה למנכ"ל ויו"ר.

מכיוון שמדובר בחברה פרטית, לא ניתן לדעת את המחזור הכספי שלה, אולם ב־2006 - כשעוד היתה ציבורית - היא דיווחה על הכנסות של 1.5 מיליארד דולר. לחברה יש משרדים ב־26 מדינות, ובהם כ־6,500 עובדים שרובם עוסקים בצד התוכן: ליצור, לפתח או לרכוש פורמטים מוצלחים שיהיו הדבר הבא בטלוויזיה.

חיים סבן צילום: בלומברג

"בכל מדינה יש צוות קריאייטיבי שחושב על רעיונות, וכשהם טובים אז אנחנו מאמצים אותם, מפתחים את הרעיונות, ומוכרים אותם בכל העולם. בכל שנה אנחנו מפיקים 300 פורמטים והפקות שפותחו מא' ועד ת', ומפיקים 40 אלף שעות שידור בשנה ברחבי העולם".

אנדמול מוכּרת כחברת הפקות שמתמחה בפיתוח תוכניות ריאליטי ושעשועונים, או כמו שקרייז קורא להן "נון סקריפטד", תוכניות ללא תסריט. בין היתר, היא חתומה על תוכניות ריאליטי כמו "האח הגדול" ו"אפקט הפחד", או שעשועונים כמו "דיל או לא דיל" ו"אחד נגד מאה".

אלא שבחברה ההולנדית לא שוקטים על השמרים וממשיכים לפתח שעשועונים מטורפים ותוכניות ריאליטי שמותחות את גבולות הז'אנר. כך, למשל, ברוח המשבר הכלכלי, פיתחה החברה תוכנית בשם "מישהו חייב ללכת" שבמהלכה יפוטר עובד בשידור חי. "זו תוכנית שבה אנו מלווים חברות אמיתיות קטנות של 10–15 עובדים, שהחליטו לפטר בן אדם אבל לא החליטו מי, ובעצם נותנים לעובדים להצביע מי מהם ילך הביתה. הכל אמיתי ואנו מצלמים את זה. הסדרה תעלה לשידור בקרוב בפוקס בארה"ב".

אין ספק שהרעיונות יצירתיים, אבל אתה לא רואה פה בעיה ברמה המוסרית? הכל הולך בשם המסחטה הרגשית והרייטינג?

"ההחלטה לפטר מישהו כבר התקבלה, אתה רק מצלם את זה. אגב, בחברות שצילמנו אצלן אמרו שזה עזר להן והתהליך היה זרז שחיזק אותן, וגם האיש שעזב מצא עבודה יותר טובה. אני לא רואה את זה כמסחטה רגשית. מה שיפה בטלוויזיה זה המגוון, שיש כל מיני סוגים של תוכניות וכל תוכנית מתאימה למישהו אחר".

כדי לחזק את הטיעון שלו מזכיר קרייז תוכנית אחרת שפיתחה אנדמול, שהיא מעין דוקו־ריאליטי הנקראת "נעדרים" ומשודרת בערוץ RTL בגרמניה, שם היא זוכה לרייטינג מרשים. תחקירני התוכנית מתחקים במהלך העונה אחרי מבוגרים, נערים וילדים שנעלמו ברחבי העולם. "אנשים הולכים ומחפשים ומוצאים את יקיריהם וכל פרק מצולם במשך חודשים שבהם אתה מתעד את כל התהליך עד שהמשפחות נפגשות בחזרה עם הנעדרים. אנשים רואים את התוכנית ולא יכולים שלא לבכות. תקרא לזה מסחטה רגשית, אבל אתה למעשה עושה את הכי טוב שאתה יכול כדי לעזור למשפחות האלה".

