הפתרון של שירות התעסוקה למשבר: הגבלת דמי האבטלה לעובדים בחל"ת

ככל שחולף הזמן, הולך ומתברר כי החלטת הממשלה להבטיח דמי אבטלה עד יוני 2021, כמעט ללא מגבלה, היתה טעות. זה אך טבעי שבאוצר - שרואה בקצבאות באשר הן גורם שמעודד אבטלה - ידרשו לקצר את התקופה.

ואולם העובדה שגם שירות התעסוקה מצטרף לדרישה, היא חריגה יותר. ליתר דיוק, שירות התעסוקה קורא בדו"ח "דופק שוק התעסוקה" לחודש אוקטובר, שפורסם אתמול, להגביל את תקופת התשלום של המובטלים שנמצאים בחל"ת.

מובטלים בשירות התעסוקה. עובדים בחל"ת יידרשו להתייצב מדי שבוע? צילום: באדיבות שירות התעסוקה

החודשים הראשונים של משבר הקורונה, היו בלתי נסבלים מבחינת המובטלים. ההחלטות להאריך את דמי האבטלה, התקבלו מחודש לחודש ותמיד ברגע האחרון, מה שיצר חוסר ודאות מתמיד. זה השתנה מן הקצה אל הקצה ביולי האחרון כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח לשלם דמי אבטלה עד סוף חודש יוני הבא, או עד לחלפין - כשתרשם ירידה משמעותית באבטלה.

המשק לא מתאושש מהמשבר התעסוקתי

סמנכ"ל תכנון ומחקר של שירות התעסוקה, אופיר פינטו אומר ש"מה שקורה היום זה שמבטיחים למובטלים דמי אבטלה עד יוני 2021, ובעצם אומרים להם - 'למה לצאת לעבודה אם לא תקבלו שכר גבוה משמעותית. תישארו בבית'?". פינטו דווקא בעד יצירת אותו חוסר ודאות כפי שהיה בסגר הראשון. "חוסר הוודאות חשוב כדי לגרום לאנשים להבין שזה מצב זמני, שייקחו ברצינות הצעות עבודה או הצעות של המעסיקים שלהם לחזור לעבודה", הוא אומר, ומצביע על הסטודנטים - שבעבר עבדו ולמדו במקביל - כקבוצה בעייתית. "היום הם אומרים שהם יכולים להקדיש 100% מהזמן ללימודים, ולשים את העבודה בצד".

פינטו מספר ששירות התעסוקה פנה לאוצר וביקש לחלק את המובטלים לשתי קבוצות: אלה שנמצאים בחל"ת יקבלו דמי אבטלה עד סוף השנה, ומשם יתקבלו החלטות בהתאם להתפתחויות. לעומתם, מי שפוטרו יוכלו לקבל דמי אבטלה גם אחרי יוני 2021, "כי זה לא חברתי לעצור את כל הסיוע ביום אחד". זאת, בשעה שביוני להערכתו המשק רק יתחיל להתאושש.

בסוף אוקטובר היו 600 אלף דורשי עבודה בחל"ת, כ־64% מ־940 אלף דורשי העבודה במשק, כלומר כשני שליש מהמובטלים. חלקם מגיע מענפים שעדיין סגורים, כמו בידור, קניונים ותיירות. אבל מתרבים הדיווחים על אנשים שמסרבים לחזור לעבודה כי נוח להם יותר לקבל דמי אבטלה.

ולכן סבור פינטו שצריך להוציא את האנשים שנמצאים בחל"ת, מאזור הנוחות שלהם. לדבריו, בימים רגילים ההתייצבות השבועית בלשכת התעסוקה מפעילה על המובטלים לחץ לעבוד, אבל במשבר הקורונה הם פטורים מהחובה הזו. אפשרות אחרת שיכולה להפעיל לחץ על המובטלים היא לחייב אותם להוציא בכל רבעון אישור מחודש של המעסיק על הארכת החל"ת.

נתון מדאיג נוסף שנכלל בדו"ח דופק שוק התעסוקה, הוא שיעור הפיטורין מכלל דורש העבודה החדשים, שעלה מ-9% בספטמבר ל־16% באוקטובר. בשירות התעסוקה מתריעים ש"השילוב בעבודה של אותם דורשי עבודה שפוטרו, עלול להימשך זמן ארוך יותר". באוקטובר היוו המפוטרים רק 7% מהחוזרים לעבודה.

בסך הכל 340 אלף מתוך 940 אלף דורשי העבודה (36%) מנותקים כליל ממקום העבודה בשל פיטורין, התפטרות או סגירת מקום העבודה. מדבור בגרעין הקשה של האבטלה הכרונית. הם הבעיה האמיתית של שוק העבודה והם אלה שיתקשו למצוא עבודה גם כשיגיעו החיסונים והמשק יזנק. גם אם בינתיים לחלקם נוח להסתמך על דמי האבטלה, כל חודש נוסף של ניתוק משוק העבודה, יקשה עליהם יותר. וגם אם יוני 2021 נראה רחוק, דמי האבטלה יסתיימו בסופו של דבר.

בשרות התעסוקה קובעים ש"כל גל אבטלה מעמיק את האבטלה בקרב אותם דורשי עבודה שלא הצליחו לחזור לעבודה. כל עיכוב במאמצים לשילוב, יוביל להגדלת מספר דורשי העבודה באבטלה כרונית". כידוע, בשל רצונו של שר האוצר ישראל כץ להשתלט על חלק גדול מענף ההכשרה המקצועית, עד היום לא הועברו כמעט תקציבים להכשרה מקצועית.

בים חוסר המעש של הממשלה, בולטת לטובה התפתחות חיובית אחת. ועדת העבודה והרווחה אישרה סוף סוף החלטה להעניק מענקי חזרה לעבודה למובטלים שמתפשרים על שכר נמוך יותר. מובטלים יוכלו לקבל במשך ארבעה חודשים מענק בשווי דמי האבטלה שהיו מקבלים על ההפרש בין השכר המקורי והלחדש. המענק לא יהיה גבוה מ־5,000 שקל ושווי המענק והשכר החדש לא יהיה גבוהים מ־15,800שקל בחודש. התקווה היא שמענקים אלה ידחפו מובטלים להעדיף עבודה על דמי אבטלה.