החיסונים מלמדים על האחריות החברתית של מעסיקים

בשנים האחרונות ניתן להתבונן על מגמות חברתיות, כלכליות, פוליטיות ואחרות, לגביהן מעסיקים משמיעים את עמדתם.

דוגמה עדכנית מהשבועות האחרונים היא חרם מפרסמים בו נקטו תאגידים בעלי משקל כמו "ביטוח ישיר", "שטראוס" ו"סודה סטרים" כלפי הפקת "האח הגדול", על רקע הפרסום בתקשורת כי אחד ממשתתפי תוכנית הריאליטי מואשם בתקיפת אדם מבוגר, ולאחר שהתברר כי ההפקה הכירה את עברו לפני קבלתו לתוכנית. החרם הפרסומי נועד להעביר מסר חד וברור מצד החברות המפרסמות, בדבר גינוי אלימות מכל סוג.

ניתן לשמוע היטב את קולם של מעסיקים גם ביחס לנושאים חברתיים נוספים שעלו לכותרות בשנים האחרונות, ביניהם תמיכתם של מעסיקים במחאה הציבורית של קהילת הלהט"ב והצטרפותם ליום שביתה במשק כתגובה להפלת התיקון לחוק הפונדקאות בכנסת; התבטאויות פוליטיות וחברתיות של מנהלים בכירים או פרסום תגובות רשמיות של תאגידים על רקע תהליכים שונים בחברה הישראלית – באופן "פנימי" בקרב העובדים ובאופן "חיצוני" בכלי התקשורת. 

תור להתחסן צילום: יובל חן

מלבד אלה, בשבועות האחרונים החל המבצע הארצי בישראל לעריכת חיסונים נגד מגפת הקורונה. בעקבות זאת, התפרסמו תגובות שונות בציבור הרחב, מצד התומכים והמתנגדים לעריכת החיסונים. אחת התגובות המעניינות ביחס לכך הובעה על ידי מעסיקים. פורסם, כי במטרה לעודד את מגמת ההתחסנות בישראל, חברות שונות במשק מבטיחות להעניק הטבות לעובדים שיסכימו להתחסן, ובכך ליצור במהרה סביבת עבודה בטוחה במקום העבודה, ובראייה רחבה לסייע לקידום חזרת פעילות המשק והכלכלה, ובאופן כללי לתרום לחזרת החברה לשגרה.

אלה בצד אלה מלמדים על רוח של שינוי ועל תפיסה עדכנית של מעסיקים את תפקידם – לא רק במובן הצר, הנוגע לפעילותם העסקית, אלא גם במובן הרחב הקשור ביכולתם להשפיע על החברה והקהילה באמצעות הבעת עמדה ערכית ביחס לנושאים שונים. אמנם, תרומתם של תאגידי ענק ומעסיקים ככלל לקידום נושאים חברתיים אינה חדשה בישראל ובעולם – היא מוצאת ביטוי, למשל, בתרומות לעמותות ולארגונים חברתיים; בפעילות "פרו-בונו" במגזרים מסוימים כמו עריכת-דין או רפואה; היא גם מקבלת הכרה בחקיקה ייעודית שנועדה להשיג תכליות חברתיות חשובות כמו שילובן של אוכלוסיות מוחלשות בשוק העבודה (למשל, אנשים בעלי מוגבלויות) או קידום ערכים של שוויון (למשל, בתיקון האחרון לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, הקובע פרסום נתוני שכר במקומות עבודה גדולים).

על אף המגמות הקיימות זה מכבר, ניתן לומר כי המקרים האחרונים שפורסמו בישראל מלמדים על צעדים חדשים בהם נוקטים מעסיקים על מנת להשפיע מבחינה ערכית על הנעשה בחברה. צעדים אלה עשויים לעודד תגובות רצויות מצד עובדים, לקוחות וספקים שיצטרפו ויתמכו בעמדות שהביעו המעסיקים, ובאופן כללי יאפשרו שיח חשוב על סוגיות אלה ונוספות.

ניתן גם לומר שצעדים אלה יכולים לתרום לעיצוב רוח הארגון ולתעודת הזהות שלו. עם זאת, מבחינה משפטית הצעדים המתוארים אינם מובנים מאליהם ועשויים לייצר אתגרים חדשים במקום העבודה, כאשר נקיטת עמדה מצד מעסיקים עלולה להתפרש כמופנית כנגד אוכלוסיות מסוימות או עמדות מסוימות, ואף קיים חשש מפני טענות לאחריות במקרה של תופעות לוואי רפואיות וכיוצא באלה.

להשקפתי, המשמעות החדשה שניתנת למושג "אחריות תאגידית", באמצעות הפעולות והאמירות המתוארות, היא מבורכת בהחלט כל עוד נשמרים כבודם וזכויותיהם של המשתתפים במרחב התעסוקתי. בדרך זו תאגידים יעשו שימוש בכוחם העצום על מנת לקדם שינויים חברתיים משמעותיים, הגם שאלה לעיתים חורגים מפעילותם העסקית המוגדרת. מדובר במעורבות חברתית ממלכתית חשובה ובעלת פוטנציאל אדיר לשיפור המצב החברתי, על בסיס שיתופי הפעולה שיוצרים מעסיקים עם מגוון אוכלוסיות ודעות.

עו"ד מתן סטמרי הוא ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'.