התרחבות בצל המשבר

קרייז נכנס לתפקידו באנדמול רגע לפני פרוץ המשבר העולמי. "ברור שהמשבר השפיע עלינו כמו על כולם", הוא מודה, "כי הלקוחות שלנו הן חברות השידור שמושפעות באופן ישיר מהירידה בהיקף הפרסום, ואז אנו צריכים להתגמש כדי לעבוד איתן. זה לא עניין של הורדת מחיר, אבל מזמינים פחות תוכניות, כי כולם רוצים לראות לאן העולם הולך. כרגע זה מתייצב אבל היתה שנה לא קלה לכל התעשייה. היתרון שלנו שאנו חברה מאוד מבוזרת גם מבחינה גיאוגרפית וגם מבחינת המוצרים. יש לנו הרבה מדינות והרבה תוכניות ואז זה מווסת את המצב. בחלק מהמדינות המכירות שלנו אפילו עלו".

בשנה האחרונה, חרף המשבר, נקטה אנדמול כמה פעולות כדי להתרחב, יעד שהציב לעצמו קרייז עם כניסתו לתפקיד. כך, בעוד שבעבר התמקדה החברה בפיתוח ובמכירה של תוכניות בהפקה עצמית, כעת הוחלט להיכנס גם לתחום ההפצה של תוכניות של מפיקים אחרים.

לצורך כך הביא קרייז לחברה את טום טומזי, שניהל את כל ההפצה של דיסני מחוץ לארה"ב, אשר אותו הכיר קרייז עוד מהתקופה שבה עבד שם. במקביל רכשה אנדמול את החברה האוסטרלית "סאדן סטאר", אחת המפיצות הגדולות ביותר של תוכניות דרמה באנגלית. "אוסטרליה זה השוק השלישי בגודלו בעולם שדובר אנגלית ויש שם תעשיית הפקות מפותחת מאוד. זו חברת הפצה שיש לה 14 אלף שעות של תוכן עם דרמה (או כדברי קרייז, 'סקריפטד' - עם תסריט) שהם הפיקו או קנו , ויש להם מערך הפצה ברחבי העולם. בזכות הרכישה הזו יש לנו כרגע כלי יותר טוב להיכנס למדינות דוברות אנגלית". באותה נשימה רכשה אנדמול גם חברה ארגנטינאית בשם אנדרגראונד, המתמחה בהפקת טלנובלות, כך שלדברי קרייז, "אנו נכנסים עכשיו חזק יותר לתחום הטלנובלות, שהוא הרחבה של הדרמה והסקריפטד".

אז אתם חוזרים לדברים הבסיסיים, לא מתמקדים רק בטרנד הנוכחי של הריאליטי?

"אנו אמנם מגדילים את פעילות הסקריפטד, אבל במקביל ממשיכים לדחוף ולקדם את פעילות הנון סקריפטד. אף על פי שבגלל המשבר חתכנו תקציבים בכל הקבוצה, הגדלנו בהרבה מאוד כסף את ההשקעה שלנו בתחום הקריאייטיבי ואנו רוצים להמשיך לייצר תכנים ופורמטים מנצחים".

תחום אחר שנכנסה אליו אנדמול בחצי השנה האחרונה הוא הספורט ולצורך כך הקימה החברה חטיבה מיוחדת. "בגלל שאנו יודעים לעשות טלוויזיה ומתמחים בדרמה ובבידור, אנו לוקחים אירועי ספורט ומשדרגים את האפקט הטלוויזיוני שלהם", מספר קרייז. "אנו עובדים עם כל מיני ערוצים שהזכויות שייכות להם, כמו ESPN או סקיי ספורט. בהולנד הקמנו ערוץ כדורגל בשותפות עם הליגה ההולנדית. אנו מפיקים את הערוץ ומוכרים אותו בתשלום בכל הולנד. נוסף על כך אנו עובדים כרגע גם עם מנצ'סטר סיטי ועם אייאקס אמסטרדם ובונים להן את כל המהלך הדיגיטלי - מראיונות לפני ואחרי משחקים ועד קטעי וידיאו".

קרייז מספר גם על תוכנית ריאליטי בשיתוף אינטר מילאנו שמצולמת בימים אלה, ותיקרא "כוכב הכדורגל הבא". התוכנית מחפשת בקרב ילדים ונערים כישרונות, כאשר הזוכה יקבל חוזה בקבוצת אינטר.

