חיות בדיון בעתירה נגד דחיית אישור התקציב: "הממשלה נמצאת בהפרה של החוק"

"שימוש לרעה בחוק יסוד", זו השאלה שביקשה הנשיאה אסתר חיות למסגר במסגרת העתירות נגד הוראת השעה שהעלימה את התקציב מהמשק, ומחוק היסוד שמחייב תקציב למדינת ישראל.

ואכן, לאחר ממשלת החילופים, הוועדה לבחירת שופטים, איכוני השב"כ, ההפגנות, ניגודי העניינים, הצוללות וכשירות הנאשם לכהן כראש ממשלה, הגיע היום (ג') גם תורו של התקציב להתייצב בבית המשפט העליון. התקציב אינו אורח חדש באולם ג'; בעבר היו כבר שתי עתירות נגד התקציב הדו שנתי, ועכשיו העתירות הן נגד האין תקציב. או שאין בכלל או שיש דו. רק המתווה החוקתי הרגיל - תקציב שנתי - לא קיים במקומותינו.

שלוש עתירות הוגשו נגד הוראת השעה שמונעת את התקציב: סתיו שפיר ויעל פארן באמצעות עו"ד חגי קלעי, התנועה לאיכות השלטון באמצעות עו"ד אריאל ברזילי ואחריות לאומית באמצעות עו"ד גלעד ברנע.

"משבר הקורונה אינו שיקול לאי הכנת תקציב, שר האוצר אמר שיש תקציב מוכן. הקורונה היא מלת קסם אבל לא מתאימה לכאן", אמר עו"ד קלעי,

השופט עוזי פוגלמן: "צריך לראות את עוצמת השימוש לרעה". 

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות וראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: Marc Israel Sellem, אוליבייה פיטוסי

עו"ד חגי קלעי: "שינוי חוק יסוד להיטיב עם עצמך כתכלית יחידה של התיקון – קשה לראות שימוש לרעה מובהק יותר. כל הרעיון של חוקה ונצחיותה נועד על מנת שלא ניתן יהיה לשנות את המשטר לצורך פוליטי רגעי, למנוע בחירות. זה שימוש פסול מובהק בחוק יסוד".

קלעי דיבר על היעדר הפיקוח הפרלמנטרי על החלטת הממשלה לחלק 11 מיליארד שקל כראות עיניה. "הממשלה לא כבולה בשום צורה", אמר והתייחס לעמדת המדינה שאין בכך לזעזע את אמות הספים של הדמוקרטיה (טענה מקובלת שמשמיעה המדינה בניסיון להצדיק את העיוותים והתקלות המשטריות שיוצאות מתחת ידה), ולטענה נוספת - לפיה הפלונטר הפוליטי מצדיק פגיעה לא משמעותית, שכן כך היה גם בעבר. "זו פגיעה בעקרון יסוד משטרי של הפרדת הרשויות. נפגע גם העיקרון שהשלטון יכול לדחות את פיזורו".

עו"ד גלעד ברנע: "המניעים צועקים מתוך החוק עצמו. התיקון אומר ששר האוצר יביא פעולות, תוספות ותמיכות. הסיפור הוא התמיכות. בתקציב הישיבות הייתה בעיה וצריך היה למצוא פתרון כי ההעברות מוצו. זה המנוע והמניע. 300 המיליון שהיו חסרים לישיבות. הפכו את זה ל-11 מיליארד, ושר האוצר צריך היה לחפש איך להוציא אותם. לתוך הקלחת דחפו מקבלי תמיכות אחרים, תנועות נוער, כנראה גם מוסדות תרבות, כדי לקדם עתירות. איך אפשר להעביר תמיכות מאותם 11 מיליארד? החשכ"ל הוציא הוראה פנימית שאפשר לחלק. אין לו סמכות לכך. יש מיליארד שקל כספים קואליציוניים בתוך ה-11. זה לא מדבר בעד עצמו?"

