נתניהו עושה עוד מאמץ אחרון לביטול המשפט

מחר (א') יתקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים דיון בבקשות המקדמיות שהגישו ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' (ארנון מוזס לא הגיש בקשה מקדמית בשלב זה). אין כמעט משפט פלילי שבו לא נטענת טענת הגנה מן הצדק וטענות מקדמיות אחרות - אכיפה בררנית, לחצי חקירה פסולים, השפעת התקשורת, פגמים בכתב האישום, מניעת חומרי חקירה. אל אלה הוסיף נתניהו גם טענה לחסינות. התיק הזה הוא הקורס השלם והמלא לטענות מקדמיות במשפט הפלילי.

1. מבחן בוזגלו, אבל הפוך

הטענות המקדמיות הן הלבוש המשפטי לאסטרטגיה הכפולה של נתניהו: לביטול המשפט ולריסוק הלגיטימציה של היועץ והפרקליטות. אבל, להבדיל מנאשם שמטנף את מאשימיו, כאן מדובר בזכות לגיטימית שמאפשרת לסניגורים בועז בן צור, עמית חדד, ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר לאתגר את השיח -  בהצבת הגבול לרשויות האכיפה ובשאלה אם החתירה לכתב אישום מצדיקה את האמצעים שננקטו.  

הצהרת ראש הממשלה בנימין נתניהו בתחילת משפטו בבית המשפט המחוזי צילום: יונתן זינדל/פלאש90

ככלל, התקשורת והציבור לא מתרגשים במיוחד מטענות להפרת זכויות נחקרים וחשודים. ליתר דיוק, מבחן בוזגלו מופעל כאן במהופך. זדורוב זוכה לקשב ואמפתיה, ניר חפץ, שאול אלוביץ והתלונות על הפשפשים, החילוטים והתרגילים המפוקפקים לא ממש הזיזו את סיסמוגרף רעידות האדמה.

ההכרעה במרבית הטענות תידחה לאחר שמיעת הראיות כי יש להוכיחן. אבל, יש טענות שחייבים להכריע בהן בהקדם, והן יסמנו את גבולות הגזרה לדיון מחר – טענות לקבלת חומרי חקירה; טענות לפגמים בכתב האישום; טענות לחסינות.

אחד הפגמים להם טוען בן צור הוא יצירת ישות משפטית חדשה – "נתניהו ובני משפחתו", "נתניהו ורעייתו", כשבני המשפחה אינם נאשמים. לכן הדרישה היא להפריד במעשים, כדי שנתניהו יוכל להתגונן רק מפני המיוחס לו. בטענות אלה יש להכריע עכשיו. אם צריך, לתקן את כתב האישום לפני שמיעת ההוכחות. גם סיפור חומרי החקירה צריך להיסגר לפני. וגם טענת החסינות, כי אם תתקבל, אין תיק לנהל.

2. תמרוני החסינות של בועז בן צור

טענת החסינות נוגעת גם לחסינות הדיונית וגם המהותית. כדי לעקוף את הוויתור של נתניהו על החסינות, נאלץ בן צור לתמרון מפותל במיוחד. החוק מחייב את היועץ המשפטי, לפני הגשת כתב האישום לבית המשפט, למסור אותו גם ליו"ר הכנסת וגם יו"ר ועדת הכנסת, כדי לאפשר לח"כ לבקש חסינות. והנה, מנדלבליט הגיש רק ליו"ר הכנסת, בגלל שוועדת הכנסת טרם הוקמה. לכן, טוען בן צור, אין לראות בהודעת נתניהו וויתור על בקשת החסינות "שכן למעשה הליך החסינות מעולם לא החל לאור העובדה שוועדת הכנסת כלל לא הייתה קיימת". הפרקליטות משיבה שגם אם נפל פגם, אין בו כדי לבטל את הוויתור של נתניהו.

לגבי החסינות המהותית, נטען, שבתיק 2000 פעל נתניהו מתוקף תפקידו כפוליטיקאי לקדם תקשורת פלורליסטית, ולכן, גם אם "לא סירב באופן מידי להצעת השוחד של מוזס (לשיטת המאשימה) הרי ש'בלהט העשייה הלגיטימית' הוא 'גלש וחצה קו פלילי מינורי'. הא ותו לא".  

ניר חפץ. ממניעת מזון ועד איומים על שלומו צילום: טל שחר

כלומר, נתניהו, לכל היותר, נפל במרחב המוגן של "הסיכון הטבעי" שחברי כנסת חשופים אליהם בפעילותם הציבורית. הפרקליטות בתשובתה מסכימה ש"סיוע בקידום של הצעת חוק פרטית או סיכולה באמצעות טקטיקות פוליטיות בהחלט יכולים להיחשב כחלק ממילוי התפקיד של חבר הכנסת. אולם לא כך הוא שיח על הצעת שוחד, שכולל אף פעולות שלטוניות חיצוניות לו, וכל זאת כדי לקבל טובת הנאה אישית".