אבי ניר צילום: עמית שעל

לקח זמן להעריך את הכוח של ה"אח הגדול"

קרייז אמנם לא חי בארץ, אך מכיר היטב את שוק הטלוויזיה הישראלי שאותו הוא מאוד מעריך. "השוק בישראל מאוד יצירתי, תחרותי ואינטנסיבי, וזה יוצר תוצרת טובה של יכולת קריאטיבית. התחרות דוחפת אנשים הרבה יותר רחוק, לכן שוק הטלוויזיה בישראל הולך על הקצה ומאוד מתקדם. בישראל, כשמשהו מצליח, אז הוא מצליח בענק. מנגד, אם הוא לא טוב אז הוא נופל מיד. השוק פה לא סלחני. אני חושב שהשוק בישראל יותר אינטנסיבי מאשר בכל מקום אחר, זה בגלל האופי הישראלי, שמגיב מהר ובקיצוניות, שחור או לבן, עם הרבה אמוציות ואנשים שנכנסים ממש לתוכנית".

מה דעתך על מי שמוביל בארץ את התעשייה?

"אני מכיר את קשת מקרוב וכל הצוות שם לא נופל מצוותים קריאטיביים וניהוליים בכל העולם. אבי ניר הוא מהטופ אוף דה קלאס, מנהל ברודקאסטינג ברמה בינלאומית, גם בחשיבה הקריאטיבית וגם ברמה המסחרית. בנוסף הוא לידר, אדם שאנשים אוהבים ורוצים ללכת אחריו באש ובמים. הוא יושב הרבה פעמים מאחורי הקלעים ודוחף את האנשים שלו קדימה. גם ברשת יש צוות מצוין וגם בערוצי הכבלים. מה שהם עשו עם ערוץ הילדים הוא יפה מאוד. מבחינת חברות הפקה אני מכיר מקרוב את חברת קופרמן ואני חושב שהם עושים עבודה נהדרת".

קופרמן היתה החברה שהפיקה בארץ את "האח הגדול", הפורמט שפיתחה ומכרה אנדמול ברחבי העולם, אשר עד היום נחשב לתוכנית הדגל שלה ואחת התוכניות הפופולריות בארה"ב (היא משודרת ב־CBS) אף שזו נכנסה שם כבר לעונה ה־11. "קשת עשו עבודה מצוינת עם התוכנית. הם הצליחו לעטוף את הפורמט בצורה חכמה ולהתאים אותו לשוק הישראלי, וזו הפכה לאחת התכניות הכי מצליחות בהיסטוריה של סדרות הטלוויזיה בישראל".

איך אתה מסביר את זה?

"כי זה פשוט פורמט אולטימטיבי וגאוני. זו טלוויזיה מצוינת, ואם הליהוק טוב, אז זה עובד ומחבר את הקהל שנהפך למעורב מאוד. אני לא הערכתי את העוצמה של התוכנית עד שלא ראיתי את זה מקרוב: בישראל זה הגיע לממדים גדולים מאוד, אבל לא רק פה. בגרמניה, למשל, עשו כבר תוכנית של תשעה חודשים שזו תקופה ארוכה מאוד. שם גם אפשר להקרין דברים שבארץ אי אפשר, כמו סקס".

היית מוכן להיכנס לבית האח הגדול כמתחרה?

"אני מעדיף תמיד לעמוד מאחורי הקלעים, אני לא אוהב להיות בחזית".

איך אתה רואה היום את המאבק בין ערוץ 10 לרגולטור?

