תלמידי א'-ד' שבו ללימודים: "תחושה של 1 בספטמבר"

אחרי קצת יותר מחודש וחצי בבית כחצי מיליון תלמידי א'-ד' יחזרו הבוקר (ראשון) לבתי הספר - ויצטרפו אל חצי מיליון ילדי הגנים שנמצאים במסגרות בשבועיים האחרונים. התלמידים הצעירים יגיעו הבוקר לכיתות בקבוצות של 20, ויידרשו לעטות מסכות במשך כל יום הלימודים ולאורך ההפסקות.

החזרה לבתי הספר אחרי שבוע של חוסר ודאות ופרסום מתווים משתנים מלווה ברגשות מעורבים מצד ההורים והמורים: מצד אחד הרצון לחזור לשגרה - ומצד שני החובה לעטות מסכה וערבובי הקבוצות בצהרונים שהעלו חשש להידבקויות של תלמידים רבים.

מנהלי בתי הספר ניהלו בימים האחרונים מרוץ נגד השעון כדי להספיק לגייס את כוח האדם הנדרש, להכין מערכת שעות מותאמת ולאתר חללים מתאימים לחלוקת התלמידים לקבוצות של עד 20 ילדים. רחל קידר, מנהלת בית הספר היסודי "עדיני" בראשון לציון, אמרה ל-ynet כי לצד השמחה לקראת חזרת התלמידים, ההתארגנות לא הייתה פשוטה. "ההחלטה התקבלה ברגע האחרון, ועבדנו באפס זמן", סיפרה קידר.

מחכים לתלמידים צילום: רויטרס

"עיריית ראשון לציון סייעה לנו עם רשימות של עובדים ותקציבים, והוצעו לנו אוהלים ממוזגים שיחליפו את הכיתות", הוסיפה המנהלת. לדבריה, האתגרים שעומדים כעת קשורים בעיקר לחשש מהתפרצות תחלואה ולהתמודדות עם התלמידים ברמה החברתית והרגשית. "נסביר לילדים את החשיבות של המסכות, וניתן לגיטימציה גם לחוסר הנוחות", אמרה קידר. "ניתן להם להוריד מדי פעם את המסכה לכמה דקות ליד החלון, וננסה ככל יכולתנו לתת גם דוגמה אישית".

על החשש מהתפרצויות נקודתיות אמרה קידר כי "ברגע שיש הדבקות יסגרו כיתה, שכבה או בית ספר - וחבל. לצערי, לא כל הציבור מתייחס באותה חשיבות לכללי הקורונה. אחד האתגרים שלנו הוא להעביר את המסר לקהילה ולנסות לרתום אותה, כדי שבתי הספר יישארו פתוחים לאורך זמן. האתגר שלי כמנהלת הוא להכשיר את כוח העזר בצורה מקצועית. צריך לבדוק שהם מתאימים לעבודה עם ילדים".

גם תלמידי כיתות א' שהתחילו את שנת הלימודים בספטמבר, הספיקו להיות בבית יותר מאשר בכיתה החדשה. "אנחנו צריכים להכיל את הילדים בצורה רגשית וחברתית", הדגישה המנהלת. "אנחנו לא יודעים מה עבר עליהם בסגר". בעיניה, נדרש פתרון מהיר להחזרת תלמידי ה'-י"ב ללימודים. "זה שילד לא קם בבוקר, מתלבש ופוגש חברים, זה לא טוב לבריאות הנפשית. זה יכול להוביל ילדים לניתוק חברתי קיצוני ולהתמכרויות. אני מבינה את הנושא הבריאותי, אבל צריך לחשוב גם על הבריאות הנפשית. כאשת חינוך אני מודאגת", אמרה.

הפסיכולוגית ההתפתחותית פרופ' קלודי טל, ראש התוכנית לתואר שני בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי, הוסיפה כי "ההשלכות הפסיכולוגיות של ניתוק משגרת ההגעה לבית הספר, הנתק מהחברים והמורים והגדלת הפערים בין התלמידים כפועל יוצא של המשאבים הפסיכולוגיים והכלכליים השונים של משפחותיהם, חמורות הרבה יותר מאי הנוחות שכרוכה בעטיית המסכה".

לדבריה, צריך לזכור שהילדים חוזרים ללימודים אחרי סגר שני - והיכרות בת חצי שנה עם מסכות, ולכן היא לא צופה קושי בהיבט הסתגלות התלמידים לעטות מסכות כל עוד הדברים יוסברו כהלכה מצד ההורים והמורים".

