איך בוחנים הצלחה נשית?

השבוע מצויין יום האישה הבינלאומי, המהווה הזדמנות טובה לבחון כיצד אנו כחברה תופסים את מושג ההצלחה. בשנים האחרונות הפך יום האישה למעין תחרות ספורט שבה התקשורת מראה כמה נשים התקדמו וכמה תקרות זכוכית נשברו.

יחד עם הכבוד המגיע לכל מי שהצליחה בתחומים הנחשבים גבריים, שברה תקרות זכוכית ופרצה מחסומים בלתי נראים אך לגמרי ממשיים, עבור רובנו זהו מודל הצלחה בלתי נגיש, הגורם לנו לחוש, דווקא ביום האישה, שאולי לא הצלחנו מספיק. אך אם נתבונן לעומק באותו אידיאל, נגלה שהוא מעוצב על ידי נרטיב צר וגברי השולט וקובע עבור כולנו, נשים וגברים כאחד, שהתקדמות בסולם הירארכי של כסף, מעמד וכוח, מהווה את המודל היחיד להצלחה.

אישה דרוזית צילום: מאסיא חלבי אלשיח

כשאנו מדברים על דמויות לחיקוי (role models), ההתייחסות היא בעיקר לנשים במקצועות מוכרים ו"נוצצים". אך הגיע הזמן שנפסיק להסתכל על מושג ההצלחה בראייה צרה, תחרותית ו"גברית", המבוססת בעיקרה על השוואה חברתית.

לאורך עבודתי פגשתי נשים המממשות את עצמן ומצליחות בדרכן, למרות שאינן מחזיקות במשרה בכירה או בהכנסה גבוהה. נשים העובדות כאחיות, עובדות סוציאליות או מורות, ובמקביל מתפקדות כאימהות נפלאות, בין אם במסגרת זוגית ובין אם כמפרנסות יחידות; כמו גם נשים המתנדבות במגוון ארגונים ועמותות, או כאלו הנאבקות מול עוולות חברתיות. פגשתי גם נשים שעברו בצעירותן אלימות פיסית ונפשית ולמרות הטראומה הצליחו לצמוח מתוך ההריסות כדי לסייע בבגרותן לאלו העוברות חוויות דומות. כל אותן נשים מעוררות השראה בזכות הטוב שהן מביאות לעולם, בזכות ההתמודדות עם האתגרים בחייהן, בזכות אומץ ליבן, התמדתן ודבקותן במטרה.

כשהייתי בת 28, בתקופה שבה "רק" גידלתי את ילדיי ולמדתי לדוקטורט, הרגשתי מאד לא בנוח כששאלו אותי במה אני עובדת, מפני שלא היתה לי תשובה "ראויה" לשאלה הרווחת: "אז מה את עושה?" היום, קרוב ל-30 שנה מאוחר יותר, אני יכולה להסתכל על עצמי באופן שונה, בעיניים חומלות ועם הערכה לבחירות שעשיתי. דרך דומה ראוי שנעבור גם אנחנו כחברה.

כחברה בריאה, עלינו להביע הערכה ולספק במה ראויה לאותן נשים הקשובות לחלומותיהן ולקולן הפנימי ושבוחרות במסלולי חיים מרתקים, מאתגרים ומספקים עבורן, מבלי להתייחס לסולם הכלכלי והחברתי הנורמטיבי. או כפי שכותבת "Kathryn Sollman: "Up is not the only way to move forward. עם קבלה אמיתית של בחירות אישיות, אולי נוכל לתרום לחברה יותר פתוחה ופחות שיפוטית ותחרותית, בה כל אדם יוכל להתחבר לזכות למימוש עצמי, לצמוח ולהצליח בדרך הנבחרת. חברה שבה אף אישה לא תצטרך להרגיש במגננה כשישאלו אותה מה היא עושה.

אז במקום להציג בפנינו תמונה צרה של נשות קריירה ש"כבשו את העולם", יש לנצל את היום הזה כדי לפרוס בפנינו פסיפס רבגוני ומרתק, של נשים המגיעות מרקעים שונים ונמצאות בשלבים שונים בחייהן - צבריות ועולות חדשות, צעירות ומבוגרות, ובעיקר מתחומי עיסוק מגוונים - נשים ממקצועות טיפוליים, אומניות, מדעניות, כדורגלניות, מהנדסות, נשים במקצועות ההוראה - קצרה היריעה! ובל נשכח את הנשים המתנדבות, הנותנות לזולת מזמנן ומהידע שלהן מבוקר עד ערב במסירות אין קץ, ללא תגמול כספי. כל אלה הן גאווה נשית אמיתית.

ד"ר יעל יצחקי היא מנכ"לית עמותת נטע - המרכז לפיתוח קריירה, ומחברת הספר 'מצליחה בדרכה – החופש להיות את בקריירה'.