1 מ־2 מחלקות פנימיות נסגרה; 20% מניתוחי הרשות מבוטלים

"אנחנו יוצאים מהסגר מוטרדים וממשיכים להיערך להמשך עלייה בכמות החולים", כך אמר אתמול ל"כלכליסט" גורם בכיר מאוד במשרד הבריאות.

מנהלי בתי חולים שעמם שוחחנו מתארים את העומס הכבד בבתי החולים, סגירת מחלקות פנימיות לצורך טיפול בחולי קורונה, דחיית ניתוחים שאינם דחופים והתמודדות עם אנשי צוות רפואי מושבתים לאחר שנשלחו לבידוד או אובחנו כמאומתים לקורונה.

כבר ב־17 בינואר, בעיצומו של הגל השלישי כאשר מספר החולים הקשים הגיע ל-1,200, הכריז מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי על "מצב חירום של מערכת הבריאות". זאת על רקע קצב הולך וגובר של חולים הנזקקים לאשפוז, עם מספר חולים קשים וקריטיים גבוה מהגלים הקודמים, כדבריו.

"עומס התחלואה הנוכחי מותח את ההיערכות לקצה גבול יכולתה", אמר לוי והנחה את כל בתי החולים הציבוריים לפתוח לאלתר מיטות קורונה נוספות. "אין מקום לסרב לקבל חולים עקב חוסר מקום אשפוז, אלא יש להיערך בהתאם", אמר.

מחלקת קורונה בבלינסון צילום: יריב כץ

הבעיה האקוטית ביותר של בתי החולים בהתמודדות מול הקורונה אינה מחסור במיטות וגם לא בציוד, אלא בכוח אדם. זאת, למרות שאושרו 2,850 תקנים יעודיים לצוות רפואי – 600 רופאים ורופאות, 1,550 אחים ואחיות ו־700 פארא־רפואיים ומשק, רובם כבר אוישו.

לוי הורה כי במקרה הצורך יש להוריד עומסים מהצוותים המטפלים בקורונה על ידי גיוס צוותים נוספים מבית החולים תוך בחינת הצורך בהפחתה או בביטול פעילות אלקטיבית שאינה דחופה כמו ניתוחי עיניים, אא"ג, פיזיותרפיה וניתוחים אסתטיים. מנתונים שהגיעו ל"כלכליסט", עולה כי אכן יש ירידה בפעילות האלקטיבית בבתי החולים. ב"כללית" לדוגמא, האחראית על שליש ממערך האשפוז בישראל, הפעילות האלקטיבית כבר ירדה בין 10% ל־20%, תלוי באיזורי ההתפרצות. גם פרופ' מיכאל הלברטל, מנכ"ל בית החולים רמב"ם, אומר כי מאז תחילת פברואר יש ברמב"ם ירידה של 20% בפעילות האלקטיבית.

עד כמה האזרח הקטן נפגע מהמצב בבתי החולים? "התמונה חלקית כי קשה להשוות", אמר גורם במשרד הבריאות. "אין ניתוח אחד הזהה לניתוח אחר. בכל מקרה, כבר צומצמה פעילות אלקטיבית בגלל מחסור בכוח אדם, וכך זה יימשך. הצמצום בכל המערכות שאינן קורונה נועד לכך שיהיה כוח אדם לטפל במחלקות הקורונה".

מימין: מיכאל הלברטל, חזי לוי ואורלי וינשטיין. מחלקות קורונה על חשבון פנימיות צילומים: אוראל כהן, אלעד גרשגורן

פרופ' הלברטל אומר כי יש ירידה מסוימת במספר החולים הקשים. "אנו כעת סביב 80 חולים קשים כאשר לפני שבועיים וחצי היינו סביב 120. אבל אנו לא רואים את הנפילה שראינו אחרי הגל השני. הירידה היא הדרגתית ממש ומאוד איטית". כבר עתה רואים התייצבות במספר החולים הקשים שעומד על 1,144, לא רחוק מהשיא של 1,200.