הילדים מתרגשים, ההורים חוששים: "מרגיש כמו 1 בספטמבר"

האחים בן ועילי אמיר מתל אביב מתרגשים מאוד לחזור ללימודים. האם הדר סיפרה כי אף שהסגר לא גרם להם לאהוב יותר את בית הספר, בשבוע האחרון הם אמרו שנמאס להם ללמוד מהבית. "הם משוועים לפגוש את החברים, אבל בעיקר נמאס ללמוד בזום, הייתי צריכה להכריח אותם. כבר אמרו לי שהם מקנאים שאני הולכת לעבודה בשיבא והם נשארים בבית", אמרה.

גם שירי שטיינהרדט סלע, מקיבוץ רגבים, נרגשת ושמחה לקראת חזרת הילדים למסגרות. בתה עופרי חזרה לפני שבועיים לגן חובה, ובתה עמית תחזור לכיתה ד' בזמן שהאחות הגדולה שחר, תלמידת כיתה ה', תישאר בבית. "לצד ההתרגשות והשמחה יש גם דריכות רבה וחשש שבכל רגע הכיתה עלולה להיסגר", סיפרה.

יהלי ונציה, תלמיד כיתה א' בבית הספר בגין ברחובות, סיפר על ההתרגשות לקראת הלימודים: "אמנם היום זה 1 בנובמבר, אבל זה מרגיש ממש כמו 1 בספטמבר", אמר. "אני מתרגש מאוד, בקושי הספקתי להיות בכיתה א' והשנה נגמרה ממש מהר. אני מתגעגע למורה, בקושי הכרתי אותה אבל אני מאוד אוהב אותה. עצוב לי לא להיות עם כל החברים בקפסולה, אבל אני מבין שחייבים לשמור על ההנחיות. מקווה שיהיה כיף, אני רוצה ללמוד לקרוא את כל האותיות".

הילה קדוש ממעלה אדומים תשלח היום את שלושת ילדיה לבית הספר: נועה תלמידת כיתה א', והתאומים נהוראי ותהל שלומדים בכיתה ב'. "מי היה מאמין ש-1 בספטמבר יגיע פעמיים באותה השנה? הילדים מכינים את הילקוטים ובמהלך השבת שוחחנו על ההתנהלות החדשה שאליה יצטרכו להסתגל", סיפרה. "הילדים מדדו סוגים שונים של מסכות ומצאו את אלה שנוחות עבורם כדי שיוכלו ליהנות מהקרבה היחסית וגם לשמור על עצמם ועל הסביבה".

יחד עם המסכות ארזו הילדים גם בקבוקי אלכוג'ל ומגבונים בתיקים. "הילדים כל כך צמאים לחזור לשגרה ולראות את החברים שלהם פנים אל פנים, לשמוע את הקולות בלי תקלות טכניות, לנשום את האוויר ולהשתולל", הוסיפה קדוש, "נכון שהשגרה תהיה אחרת ועמוסה במגבלות, אבל הילדים מבינים שזה שווה את המחיר".

בהנהגת ההורים בירכו על חזרת התלמידים לבתי הספר. "אנחנו יודעים שהחזרה מלווה בחששות של הורים רבים לאור המתווה המבלבל וקצר המועד, יחד עם ההגבלות החדשות מצד אחד והערבובים בין הקפסולות מצד שני", אמרה סגנית יו"ר ההנהגה, נופית גולן. "למרות בקשות חוזרות ונשנות שלנו טרם קיבלנו מענה לילדים שבמשפחתם יש גם חברים בקבוצת סיכון - וכעת הם שוב עומדים בפני שוקת שבורה.

"תלמידי ה'-ו' ברחבי הארץ נפגעים מהמתווה הנוכחי ויבלו ימים שלמים בבטלה", הוסיפה גולן. "דאגה נוספת שמאוד מטרידה אותנו היא הבגרויות של שכבות י"א-י"ב, שעם כל יום שחולף נראה שהן מתרחקות מהם, ולאור דברי שר החינוך אפילו לא ברור המועד שלהן".

העצמאים שחוזרים לעבוד: "בסגר השלישי חצי מהענף ייכחד"

עופרי ששון, סטודנטית ומניקוריסטית מתל אביב, פתחה את העסק שלה מיד אחרי הסגר הראשון - ומצאה את עצמה ללא הכנסה כבר חודש וחצי. "זה לא היה קל, כל הזמן הייתי צריכה לחשוב איך להתנהל ולשלם שכר לימוד ושכר דירה. הצטמצמתי הרבה בחודש הזה, קניתי רק את הדברים הבסיסיים, ומהיום אני הולכת לעבוד בכל הכוח כדי שיהיה לי ממה להתקיים", אמרה.

