כך צריך לנהל דיון על התקציב

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הטיל אתמול (ב') פצצה בוועדת הכספים - עקרונות שצריך לאמץ בגיבוש התקציבים הקרובים. במצב עניינים שפוי לא מדובר באירוע חריג. היועץ הכלכלי של הממשלה מציג עקרונות שעל פיהם כדאי לפעול. אך במציאות הכאוטית בה נתניהו מקדם באמצעות יו"ר הקואליציה מיקי זוהר את התפיסה שלהעביר תקציב עבור 2021 זה מוקדם מידי (מה שמשרת כמובן את נתניהו אך פוגע במשק), ושר האוצר משדר איטיות כדי לא להרגיז חלילה את אדונו, שיח מקצועי על התקציב הוא כבר דבר ששכחנו שיכול להתקיים.

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון צילום: אלכס קולומויסקי

הנגיד ברור: תקציב 2021 לא צריך להיות מרסן, לא צריך לקבוע יעד גרעון ולהתכנס אליו ולא צריך לקצץ הוצאות כדי להתכנס לנומרטור, אבל אסור לקבל החלטות ללא מקור תקציבי ואסור לחרוג ממסגרת ההוצאות המותרת, בכל מה שלא קשור לקורונה. הנגיד מציע לא לקבוע מסגרת ארוכת טווח, אלא להמתין לתקציב הבא. בנוגע ל־2022, הוא אומר, רק אז צריך לקבוע מתווה הפחתת חוב באמצעות תקרת "הוצאה מותאמת" שתחליף את מגבלת ההוצאה הקיימת.

נתניהו מייצר נרטיב שקרי ובעייתי. לא משנה מה ניהול משבר הקורונה על ידי הממשלה יביא עלינו, לא נכון לא לאשר תקציב עכשיו. הדיונים בין האוצר למשרד רה”מ על תקציב 2021 צריכים היו להתחיל. בנתיים אפילו לא נקבע לו"ז. נתניהו, בניסיון להתמודד עם הבעיות המשפטיות שלו, הזנה את תהליך תקצוב המדינה עד שהצליח לייצר שיח שמדבר על עצם אישור התקציב במקום הדרך בה יאושר וכיצד יקדם את צרכי המשק.

החשש שלא יאושר תקציב מחייב את משרד האוצר להיערך לחקיקה שתסדיר את התקציב ההמשכי שיתבסס על תקציב 2019, שכן אם יקויים החוק כהלכתו והתקציב ההמשכי יהיה נמוך מ־400 מיליארד שקל (במקום 426 מיליארד שקל), הדבר ישתק את עבודת הממשלה. במקום לעסוק בסוגיות האלה, נתניהו למעשה כפה על המערכת לדחוף לציבור שצריך לדחות את האישור למועד שנוח לו בלבד. הנגיד הזכיר לנו שהשיח צריך להיות אחר לגמרי.