ברנע הוסיף בעניין הפרדת הרשויות: "נטלו מהכנסת את הסמכות לפקח על התקציב שקובע את אורחות חיינו. העבירו את הסמכות לממשלה. למה? איננו בשיא החירום של המשבר. הכנסת קיימת, אין כל הצדקה לכך. זו פגיעה אנושה במבנה המשטרי, באיזונים והבלמים, פגיעה שצריך לפסול אותה".

בינתיים, כולם מתעלמים מהפיל שבחדר, או ליתר דיוק באולם - שעבוד התקציב למועדי היציאה לבחירות שנוחים לנתניהו. התמרון התאפשר הודות לתיקון האוזר, שלשמו התכנסנו. "מה משמעות התיקון מבחינת הפגיעה בכנסת?", שאלה הנשיאה חיות את ב"כ הכנסת אביטל סומפולינסקי. וחידד השופט ניל הנדל: "אנחנו במצב שהתקציב לא יוגש גם שבוע לפני תום השנה. זה אחד התפקידים הכי חשובים של הכנסת לחוקק תקציב. התיקון מביא לכך שאין תקציב שנה שלמה. לא ברור מה ההצדקה לכך".

סומפולינסקי: "כבר בחודש יולי היינו במצב של מעשה עשוי. הגענו לסוף הניצול של התקציב ההמשכי ביולי. היינו במשבר פוליטי בשילוב עם הקורונה והמשבר הכלכלי. חברי הכנסת חשבו שלא נכון לצאת לבחירות ביולי. רצו לתת מרחב נוסף (תיקון האוזר, מ.ג.). ומדובר בחברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. ועדת הכספים אינה כנסת, זה נכון, אבל היא גוף הפיקוח המשמעותי ביותר, שהכשירה והגנה על 11 מיליארד ואופן חלוקתם".

חיות: "מה הסיבה שלא אושר תקציב 2020?"

סומפולינסקי: "המשבר הפוליטי לא איפשר לממשלה להביאו לכנסת. משבר פוליטי חריג ביותר. בחודש יולי, בלי הפתרון הזה, היינו יוצאים שוב לבחירות. המשמעות היא שלא היה תקציב בכל מקרה. לכן הפתרון היצירתי: פיקוח חלקי על ה-11 מיליארד. מה הוביל למשבר אינו מענייני, אני מתמודדת עם התוצאה. לתת צ'אנס נוסף לממשלה פלוס גמישות מסויימת בפיקוח ועדת הכספים. הממשלה כרגע נמצאת בהפרה. התקציב היה צריך להיות מונח 45 יום לפני 23 בדצמבר".

חיות: "הממשלה נמצאת בהפרה, האם הכנסת עשתה משהו בנידון?".

סומפולינסקי: "אני מניחה שוועדת הכספים נמצאת בקשר עם גורמי הממשלה. הממשלה נמצאת גם בהפרה לגבי תקציב 20-21 שהיה צריך להיות מובא בתחילת נובמבר".

חיות פנתה לנציגת המדינה (הממשלה) עו"ד דניאל מארקס ממחלקת בג"צים: "הממשלה נמצאת בהפרת חוק, חוק יסודות התקציב, לגברתי יש הסבר לדבר הזה"? והנה הפתעה. מארקס לא ממש יישרה קו עם חברתה מהכנסת סומפולינסקי שהודתה בעצם קיום ההפרה בידי הממשלה. "לא אוכל להתייחס לשאלה זו, אין לי כרגע תשובה משפטית לכך", אמרה מארקס ולא הועילו לחצי השופטים לדחוק אותה לפינה זו של ההפרה, משמעויותיה וההתמודדות עמה.

ובחזרה לשימוש לרעה בחוק יסוד. "אם לוקחים חוק רגיל ומעלים לדרגת חוק יסוד רק כדי לעקוף ביקורת שיפוטית – זה לטעמנו שימוש לרעה", אמרה סומפולינסקי, והוסיפה שהמבחן הזה לא מתקיים גם בשתי העתירות הדרמטיות שמונחות כעת על מפתנו של בג"ץ ותוקפות חוקי יסוד – חוק הלאום וממשלת החילופים.