אין חיסון באופק לנתוני האבטלה

אחוז האבטלה בחישוב המרחיב של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עמד בחצי השני של אוקטובר, כלומר בתחילת היציאה מהסגר השני, על 18%, שהם כ־730 אלף איש - כך עולה מנתוני סקר כוח האדם שפורסמו אתמול (ב'). כרגיל יש פער בהשוואה לנתוני שירות התעסוקה שפורסמו שלשום, ולפיהם שיעור האבטלה בסוף אוקטובר עמד על 23%, שהם כ־940 אלף איש.

בשני המקרים אלה נתונים קודרים. התחזיות הפסימיות ביותר לסוף השנה דיברו על 11%־12% אבטלה, פי שלושה מהאבטלה בראשית השנה. כרגע התחזיות האלו נראות די אופטימיות. נכון כשהקניונים והמלונות ייפתחו המצב יהיה קצת יותר טוב, אך קשה לראות באופק את הפתיחה של הבידור, התרבות ותיירות החוץ.

מחאה בשל המשבר הכלכלי צילום: דנה קופל

אלא שהבעיה העיקרית היא הפער בין קרוב למיליון מובטלים להיצע המשרות במשק שלא הצליח להתרומם אל יותר מכ־50 אלף, אפילו בשיא פתיחת המשק בחודשי הקיץ. קשה היה לצפות ממעסיקים להציע משרות בקיץ, כשהם לא ידעו אם ומתי יגיע סגר שני. קשה עוד יותר לצפות מהם לעשות את זה עכשיו כשהם לא יודעים אם ומתי יגיע הסגר השלישי.

בינתיים הם למדו שבים חוסר הוודאות יש ודאות אחת: ראש הממשלה יעדיף בכל מצב שיקולי הישרדות פוליטיים על ניסיונות למנוע גל שלישי. הממונה על בריאות הציבור במשרד הבריאות שרון אלרעי פרייס אמרה אתמול בוועדת הקורנה של הכנסת: "אני לא הייתי בונה על החיסון". אם היא סבורה שמדובר בפייק ניוז, למה שהמעסיקים לא יאמינו לה?

הפסיביות של האוצר ביחס לשוק העבודה בוודאי אינה תורמת ליצירת משרות. האוצר מסרב לכל אורך המשבר לכל מודל של העסקה גמישה נוסח המודל הגרמני, כלומר מצב שבו המדינה מממנת למעסיק חלק מהשכר כדי שימשיך להחזיק את העובד. ההתמשכות של המשבר מלמדת איזו טעות עשתה הממשלה כשבחרה לממן דמי אבטלה המוניים לעובדים בחל"ת במקום להשאיר את העובדים אצל המעסיקים. החל"ת הפכה במקרים רבים לבלתי מוגבלת בזמן.

שלשום אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לראשונה תוכנית שלפיה עובד שיחזור לעבודה בשכר נמוך יותר יקבל דמי אבטלה על הפרש השכר במשך ארבעה חודשים. זה ניסיון ראשון של האוצר ללכת לקראת תומכי ההעסקה הגמישה. המטרה היא לשכנע מובטלים להעדיף חיפוש עבודה על דמי אבטלה ולהעדיף עבודה בלבן על עבודה בשחור.

לא נותר אלא לקוות שהעובדים ישתכנעו משום שאבטלה ממושכת אולי נוחה אבל בטווח הארוך רעה גם להם. הבעיה מחמירה מסגר לסגר. לא רק שהתמשכות המשבר גורמת למעסיקים לצמצם את היקף הפעילות ולחלקם לפשוט את הרגל, אלא שכל סגר מקטין את הסיכוי של מאות אלפי מובטלים ותיקים לחזור לעבודה והופך אותם למובטלים כרוניים.

את המצב מחמירה מאוד ההתעקשות של שר האוצר ישראל כץ לא לשחרר תקציבי תעסוקה כל עוד הוא לא ישלוט בהכשרה המקצועית של משרות בעלות שכר גבוה. המצב של שוק העבודה כה אנוש שאפשר להשוות את כץ לספק שמסרב לספק בלוני חמצן אם הוא לא ישלוט במינוי האחיות והכשרתן.

ועוד בעיה כרונית: ככל שנתרחק מהסגר ילכו ויתגברו פערי הנתונים בין הלמ"ס לשירות התעסוקה. האוצר פתר מבחינתו את הבעיה בכך שהחליט להאמין לחישוב המצומצם של הלמ"ס שעמד במחצית השנייה של אוקטובר על 16%. אלא שברור שבמציאות יש הרבה יותר מובטלים שסקרי הלמ"ס מתקשים לאתר. ולכן אי אפשר שלא לקרוא שוב להקמת גוף שיתאם את נתוני האבטלה ויפרסם נתונים לאומיים מוסכמים.