ששון, כמו רבים אחרים, נרגשת לחזור לעבודה ולקבל את הלקוחות. "היה לי ממש כיף לשלוח הודעה ללקוחות, כולן התרגשו וחיכו לי. קיבלתי הודעות שכתבו בהן שמניקוריסטית היא כמו פסיכולוגית", אמרה.

"יש תחושה שזנחו אותנו ולא חשבו על הדברים לעומק", הוסיפה ששון. "יש הרבה חוקים למענקים אבל לא מתחשבים במי שפתח עסק רק השנה. מצד אחד אני לא זכאית לחתום אבטלה, ומצד שני אני לא מקבלת מענקים של בעלי עסקים קטנים. העבודה שלי מתבצעת אחד על אחד, וכל המכשירים שלי עוברים חיטוי ברמה הכי גבוהה, גם בלי קשר לקורונה. כולם אצלי יושבים במסכות ועם חוצצים, אני לא רואה שום סיבה מוצדקת לכך שסגרו אותנו".

מעצב השיער איתי ויגמן מיבנה אמר כי בימים האחרונים הטלפון שלו לא מפסיק לצלצל. "יש לחץ היסטרי, התורים תפוסים עד שבוע הבא", סיפר. "הבוקר אקום יותר מוקדם כי שעות הפתיחה יוקדמו בגלל הלחץ. תהיה חגיגה, כל העובדים מתרגשים". ויגמן הצטרף לדבריה של ששון ואמר כי הוא לא מוצא היגיון בסגירת המספרות. "ספר עובד אחד על אחד, ובמספרות לא היו בכלל הדבקות מתחילת הקורונה. יותר מזה, אנחנו חיוניים, לכל אחד חסר הספר שלו. אני מכיר אנשים שלא יצאו מהבית כי היו להם שורשים לבנים", סיפר.

גם ויגמן מאמין שהסגר השלישי הוא רק עניין של זמן. "במקום לקנות דירה פתחתי את החסכונות שלי, אבל החברים שלי נמצאים כבר על סף התמוטטות. אני מכיר ספרים שהכריזו על פשיטת רגל, ואם יהיה סגר שלישי חצי מהענף ייכחד".

קארין נעים, רפלקסולוגית מתל אביב שנאלצה להפסיק פעמיים את עבודתה, כינתה את התנהלות הממשלה "חסרת היגיון", והסבירה כי בזמן שהתורים לרפואה המשלימה בקופות החולים מתמלאים, הקליניקות הפרטיות נותרו סגורות. "ברור לי שיסגרו אותנו שוב", אמרה נעים. "הנזק לנפש לא פחות גדול מהנזק הפיזי, וההשלכות של הסגר מבחינה רגשית וכלכלית יהיו מכה כואבת מאוד להרבה אנשים".

בעלת בוטיק: "סגורים רק בגלל הרשתות הגדולות"

ויש גם את בעלי העסקים שגם היום יישארו בבית. מיטל רון, בעלת הבוטיק "שמלה לי" בירושלים שסגור מאז ספטמבר, היא אחת מהם. בחודש וחצי ההכנסות שלה ירדו ב-85%, ובעוד שהספרים יפתחו הבוקר את שעריהם ויבלו במשך שעות ארוכות עם לקוחות - היא לא מצליחה להבין איך אפשר לאסור עליה להכניס לחנות לקוחה למשך עשר דקות. "זה פשוט הזוי. יש לי שניים-שלושה לקוחות בכל זמן נתון בחנות. אני מבינה שההחלטה גורפת על כל החנויות, אבל זה ממש לא מתקבל על הדעת שחנות קטנה שנמצאים בה עשר דקות סגורה - והקוסמטיקאית שנושמת על הלקוחה תפתח את העסק".

גם רון העידה שהיא מקבלת אינספור פניות מהלקוחות. "אני סוג של מזור להרבה אנשים, כי עדיין יש אירועים קטנים ורוצים בגד חמוד. אני התרופה שלהן, כי להזמין מהרשתות לוקח הרבה זמן - והלקוחות שלי מאמינות בי. אני נותנת להן קצת מענה ומנסה לשלוח להן את ההזמנות עם שליחים הביתה, אבל זה לא אותו דבר".

לדבריה, הסיבה שחנויות כמו שלה לא ייפתחו קשורה לווטו שהטילו הרשתות הגדולות. "יש לחץ מהרשתות הגדולות, אני בטוחה בכך", אמרה. "זה ברור שהסיכוי להידבק אצלי בחנות הוא נמוך מאוד, אבל הלחץ מגיע מלמעלה כנראה".