בבית החולים הדסה התמונה דומה: 128 חולים מאושפזים אתמול, מתוכם 87 במצב קשה וקריטי, 31 מונשמים. בימי השיא של הגל השני והשלישי הדסה הגיעה לכ־150 חולי קורונה המאושפזים בו זמנית במחלקות.

"התמותה מטורפת, זה נורא"

"המספר המוחלט פחות מטריד אותי", מוסיף הלברטל, "אלא החולים הקשים. יש לנו כעת 52 חולים קשים ו־30 מונשמים, וזו הבעיה. בגל הראשון ובגל השני, רק 20% מהחולים היו קשים או קריטי כעת זה כבר יותר מ־60%. יש לנו 3 חולים על אקמו ומספר של נשים בהריון חולות שלא ראינו קודם. זה הדבר האמיתי שמאוד מעמיס גם על התשתית אבל בעיקר על כוח אדם".

לדבריו, העלייה בשיעור החולים הקשים נובעת בעיקר מהווריאנט הבריטי ששינה את כללי המשחק לא רק קצב הדבקה אלא גם בעוצמת התחלואה. "מנגד", הוא מוסיף, "העומס מתאזן על ידי כמות החיסונים. ציפינו שהחיסונים והסגר יעשו את שלהם, אבל הווריאנט קצת הרס את זה".

הלברטל מוטרד מהגידול החד בתמותה. "התמותה מטורפת. בינואר נפטרו אצלנו 85 חולי קורונה, ובשבוע אחד היו לנו 35 מתים. מתחילת פברואר נפטרו אצלנו 2 חולים ביום. זה נורא, וזה מאוד משפיע נפשית על הצוות. יש לי 11 רופאים שאובחנו עם הפרעה פוסט טראומתית, וזה רק קצה הקרחון".

לשאלה איך אחד מבתי החולים הגדולים במדינה נערך לתקופה הקרובה, משיב הלברטל: "אנחנו מקבלים החלטות מדי יום. אני דוחה פעילות אלקטבית אבל כל מה שדחוף כמו אונקולוגיה נמשך כרגיל. אעמוד ביעד שהוצב לנו מבחינת המיטות, אבל יש לזה משמעות: פחות פעילות שאינה קורונה". הלברטל מוסיף כי ישנה מחלקת שלמה בבית החולים שמופעלת במלואה על ידי חיל הרפואה שטיפלה בחודש אחד ב־160 חולים. "צה"ל עוזר לנו להמשיך את הפעילות הרגילה. אם יוציאו לי את הצבא, נאלץ להפסיק עוד פעילות כי העומס יושת על בית החולים".

על סף קריסה

אולם מה שצריך להטריד יותר מהמספרים אלה התחושות שמתארים מנהלי הבתי החולים. "היו הרבה מאוד ציפיות לשינוי משמעותי בתחלואה בגלל החיסון. יש תסכול גדול מאוד שהתוצאה לא אידיאלית. גם בגלל המוטציות אבל גם בגלל שהאנשים מתנהגים כמו שמתנהגים והממשלה נוהגת כפי היא נוהגת. אם האנשים היו מתחסנים, קפידים על ריחוק ועוטים מסיכות היינו יכולים להיות במקום. אך דווקא האוכלוסיות שפחות מתחסנות, הן אלו שפחות משתמשות במסיכות ופחות מקפידות־ והתוצאה מאוד מתסכלת", סיכם הלברטל.

