נתניהו וכחלון פיזרו כסף, ורק למדינה לא נשאר

מינויו המפתיע של פרופ' אמיר ירון לנגיד בנק ישראל הצליח לטשטש אירוע כלכלי בעל השלכות מרחיקות לכת: הזינוק בגירעון בחודש ספטמבר, שהגיע ל־3.3% מתוך התמ"ג - חריגה של יותר מ־5 מיליארד שקלים מהיעד שנקבע בתקציב, 2.9%.

פקידי האוצר רואים את הירידה בהכנסות המדינה, את העלייה בהוצאות, והם מודאגים. אמנם לדעתם צד ההכנסה עוד יתיישר וישתפר, אבל הם מביטים על צד ההוצאה ודואגים. מאד. הם רואים את בנימין נתניהו, ראש ממשלה שמצוי בחקירה פלילית, ואת משה כחלון, שר אוצר פופוליסטי שאוהב לחלק כסף, ומבינים שכאשר השניים האלה רואים בחירות בפתח, נובמבר ודצמבר יהפכו לחודשי כלכלת בחירות.

הנחות תקציביות שגויות

כלכלת הבחירות, למעשה, כבר כאן: מימוש היוזמה להקפיץ את תקציב הביטחון ב־4-5 מיליארד שקלים תחת הלחץ הציבורי להגיב לאירועים בעזה, או מתן הטבות שכר לשוטרים במיליארדי שקלים, עלולים להוציא את התקציב משיווי משקל ולהכניס את כל המשק לסחרור. באוצר כבר מתריעים: אין יותר מקום לקיצוצים רוחביים, אפילו לא בסכומים זעירים כמו 183 מיליון השקלים שפונו בשבוע שעבר להעלאת בני הפלשמורה.

נתניהו, ובעיקר כחלון, ניהלו מדיניות תקציבית על בסיס הנחות שגויות: מה שהיה הוא שיהיה, יש עוד ועוד לחלק. כבר עם גיבוש תקציב המדינה ל־2019 הפצירו נגידת בנק ישראל קרנית פלוג והממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, שהממשלה תקבע יעד גירעון נמוך. הם הבינו שכאשר המשק צומח ונמצא בתעסוקה מלאה, השכר הריאלי עולה וההכנסות ממסים גבוהות, אין צורך להוציא הרבה מעבר לכך. הם העדיפו יעד גירעון של 2.5%, שגם הוא נראה להם כמו הגזמה פרועה. בסופו של דבר נקבע יעד של 2.9% מהתמ"ג, שגם הוא נפרץ עתה.

לא, אין מדובר באסון כלכלי, אבל זו עדות לכשל של מדיניות תקציבית, פזרנית ולא אחראית. עכשיו אין לכחלון ונתניהו כסף זמין, אבל הם עדיין ילחצו לפזר. השאלה היא האם עד הכרזת הבחירות יצליחו פקידי האוצר לבלום את הלחץ הפוליטי. אם לא, תקציב 2019 עלול להפוך לאות מתה.

השפעת מובילאיי עברה

הסיבה המרכזית לזינוק בגירעון הוא דחיית תשלומי המע"מ של ספטמבר, שתוכננה מראש בגלל החגים. ברשות המסים מרגיעים שזרם הכסף כבר התחדש. אך מי שמצפה לשיפור בנתונים בסוף אוקטובר, צפוי לאכזבה. החישוב בהכנסות ובהוצאות מתייחס ל־12 החודשים האחרונים. באוקטובר 2017 נהנתה מהמדינה מהכנסות שיא של 30 מיליארד שקל בזכות 4 מיליארד שקל שהתקבלו ממכירת מובילאיי, וחלק גדול מ־11 המיליארדים שהכניס מבצע דיבידנד. הסכום הזה ייצא עכשיו מהחישוב השנתי. התוצאה: רק נס בתחום גביית המסים שיתרחש עד סוף השנה, ימנע את פריצת הגירעון.

הנתונים מאירים באור מביך את פקידות האוצר, שתמיד מדברת גבוהה־גבוהה על משמעת תקציבית. באוצר עדיין סבורים שהחריגה לא תהיה קיצונית והגירעון יעמוד על 3%–3.1% מהתמ"ג, מה שלא אמור להביא להעלאת מסים או להורדת דירוג האשראי של ישראל. אבל העובדה שהאוצר טעה בתחזית ההכנסות ממסים, ולא יעמוד ביעד של 307 מיליארד שקלים, יוצרת אווירה קשה במסדרונות. בפעם שעברה שזה קרה, המבקר כתב דו"ח קשה.

באוצר מתגוננים וטוענים, בצדק, שאין אפשרות "לקלוע בול" להכנסות המסים שמגיעות מעשרות מקורות, וסטייה סבירה של 1%–2% הופכת לחור של 5 מיליארד שקל בתקציב. ועדיין מכים שם על חטא. בכיר המעורה בפרטים מודה שהיתה טעות קשה בהערכה בשנה שעברה סביב מבצע דיבידנד, שפיתה בעלי חברות ארנק להוציא את הכספים בתמורה לתשלום מס מופחת. כחלון ומנהל רשות המסים אז משה אשר טענו שהמבצע יכניס 2 מיליארד שקל. אבל התברר שהרבה יותר כסף הוסתר, וההכנסה למדינה הגיעה ל־11 מיליארד שקל - מה שלא יחזור בשנים הבאות.