שנה ליבוא המקביל ברכב - 100% הבטחות, 0% תוצאות

תחת מעטה של חשאיות צפויה ועדת הכלכלה של הכנסת להתכנס ביום ראשון לדיון בנושא "יישום הרפורמה ביבוא המקביל", בכפר המכביה ברמת גן. למרות הפרסום על הדיון לא ניתן למצוא עליו חומר רקע באתר הכנסת. בענף הרכב מדווחים על "שקט תעשייתי" מצד אנשי משרד התחבורה, שחרגו מהחרשתם רק בהודעה על התרה צפויה של יבוא מכוניות מארה"ב, מדגמים שאינם מיובאים ארצה על ידי יבואני הוותיקים. במשרד חוזים כי המהלך יביא להצלחת הרפורמה, אך נראה כי המרוויחים מרפורמת היבוא המקביל יהיו אלה שיכולים להרשות לעצמם רכישת מכוניות יוקרה.

בפברואר 2010 אישרה ועדת הכלכלה את פתיחת שוק הרכב הישראלי ליבוא מקביל - בניגוד למצב עד אז, שהתיר יבוא מכוניות רק בידי ספק בודד שנמצא בקשר ישיר עם היצרן, והיטיב עם היבואנים הוותיקים. בין היתר אישרו התקנות לייבא מכוניות לא דרך יצרן הרכב ישירות, אלא גם דרך רשת הסוכנים שלו.

הרפורמה נועדה ליצור תחרות ליבואני הרכב הוותיקים ולהביא לירידה במחירי המכוניות החדשות. בפועל, עד כה לא יובאה לישראל ולו מכונית אחת ביבוא מקביל, כך ששנה לאחר אישורה בכנסת ניתן להגדיר את הרפורמה ככישלון. במסמך רשמי שפרסם השבוע, האשים משרד התחבורה את היבואנים הוותיקים בטרפוד היבוא המקביל. לטענת המשרד, סוכן מכוניות זר שמקבל פנייה מישראלי המבקש שיספק לו מכוניות ליבוא מקביל, נדרש להזמין אותן מיצרן הרכב, שבתורו מדווח על כך ליבואן הוותיק בישראל, שמטיל וטו על המהלך.

התקנות האירופיות חירבו את הרפורמה הישראלית

למרות האשמות משרד התחבורה, המציאות מורכבת קצת יותר. הניסיון ליצור יבוא מקביל מושפע בחוזקה מאופיו של שוק הרכב העולמי, ובעיקר זה שבארה"ב ובאירופה - היבשות שישראל פועלת לפי התקינה בהן. מרבית יצרני הרכב אוסרים על סוכניהם באירופה למכור כמויות מסחריות של מכוניות ממדינה אחת ללקוח במדינה אחרת, וזאת כדי להגן על סוכני הרכב המקומיים מ"פלישה" של מכוניות זולות יותר ממדינה שכנה.

כך למשל, היצרן מגן על סוכן רכב צרפתי מפני יזם מקומי שמבקש לרכוש כמות מסחרית של מכוניות בבלגיה, שבה לא מונהג מס קנייה על כלי רכב, ולמכור אותן בזול בצרפת. יעידו על מדיניות זו יזמים ישראלים שביקרו בשנה החולפת את סוכניהן של פיאט, פולקסווגן, סיאט והונדה, אך שבו לישראל בידיים ריקות.

גם אם יזם ישראלי מצליח לרכוש מכוניות ליבוא מקביל, הוא ייפגע מכוחות השוק. אף שהמס הגבוה המוטל על המכוניות בישראל הופך את מחיריהן לגבוהים במיוחד, דווקא המחירים שבהם רוכשים אותן היבואנים הרשמיים והוותיקים הם מהנמוכים בעולם. כוח המיקוח החזק של היבואנים הוותיקים נובע מייחודו של שוק הרכב הישראלי, שהשוק המוסדי הגדול שבו מסוגל להכתיב מחירי מקסימום לדגמים מסוימים שמשפיעים על שווי השימוש, כדי שיוכלו להימסר בליסינג לציי הרכב. מרכיב נוסף הוא עליונותם של מותגים כמו מאזדה ויונדאי, שבמדינות אחרות אינם זוכים למקומות כה מכובדים בטבלאות המסירות. עבור יצרני הרכב מדובר במיקרוקוסמוס ייחודי ומעניין, ששווה להתאמץ בשבילו ולמכור את המכוניות ליבואנים במחירי תחרותיים במיוחד.

בארצות הברית הבעיה היא אחרת ועיקרה באי־התאמה של המכוניות האמריקאיות לישראל, בעיקר מבחינת נפח המנוע. בנוסף, התחזקות תעשיית הרכב האמריקאית לאחר שנתיים של מיתון חיסלה את ה"דילים" שאפיינו את ימי השפל, כך שיזם ישראלי המבקש לרכוש שם מכוניות זולות ליבוא מקביל עשוי להיתקל במחסור.

התשובה של משרד התחבורה: דגמים חדשים מאמריקה

בניסיון להניע בכל זאת את רפורמת היבוא המקביל, אנשי משרד התחבורה פנו לטענתם ליצרני הרכב בעולם, בדרישה להסיר את החסמים על היבוא לישראל. עם זאת, גם במשרד מבינים היטב שקונצרן טויוטה העולמי אינו מוטרד במיוחד מהעובדה שבמדינת ישראל נפתח השוק ליבוא מקביל. יתרה מזאת, אם במשרד התחבורה יבחרו לאיים על אחד מתאגידי הרכב הבינלאומיים, שמבצעים עסקאות רכש גומלין במאות מיליוני דולרים ומכניסים למדינת ישראל מיליוני שקלים במסים, תאגידי הרכב הבינלאומיים יבחרו להגיב בחזרה באמצעות משרדי החוץ והתמ"ת.