ד''ר אורלי וינשטיין, מנהלת חטיבת בתי החולים של הכללית, מתארת את הקשייים של בתי החולים ומסבירה איך האזרחים עלולים להיפגע: "אנו נערכים כבר חודשים ארוכים. בחינת הצטיידות ובינוי מיטות אנו ערוכים. אין פערים בין היעדים למציאות. הבעיה היא בכוח אדם, כמו בכל המערכת. אי אפשר להגדיל צוות רפואי תוך כמה חודשים. קלטנו 840 עובדי רפואה רק בבתי החולים של הכללית. גם הכשרנו את כוח האדם הקיים מתוך הבנה שנצטרך לטפל מעבר ליכולות הרגילות לנו. אני בטוחה שברגע האמת נעמוד באתגר. בשיאו של הגל השלישי, כבר הגענו לשיא היכולת. הצלחנו לטפל בכולם. הדאגה הגדולה שלנו היא לא לרדת בסטנדרט הגבוה של הטיפול הרפואי הרגיל שהישראלים מקבלים".

"חולים ישתחררו לפני הזמן"

בכל בתי חולים יש מחלקות קורונה בהתאם ליעדים שמשרד הבריאות קבע, אך המחלקות הללו נפתחות רק בהתפרצות. כשאין התפרצות, המחלקות נסגרות והצוותים מתפזרים למחלקות אחרות. ברגע של התפרצות, מתחילים לגייס צוותים מכל המחלקות. ההסכם בין הכללית לבין ד''ר ורד עזרא, מנהלת חטיבת הרפואה של משרד הבריאות, הוא שברגע שמחלקה מגיעה ל־80% תפוסה, פותחים עוד מחלקת קורונה, על מנת להמשיך את פעילות השגרה בבית החולים.

נוסף למחזור בכוח אדם, חלק מהצוותים הרפואיים מנוטרלים בבתיהם מפני שהם מאומתים או בבידוד. אתמול עמד המספר על 2,311 בכל בתי החולים: 172 רופאים ורופאות, 592 אחים ואחיות ועוד 1,547 ממקצועות אחרים.

פרופ' יניב שרר, מנהל המרכז הרפואי ברזילי באשקלון שבו נרשם עומס חריג, מספר: "נתוני תחלואת הקורונה כפי שמשתקפים באשפוז בברזילי ממשיכים לצערנו לעלות, גם בשבוע זה. אנחנו מקווים שלא נאלץ לפתוח השבוע מחלקה חמישית שתבוא על חשבון מחלקה פנימית נוספת".

פרופ' אבישי אליס, יו''ר איגוד הרופאים הפנימאיים, מתאר את המשמעות של סגירת מחלקות פנימיות על חשבון מחלקות קורונה: "בין 40% ל־50% מהמחלקות הפנימיות הפכו להיות מחלקות שמטפלות בחולי קורונה. מה שיקרה עכשיו הוא שיסבו עוד ועוד מחלקות פנימיות למחלקות קורונה.

התמונה כבר עתה ברורה: עומס גדול מאוד על הפנימיות שעם 50% תשתית חייבים לטפל ב־100% מהחולים הפנימיים. הדבר יבוא לידי ביטוי גם גם בעומס וגם בקבלות ובשחרורים שייעשו בקצב הרבה יותר מואץ. חולים ישתחררו לפני הזמן או שלא ישלימו טיפול או שלא ישלימו בירור. זה יצטרך לעשות בקופות החולים אבל אין לנו ודאות שהחולה אכן ישלים טיפול בצורה מסודרת. זה מעלה את כמות החולים החוזרים ואת החולים המפוספסים, וזה רע מאוד".

אחת השאלות שעולות כעת היא האם נבחנת אפשרות לגייס את בתי החולים הפרטיים כפי שתוכנן לעשות בגל הראשון. מכתב רשמי שכזה יצא אז מידיה של ד''ר עזרא. אלא שאופציה כזו איננה רלוונטית וגם לא ריאלית. "כרגע אין פנייה לרפואה הפרטית. אין גם יכולת כי הדבר מצריך שינוי חקיקה כדי להכריח בתי חולים פרטיים להפוך לבתי חולים כלליים. זו לא חלופה ריאלית לשלוח אליהם חולי קורונה כי אין להם מחלקות פנימיות והם גם לא מיומנים לטיפול כזה", סיכם הבכיר במשרד הבריאות.