231 ימים של ממשלה מסורבלת ומסוכסכת שלא נתגעגע אליה
בעת הקמתה עוד הייתה תקווה לממשלת חירום לאומית שתחלץ את ישראל ממשבר הקורונה ומהמשבר הכלכלי, אבל במהרה צצו המחלוקות והמשברים בין רה"מ בנימין נתניהו ליו"ר כחול לבן בני גנץ, רה"מ החליפי
הממשלה היוצאת מותירה אחריה ארבעה דברים שלא נתגעגע אליהם ושאסור שיחזרו בהקמת הממשלה הבאה.
- הולכים לבחירות, המשמעות - אין תקציב גם ל-2021
- נתניהו כבר הכריע למי המילה האחרונה: לשלטון או למשפט
- כלכלת בחירות? כץ מתכוון להאריך את דמי האבטלה אחרי יוני - ועד שהאבטלה תרד ל-7.5%
ממשלה מנופחת ויקרה שלא לצורך: בגלל עיקרון השוויון בין הגושים מנתה הממשלה 35 שרים ו־8 סגני שרים. כדי לרצות ולפצות את כולם הוקמו משרדים חדשים ומיותרים. אחד מהם הוא המשרד לקידום קהילתי שנמסר לאורלי לוי. מעקב שבועי של "כלכליסט" אחר פעילותה של לוי מגלה שהיא מנסה לנגוס בסמכויותיהם ובפעילויותיהם של שרים ומשרדי ממשלה אחרים. משרד מיותר אחר הוא משרד משאבי המים וההשכלה הגבוהה שהוקם עבור זאב אלקין. למשרד הזה שני מנכ"לים. עבור דודי אמסלם הקימו את משרד הדיגיטל והסייבר בתוספת רשות החברות הממשלתיות שהפכה אותו ל"שר הג'ובים". מהצד השני של הסקאלה הורחב משרד התפוצות בראשות עמר ינקילביץ, ומיכאל ביטון מונה כשר במשרד הביטחון. חובה לדאוג לסגירתם של כל המשרדים המיותרים הללו שעולים הרבה כסף – לא רק בגלל הג'ובים של המנכ"לים והפקידים אלא גם בהקצאת מיליוני שקלים לשרים כדי שיוכיחו שהם עושים משהו.
מימין: רה"מ בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ צילום: יריב כץ
ניהול משבר הקורונה מתוך שיקולים פוליטיים: הסירבול בגודלה של הממשלה בא לידי ביטוי גם בדיונים ובהחלטות של קבינט הקורונה, שנועד לקדם את ההיערכות והפעילות הממשלתית למלחמה במגפה. אבל למרות שמדובר בחיי אדם ובמשבר הכלכלי הגדול שפקד את ישראל בתולדותיה, הקבינט התאפיין בדחיינות, בהחלטות לא ישימות, ובכניעה ללחצים פוליטיים. למשל: ההחלטה לבטל סגרים ועוצר לילי ביישובים אדומים בגלל לחץ חרדי, ההחלטה (שבוטלה בגלל חוות דעת משפטית) להטיל עוצר לילי בחנוכה, וההחלטה האחרונה לשגר את השבים מחו״ל (שאינם יכולים להפעיל לחץ פוליטי באמצעות מפלגה כזו או אחרת) למדגרות קורונה (מלונות) שאין בהם מספיק מקום לאכלס את כל השבים מחו״ל. לא להחלטות כאלה חפוזות ונעדרות גרעין ענייני היינו מצפים ממי שמנהל את המלחמה.
שיתוק של ועדת השרים לחקיקה: הקרבות בין הליכוד לכחול לבן גרמו לשיתוקה של ועדת השרים לענייני חקיקה. יו"ר הוועדה שר המשפטים אבי ניסנקורן והשר המקשר בין הממשלה לכנסת דודי אמסלם רבו והתווכחו ללא הרף על קביעת סדר יומה השבועי של הוועדה. בשל כך, ישיבות רבות בוטלו ומספר הצעות החוק הממשלתיות והפרטיות שאושרו בה פחת דרמטית.
קבינט הפיוס לא הוקם: לא רק שפיוס לא היה בממשלה הזו, אלא מלחמות על גבי מלחמות שהובילו בסופו של דבר להקדמת הבחירות. במצב כזה, מוטב שימיה של הממשלה הזו התקצרו על ידי הכנסת. הבעיה היא שפיזור הכנסת לא גורם לפיזור הממשלה. היא תמשיך לפעול כממשלת מעבר, וחבריה ימשיכו לריב לפחות עד יוני 2021 אם תוקם אז הממשלה החדשה.
