נתניהו מבקש להגדיל את תקציב הביטחון ב-4-3 מיליארד שקל בשנה
מדובר ב- 0.2%-0.3% מהתל"ג. נתניהו הודיע כי הגדלת התקציב מיועדת להוצאה על כלל גופי הביטחון כולל השב"כ המוסד. הכוונה היא להגדיל את התקציב בסופו של דבר על פני העשור הקרוב בכ-37 מיליארד שקל
ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג היום לקבינט את "תפיסת הביטחון 2030", במסגרתה הודיע כי בכוונתו להגדיל את תקציב הביטחון ב- 0.2%-0.3% מהתל"ג שעומד על 11.4 טריליון שקל, כך שמדובר על כ-4-3 מיליארד שקל בשנה.
- האוצר מעוניין להעביר עוד 6.1 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לטובת "הוצאות ביטחוניות, אימונים ורכש"
- הדיון בוועדת חו"ב בכנסת: אין פתרון באופק על מחלוקת הפנסיות של אנשי הקבע
- נתניהו וליברמן בוחנים את הצמדת תקציב הביטחון לתמ"ג
נתניהו הודיע כי הגדלת התקציב מיועדת להוצאה על כלל גופי הביטחון (צה"ל, שב"כ, מוסד ואחרים).
המטרה, לדבריו, היא להגדיל את שיעור ההוצאה על הביטחון לשיעור של 6%, כאשר היום היא עומד על 5.7%-5.8% ולאחר שירדה באחוזים בודדים בשנים האחרונות.
הכוונה היא להגדיל את התקציב בסופו של דבר על פני העשור הקרוב בכ-37 מיליארד שקל, מה שינגוס בהכרח בהוצאות הממשלה על השירותים האזרחיים.
למעשה לפני מספר שבועות שר האוצר כחלון הכריז בעצמו על תוכנית של 30 מיליארד שקל על פני עשור לטובת מערך הגנה ומיגון העורף. נראה כי כעת התחרות היא על מי יסייע ביותר לביטחון לאור הבחירות הקרבות.
הדרגים המקצועיים ידרשו בשבועות הקרובים להציג את ההשלכות של אותה כוונה. כדי להגדיל את תקציב הביטחון כבר בשנה הבאה יידרשו בממשלה לעשות קיצוצים משמעותיים בתקציבי יתר המשרדים, או לחילופין להגדיל את הגרעון מעבר ל-3% מה שיגדיל את החוב הכולל, בניגוד להמלצות כל הגופים הבינלאומיים.
ברקע הדברים נתניהו סירב עד כה להתייחס לסוגיית שכר השוטרים והסוהרים וגמלאי המשטרה והשב"ס, הממשלה נדרשת להחליט האם לקבל את פסיקת בין הדין הארצי לעבודה ולהעניק להם תוספת עבור העדר ביטחון תעסוקתי (למרות שבפועל ישנו ביטחון כזה) בשל ההצמדה לשכר אנשי הקבע, מה שיביא לקיצוצים בהיקף של 7 מיליארד שקל, או לקבוע כי התוספת אינה נדרשת ולעתור על כך לבג"ץ. גם נתניהו וגם כחלון טרם התייחסו ישירות לנושא שעלול לעורר את זעמם של אנשי המשטרה.