פרישתו המוקדמת של מזוז: בשורה לא מעודדת לחסידי הקו הליברלי והעצמאי של העליון

פרישתו המוקדמת של השופט מני מזוז מבית המשפט העליון היא אינה בשורה מעודדת לחסידי הקו הליברלי, העצמאי והעוצמתי של המוסד, במיוחד מול השלטון. מזוז פסק לאחרונה נגד המדינה באחת הסוגיות הטעונות ביותר, כשהמיר את הריסת בית המחבל שהרג את הלוחם עמית בן יגאל ז"ל לאטימה. בכך הפגין עמוד שדרה שיפוטי וערכי שמזדקר בתקופה זו של הסתה פרועה מצד השלטון והימין נגד מערכת המשפט. פסיקה זו היא מהדוגמאות הבולטות לשמירת עצמאות העליון, בתקופה הקשה בתולדותיו.

השופט מני מזוז צילום: עמית שאבי

מזוז היה שופט לא צפוי, ובאולם הפתיע לא פעם כששחרר את לשונו והביע את דעותיו באופן בהיר ומזוקק. בדיון על פיצול התאגיד והקמת חברת חדשות נפרדת, אחז את השור בקרניו: "עשו את כל המהלך המייגע הזה כדי להשפיע על העוסקים בחדשות. ברגע שיש בוס חדש, או שמתיישרים או שעוזבים וזו המטרה והתכלית היחידה של הפיצול". כחבריו להרכב ה-11 שהכשיר את הנאשם כראש ממשלה, תיאר במדוייק את הסיטואציה: "מציאות כזו משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה ושל המערכת הפוליטית בישראל".

בשנתיים הקרובות יוחלפו ארבעה שופטים בבית המשפט העליון: חנן מלצר ומזוז עוזבים באפריל (וימשיכו עוד שלושה חודשים עד להשלמת כתיבת פסקי דין), ובהמשך יפרשו ג'ורג' קרא וניל הנדל. הדרמה שראינו אתמול בוועדה לבחירת שופטים תשוחזר ובעוצמות גבוהות בהרבה בבחירות הצפויות. לעניין זה נודעת חשיבות דרמטית להמשך כהונתו של אבי ניסנקורן כשר המשפטים ויו"ר הוועדה לבחירת שופטים. לעת הזו, אסנת מארק ומירי רגב הן מיעוט, וגם אם יוסיפו למשוך לצידן את צבי האוזר, תמשיך ה"קואליציה" של הרוב בוועדה – ניסנקורן, נציגי העליון ונציגי הלשכה – לשלוט במינויים.

אבל, בבחירת שופטים לעליון תהיה לקואליציה הזו בעיה. החוק קובע שלבחירת שופט לביהמ"ש העליון דרושים שבעה קולות מבין תשעת חברי הוועדה. כיוון שקשה לראות מועמד מוסכם על ניסנקורן-חיות שיקבל את ברכת מארק-רגב, אז האוזר הופך לאיש המפתח שבכוחו להצטרף למארק ורגב וליצור בלוק של שלושה שימנע מינוי. בדיוק כמו שהשתחל לעמדת המפתח בסיכול יכולתה של קואליציית 'רק לא ביבי' להקים ממשלה, כך הצליח לשים יד על המפתח הזה גם בוועדה לבחירת שופטים, בכל הקשור לבחירת שופטים לעליון.

והנה, מבחינה זו פרישתו של מזוז יכולה דווקא לפתור את הפלונטר - בדמות הפשרה המקובלת, מהסוג שאיילת שקד נקטה בה - בחירת שופט לכל מחנה. שמרן וליברל; דתי וחילוני; לאומי ואוניברסלי. מספר זוגי מקדם את הסיכוי להסכמה שלא ניתן להגיע אליה כשמדובר בבחירה של שופט אחד. וכשיש שני מקומות, יגבר גם הסיכוי שאחד מהם תהיה אישה, וזאת בגלל הכוונה להגדיל את מספר הנשים בעליון שעומד כעת על ארבע.