"לדעתי, חשוב מאוד שערוץ 10 ימשיך להתקיים. אני חושב שהרגולטור פה מאוד מעורב במה שקורה הרבה יותר מבכל מדינה אחרת שאני מכיר. זה מאוד מקשה על התחרות ומעוות חלק מהתנאים הכלכליים של השוק. זה שאסור לפרסם בישראל בערוצי כבלים זה אנומליה, ואני לא חושב שיש עוד מדינה בעולם שזה אסור בה. מצד שני, יבואו הזכיינים ויגידו שאלה התנאים וזה מה שהובטח להם כשנכנסו להשקעה, כך שכל המערכת בנויה פה בצורה מסוימת ואלה הם תנאי המשחק. לכן אין ספק שמה שנוצר כאן לא משקף תנאים של תחרות כלכלית משוכללת, אבל עדיין נוצרה מציאות שמשרתת את הצופה ונותנת לו מבחר של חומר באיכות הפקה טובה מאוד, וזה בעיקר בזכות ערוצי השידור שמוצאים את הדרך להפיק את המקסימום אף שהתנאים הרגולטוריים מאוד מקשים בישראל".

אחד הדברים שחייב לקרות בארץ, לדברי קרייז, הוא איחוד בין שתי הזכייניות - קשת ורשת. "כשאתה מסתכל מהצד, זה זועק שצריך להיות איחוד. יש בזה הרבה היגיון: מבחינת רצף השידור, מבחינה כלכלית, מבחינת עלויות הניהול ועוד. כשאתה רואה את כל הקשיים הרגולטוריים וכל מה שיש מסביב, ובנוסף אתה מייצר מצב שבו אין לך שבוע שלם של שידור ויש מערכות כפולות עם עלויות כפולות - אז ברור ששתי הזכייניות עובדות עם יד ימין קשורה מאחורי הגב. הן אמנם עושות עבודה טובה בתנאים האלה, אבל אני מניח שהן היו מצליחות הרבה יותר אם היה ביניהן איחוד".

"טבלת הרייטינג לא משקרת"

קרייז מצהיר על עצמו שהוא מאוד אוהב לצפות בטלוויזיה. "אני אוהב את המגוון: ספורט, דרמה, ריאליטי. טלוויזיה זה עולם ומלואו", הוא אומר. "צריך להסתכל עליה כמכלול, זה לא רק תוכנית ולא רק ערוץ, זה גם איך שאתה משדר אותו ומשווק אותו ובונה אותו. לערוצים יש אופי, יש מותגים. הקהל יוצר חיבור אמוציונלי עם הערוץ לא רק בגלל התוכניות אלא גם בגלל האריזה. בסרטים רק דיסני הצליחו ליצור חיבור אמוציונלי בין הסרט לבין החברה שמפיקה אותו, אבל בסרטים זה הרבה פחות חשוב. בטלוויזיה, לעומת זאת, החיבור עם הצופה הרבה יותר קריטי. גם הרבה יותר קשה ליצור את החיבור הזה. אתה יכול לפמפם סרט בינוני עם הרבה שיווק ולגרום לו להצליח - בטלוויזיה זה לא עובד ככה. אתה באמת צריך להיות טוב לאורך זמן, ואי אפשר לשקר. זה כמו כשבכדורגל אומרים 'הטבלה לא משקרת'".

יש מי שאומר שהאינטרנט יהרוג את הטלוויזיה. מה דעתך?

"אני לא חושב שהטלוויזיה הולכת לשום מקום, ולדעתי הדברים יתחברו. גם בעולם האינטרנט - לברודקאסטרס יהיה תפקיד מרכזי. העתיד של התוכניות הוא לא ביוטיוב, אלא בערוצים. כמובן שהאינטרנט יגדל והכל בסוף יעבור דרכו, אבל אנשים רוצים לראות תוכניות טלוויזיה מקצועיות עם הפקה איכותית, ולכן לברודקאסטס עדיין יהיה תפקיד מרכזי מאוד והם יהיו השחקנים המובילים בתחום של התוכן המקצועי באינטרנט".

מה השאיפות האישיות שלך?

"להמשיך ולבנות את אנדמול, לחזק את המעמד שלנו כחברה מובילה בתחומה, להתפרס לתחומים נוספים ולהמשיך להמציא גלגלים מחדש".