3. הכוכב הגדול של הטענות המקדמיות: ניר חפץ

ניר חפץ הוא הכוכב הגדול והתקווה הגדולה של הטענות המקדמיות. בשלב זה בית המשפט לא יכול להכריע מי צודק - המדינה שטוענת כי "החקירה בכללותה התנהלה באופן הגון ושגרתי", או בן צור שמתאר התעללות פיזית ופסיכולוגית שחקירת שבויים בכלא הסורי היא קייטנה לעומתה.

להלן הרשימה שלדעת הסניגור אמורה לפסול את עדות חפץ: הגברת שתומרנה למפגש עמו; לחצים באמצעות בני משפחתו; איומים בהרס משפחתו; איומים כלכליים; מניעת מזון ("חפץ, אדם גדל גוף", נטען, "לא זכה למזון מספק במהלך מעצרו. הוא העיד על כך שאכל שני כריכים על פני 36 שעות, היינו יממה ומחצה"); סיכון הבריאות; סיכון החיים ("הושם במעצר עם עצירים או אסירים ביטחוניים שקראו לעברו: "נתניהו, נתניהו"). וכמובן הפשפשים שעקצו אותו באכזריות, ואחריהם החוקרים שעקצו אותו עם הבדיחות. "הם הציעו לחפץ לפתוח כפתור בחולצתו ולעשות 'פוווו רוח קרה על המקום'", נכתב בבקשה, "ומסרו לו כי אם יתברר כי עקיצותיו המרובות מדבקות, הדבר ייחשב ל'תקיפת שוטר'".

4. נתניהו יטען לאכיפה בררנית לעומת איתן כבל ויאיר לפיד

אכיפה בררנית בלשון העם היא 'למה אני והם לא?' ובגבוה יותר - הפלייה ופגיעה בשוויון בהעמדה לדין. בתיק 4000 הטענה היא להפליה מול אילן ישועה ושרה נתניהו. בתיקי 1000 ו-2000 מול שורה של פוליטיקאים, בעיקר איתן כבל שנחקר באזהרה ויאיר לפיד (וגם ציפי לבני, אביגדור ליברמן, עופר שלח ורוברט אילטוב).

וחשוב לדייק: טענת נתניהו והאלוביצ'ים היא שלא צריך להעמיד לדין את המופלים לטובה, אלא לבטל את האישומים נגד המופלים לרעה. תשובת הפרקליטות היא שאין מקום לשוויון כי מדובר במקרים שונים. שרה נתניהו, לשיטתה, לא הייתה מודעת לכך שדרישותיה לסיקור חיובי חוסות תחת עסקת שוחד. לגבי ישועה, הפרקליטות מסכימה שקיבל 15 מיליון שקל, בונוס מאישור נתניהו לעסקת יד-2, אלא "שטובת הנאה זו ממוקדת ומצומצמת בהרבה מן הערך שהפיק נאשם 2 (אלוביץ)".

עיקרון דומה מוחל על לפיד – גם אם חטא, זה בקטנה, וניגוד העניינים שלו רחוק מההיקפים שהתגלו אצל נתניהו. כחבר טוב של מילצ'ן וכשר אוצר, הוא לא אמור היה להיפגש עם מילצ'ן כדי לדון בבקשתו לפטור ממס כתושב חוזר ועוד בנוכחות פרקליטו פיני רובין ונציגה מהאוצר רותם וולף. לבסוף, בגלל התנגדות רשות המיסים, התנגד לפיד לבקשה.

5. הטענות על השפעת הפרסומים בתקשורת? חבל על יערות הגשם שייכרתו

הטענה המקדמית על השפעת התקשורת שווה הערה עקרונית. גם היועץ המשפטי וגם בית המשפט העליון קבעו לא פעם שמדובר ברעה חולה, בפגיעה קשה בחשודים ונאשמים, בסכנה גדולה לזיהום המשפט. השופט מישאל חשין חשב שלנוכח הפרסומים, אין סיכוי שהנשיא משה קצב יזכה למשפט הוגן, וכך סברה פרופ' רות גביזון לגבי תיקי נתניהו.

אבל, מעולם לא בוטל כאן משפט בגלל פרסומים, וזה לא יקרה גם הפעם, למרות שנשברו השיאים מפרשת קצב עליהם שפך העליון אש וגופרית. לכן, כדי להגן על כבודו של החוק, על זמנם של השופטים, וגם על יערות הגשם שייכרתו בשביל הנייר שעליהם ייכתבו בעתיד ההערות הנוקבות וטענות מקדמיות נוספות נגד הפרסומים - מוטב לבטל את האיסור על ניהול המשפטים בתקשורת, ולהשלים עם המציאות הזו.