הבחירות בארה"ב: ישראל כבר ניצחה

1. יתכן שעד שהתמונה הפוליטית בארה"ב תתבהר יעבור הרבה זמן. תוצאות הבחירות - יהיו אשר יהיו - עלולות להתברר רק בתום ספירת הקולות שיגיעו בדואר ואולי אחרי סאגה משפטית.

אחרי שייקבע מי ניצח - ביידן או טראמפ - יהיה צורך לבחון את מערכת היחסים בין ישראל וארה"ב דרך שני פרמטרים מרכזיים. הראשון הוא "גורמי היסוד" (FUNDAMENTALS), כלומר, מאפיינים יסודיים שלא ישתנו ללא קשר לזהות המנצח ויבטיחו כי מה שהיה הוא שיהיה. השני הוא שינויים כאלה ואחרים, משמעותיים או מינוריים, שייתכנו במדיניות האמריקאית, ועשויים או עלולים לייצר הדים גם מחוץ לגבולות ארה"ב ובכלל זה במשק הישראלי.

2. מדינת ישראל היתה ועודנה נכס אסטרטגי חיוני של ארה"ב במזרח התיכון, והברית בין שתי המדינות לא צפויה להשתנות באופן מהותי בין שנשיא רפובליקני ובין שדמוקרטי יאייש את הבית הלבן. חבילת הסיוע האמריקאית תמשיך להגיע - אלא אם תושפע מעניינים שלא נוגעים לזהות המנצח. החבילה ממילא אמורה לעלות לדיונים שוב לא בכהונת הנשיא שייבחר בבחירות האלה, אלא רק בבחירות הבאות.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ צילום: אבי אוחיון לע"מ

ארה"ב תמשיך להיות יעד היצוא המרכזי של ישראל ולקלוט 23% - כמעט רבע (ללא יהלומים) - מהסחורות שמדינת ישראל מייצאת. וזה רק בתחום יצוא הסחורות. בסקטור השירותים - אחד ממנועי הצמיחה הגדולים של ישראל נכון ל־2018 - כ־40% מסך יצוא השירותים העסקיים של ישראל יועדו לשוק האמריקאי. בסך הכל מדובר על יצוא בהיקף של כמעט 15 מיליארד דולר - רובו המוחלט (82%) בשירותי הייטק ומו"פ. בתחום התיירות, המהווה כ־14% מסך יצוא השירותים, האזרחים האמריקאים מהווים את הקבוצה הגדולה ביותר ומשקלם חצה את ה־21%. כלומר, כל תייר חמישי שנכנס לישראל הוא אמריקאי. את המספרים הללו לא ישנו הבחירות, לא טראמפ ולא ביידן.

3. נקודה נוספת שאינה תלוית מנצח היא המדיניות המוניטרית של ארה״ב שתמשיך לשחק תפקיד מכריע. מי שמנהל אותה הוא הבנק המרכזי האמריקאֿי, ה"פד", בראשות ג'רום פאוול, שימשיך לנתב את הספינה בכיוון ברור: הריבית הנומינלית בארה"ב אפסית (בין 0% ל־0.25%), והריבית הריאלית תמשיך להיות שלילית בטווח הנראה לעין. הפד גם ימשיך להיות פעיל בשוק ברכישות מסיביות של אג"ח ממשלתיות ולא פחות חשוב מכך - רכישות מסיביות של חוב קונצרני מכל סוג. מחר צפויים ראשי ה"פד" להיוועד פעם נוספת למפגש שנקבע מראש, וייתכן כי יחליטו להעצים את הרכישות.

המשק האמריקאי צפוי לחוות השנה את המיתון הגדול ביותר בתולדותיו בעידן המודרני - יותר מהמשבר הפיננסי של 2008. לפי התחזית המעודכנת של קרן המטבע הבינלאומית (IMF), מדובר בירידה בתוצר של 4.3%. נתון זה צפוי להכתיב את המדיניות המאקרו־כלכלית של ארה"ב. למרות הנתונים החיוביים מאוד על שיפור דרמטי במצב האבטלה שירד מ־14% אחרי הסגר הראשון לרמה של כ־8% - ארה"ב חווה משבר תעסוקה אדיר. כאשר גם שם בעיות מדידה והיפלטות עובדים מחוץ לשוק העבודה, בדומה לישראל, מובילות להערכה ששיעור האבטלה יהיה דו־ספרתי.

4. בכל זאת ניצחון של ביידן יוביל לכמה שינויים. בראש ובראשונה, תיתכן התמתנות - אך לא הפסקה מוחלטת - במתיחות מול סין, לרבות מלחמת הסחר שניהל טראמפ בעיקר בשנת 2019, אשר גרמה לפגיעה משמעותית בסחר העולמי והורגשה היטב בנתוני סחר החוץ של ישראל לשנת 2019.

אלא שהורדת המתיחות מול סין לא תבוא לידי ביטוי רק בהגברת קצב הסחר העולמי והורדה של מכסים ושאר מחסומי סחר, אלא גם בהחלשת הדרישה האמריקאית לפסול או להפחית משמעותית את פעילותן של חברות סיניות בישראל, בדגש על תחום התשתיות. רק לפני שנה, לפני מגפת הקורונה, הקימה ממשלת ישראל - בעקבות לחץ אמריקאי - ועדה לפיקוח וסינון השקעות זרות. בהקשר הסיני, ניצחון של טראמפ עשוי להוביל לתנועה בכיוון ההפוך. זאת ועוד: לא רק לסינים, גם למגזר הקלינטק הישראלי, ביידן יהיה איש בשורות, שכן פיתוח אנרגיות מתחדשות מהווה סוגיה מרכזית במצע שלו. תהיה זו הזדמנות פז עבור חברות ישראליות בסקטור שנמצא בהתפתחות מהירה, אך עוד יכול להגיע לשיא.