$
בארץ

בהיעדר ממשלה חוק להפחתת פליטות הופך לקרבות אגו בין השרים

ימים ספורים לפני כינוס פסגת האקלים הבינלאומית פרסם משרד האנרגיה תוכנית להפחתת הפליטות ב־80% עד 2050, בעוד משרד הגנת הסביבה מציע חוק להפחיתן ב־85%. אלא שללא ממשלה, התכניות יישארו על הנייר

ענת רואה 07:4619.04.21

פסגת האקלים העולמית שיזם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן במטרה להילחם בהתחממות הגלובלית תפתח ביום חמישי הקרוב. הפסגה תתקיים באופן וירטואלי ב־22 וב־23 באפריל והוזמנו אליה 40 מנהיגים מהעולם, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו.

 

לקראת אירועים אלו פרסמו משרדי האנרגיה והגנת הסביבה תוכניות שגובשו בחודשים האחרונים להפחתה של 80% בפליטות גזי חממה עד 2050 וטיוטה של חוק אקלים. 

 

 

 

הפרסומים מגיעים על רקע מתח בחודשים האחרונים בין שר האנרגיה יובל שטייניץ והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל. במשרד האנרגיה הגיבו בזלזול לתוכנית של גמליאל, ואמרו כי מדובר בטיוטת תסקיר שלא זכה לאישור של אף אחד ממשרדי הממשלה הרלבנטיים ולכן אין לה כל נפקות מעשית.

פסגת האקלים פסגת האקלים

 

 

מנגד, במשרד להגנת הסביבה הזכירו כי יזמו כבר לפני חודשים את תוכנית הצבת היעדים, שכעת משרד האנרגיה מאמץ חלק מעקרונותיה. בישראל אין עדיין ממשלה ואין אפשרות מעשית לקידום כל חקיקה, אך התוכניות הוגשו במה שנראה כניסיון למנוע מראש הממשלה להגיע לפסגת האקלים העולמית בידיים ריקות.

 

שריפת פחם לייצור חשמל תיפסק עד סוף 2025

 

תוכנית משרד האנרגיה הציבה אף כמה יעדי משנה ובהם: מחויבות לסגירת התחנות הפחמיות עד סוף 2025; הפחתת פליטות גזי חממה בסקטור החשמל ב־75%–85% עד 2050, ושיפור שנתי של 1.3% במדד עצימות האנרגיה (צריכת אנרגיה ליחידת תוצר). לדברי המשרד, זו הפעם הראשונה שאנשיו קובעים תוכנית ארוכת טווח שכוללת יעדי הפחתת פליטות ומסמנת אבני דרך ואילוצים במשק כדי להגיע אליהם.

 

לטענת המשרד, בשנים האחרונה פועלים אנשיו לקידום השימוש באנרגיה נקייה, בין היתר בצמצום השימוש בפחמן לייצור חשמל והעלאת יעדי הייצור מאנרגיה מתחדשת ל־30% בשנת 2030. בנוסף, המשרד קבע יעדים למעבר המשק לתחבורה חשמלית ודלת פליטות, שלפי חישוביו צפייה לצמצם את פליטות המזהמים המקומיים מייצור חשמל בכ־92% מ־2015 ועד סוף 2030. לטענת המשרד, פעולותיו לצמצום פליטות החממה ממשק החשמל צפויות להביא לכך שישראל תקדים את יעדי הסכם פריז.

 

תוכנית המשרד קובעת עקרונות אסטרטגיים הנדרשים ליצירת התשתית לעמידה ביעדים השאפתניים, ובהם מעבר המשק לאנרגית השמש ואיתו צורך באגירה מסיבית; השקעה ובחינה של טכנולוגיות חדשניות כמימן ואנרגיות מתחדשות עתידיות; פיתוח רשת החשמל; טרנספורמציה אנרגטית של מבני מגורים לרבות חשמול המגזר הביתי; מעבר לרכב חשמלי, תוך הפסקת השימוש במנועי בעירה המבוססים סולר ובנזין והתאמת מערכת הגז הטבעי להובלת מימן ומיצוי יכולת יצוא הגז הטבעי בתקופת המעבר.

 

החוק של גילה גמליאל נדרש לאישור ועדת שרים לחקיקה

 

כבר לפני מספר חודשים ניסה המשרד להגנת הסביבה להעביר בממשלה אישור של יעדים לאומיים להפחתת פליטת גזי חממה ל־2030 ולשנת 2050, וכן יעד ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בהיקף 95%. למעשה, המשרד ביקש שהמדינה תעמיק את ההתחייבות ל־2030 ותציב יעדי הפחתה שאפתנים לשנת 2050. אלא שפיזור הכנסת דחק הצידה את הנושא, עד עכשיו.

 

כעת נמסר כי בימים הקרובים תפורסם טיוטת החוק להערות הציבור והשותפים בממשלה, והיא תצטרך לקבל את אישור ועדת השרים לחקיקה כשזו תקום לאחר השבעת ממשלה חדשה. לפי היעד של גמליאל, החוק יקבע יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה ב־27% עד 2030 ואילו הפחתה של 85% עד 2050, ביחס לכמות הפליטות השנתית שנמדדה ב־2015.

x