במקביל הכריז השבוע משרד התחבורה על מהלך חדש של כניסה אל "מאגר הדגמים" הגדול ביותר בעולם, שאינו זמין ליבואני הרכב הוותיקים - יבוא מכוניות אמריקאיות מדגמים שאינם מיובאים בידי יבואני הרכב הוותיקים. לא מדובר כאן בהודעה מקרית אלא בבחירה של סגמנט שוק ספציפי במדינה ספציפית. זאת, שכן לפי צו יבוא הרכב מותר לייבא לישראל רק דגמים אמריקאיים המיובאים על ידי יבואנים קיימים, כלומר יבואני הרכב הוותיקים. המהלך החדש יתיר מעתה לייבא גם דגמים חדשים שאינם מיובאים על ידי היבואנים הוותיקים.

לכאורה אכן מדובר בפתיחת שוק, אך רק לכאורה, מכיוון שעצם יבואם של דגמים שאינם מיובאים על ידי היבואנים הוותיקים מונע תחרות בשוק, והופך קבוצה גדולה מאוד של דגמים לנחלתם של סוכני היבוא המקביל בלבד. הרי רפורמת היבוא המקביל נועדה לתת מענה ליבואני הרכב הוותיקים באופן שיוריד את מחירי המכוניות. בפועל, אם היבואנים הוותיקים אינם במשחק, אין כאן תחרות.

בעיה אחרת היא בהיצע הדגמים, שמתחלקים בגסות לשתי קטגוריות: גרסאות אמריקאיות של רכבים מדגמים משפחתיים פופולריים בישראל, כמו טויוטה קורולה, ורכבים בעלי מנועים גדולים עם שש ושמונה בוכנות, המתאימים לטעמו של הצרכן האמריקאי. בכל הקשור במכוניות העממיות האמריקאיות, הסיכוי שאלה יגיעו לישראל ביבוא מקביל הוא קלוש מסיבות של חוסר כדאיות.

שוק הרכב הישראלי פתוח כיום ליבואן של מכוניות יפניות המיוצרות בארה"ב, ויבואני הרכב הישראליים כבר לוטשים עיניים אל שוק זה לא מעט, כיוון שעבור חלק ניכר מן המכוניות שמיוצרות בארה"ב משלמים בדולר במקום ביורו או בין. מטבע הדברים, אם יבואני הרכב הוותיקים יבחרו לייבא את הגרסאות האמריקאיות של מכוניות כגון פורד פוקוס או טויוטה קורולה, הם יעשו זאת במחירים נמוכים יותר מהיבואנים המקבילים, הודות לקשריהם עם היצרניות.

מעבר לזאת, עיקר דגמי הרכבים העממיים המיוצרים בארה"ב, כגון הקורולה של טויוטה, נושאים קווי דמיון רבים ל"אחיהם" הפופולריים בציי רכב בישראל. אם יבואן מקביל יבחר לייבא פורד פוקוס או טויוטה קורולה אמריקאית במחיר נמוך משמעותית מזה של היבואן הוותיק, מה שיגרום לשחיקה של ערך הדגם במחירון, הוא כבר יחוש בדרך זו או אחרת את חמתן של חברות הליסינג.

המכוניות היקרות יגיעו, וכולם יהיו מרוצים

את קטגוריית הרכב האמריקאית השנייה, של המכוניות בעלות המנועים הגדולים, היבואנים הוותיקים כמעט לא מייבאים - בין השאר בגלל צריכת הדלק. מדובר במאות דגמים שהמשותף לרובם הוא תג מחיר גבוה במיוחד. כך לדוגמה, מחירה

הרשמי של טויוטה קורולה בגרסה הבסיסית עם מנוע בנפח 1.8 ליטרים עומד בארה"ב על 15,600 דולר, אך כאשר נכנסים לטריטוריית הדגמים שאינם מיובאים בידי היבואנים הוותיקים, המחיר מזנק. לדוגמה, טויוטה אוואלון, מכונית "משפחתית" במונחים אמריקאיים, עולה כ־30 אלף דולר. מחירו של רכב השטח טויוטה סקויה הוא כ־40 אלף דולר.

דגמים אלה נמכרים בישראל, אך ביבוא אישי. סקויה משומשת נמכרת בלוחות המודעות המקוונים בכ־300 אלף שקל, ואילו מיניוואן הונדה אודיסיי חדש עולה כ־270 אלף שקל. דגמים אלה הם שיגיעו ככל הנראה לישראל ביבוא מקביל. כך כולם יהיו מרוצים: יבואני הרכב הוותיקים לא יוטרדו במיוחד מהתחרות מצד דגמים שאינם מגיעים לכל כיס, והיבואנים המקבילים יזכו בערוץ יבוא כמעט אקסקלוסיבי למאות דגמים, שהרווח עליהם גדול בהרבה מזה שנגזר ממחירה של מכונית משפחתית.

והצרכן? ובכן, אם בארנקו מצוי הסכום שנדרש כדי לרכוש מכונית ביבוא מקביל, שמחירה יהיה ככל הנראה מקביל לשליש ממחירה של דירה קטנה, אשריהו. רק שלא יצפה לירידת מחירים של המכוניות העממיות כתוצאה מתחרות אמיתית בענף הרכב.