נתניהו יצר בלבול וניצל אותו כדי לשקר לכולנו בנוגע ל-35 מיליארד שקל

בנאום "אני מאשים" שנשא אתמול (ה') ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא שיקר בנוגע להערכות העוסקות בפגיעה במשק בעקבות הסגר. הוא הסביר למה כל אחד ואחד מאיתנו אשם במשבר הקורונה (מלבדו), וניצל את הבלבול והכאוס שהוא עצמו יצר כדי להמשיך במה שהוא עושה כל כך טוב - לרסק את האמינות של גורמי המקצוע ולחזק את עצמו.

לאורך היום צצה ההערכה של משרד האוצר לפיה היקף הפגיעה למשק בעקבות הסגר תעמוד על 35 מיליארד שקל. אותה הערכה שנתניהו התייחס אליה בבוז כאשר אמר כי לא יכול להיות שחמישה ימי עבודה עולים כל כך הרבה. אבל נתניהו ידע שההערכה שהוא מתייחס אליה לא רלוונטית יותר. אותה הערכה עלתה במהלך הדיון שהתקיים שלשום בלילה. הדיון תפס את שרי הממשלה ודרגי המקצוע של משרדי האוצר והבריאות בהפתעה שכן את הדיון שקדם לו, ביום שלישי, סיימו כאשר העמדה הקיצונית ביותר שהייתה על הפרק הייתה להגביל את מקומות העבודה ל-50% תפוסה.

בנימין נתניהו צילום: גיל יוחנן

הדיון ביום רביעי החל בבליץ של ראש הממשלה וראש המל"ל מאיר בן שבת, כך לפי גורמים שנכחו בישיבה. הם החלו לדבר על סגר מלא הכולל את כל מקומות העבודה מלבד מקומות חיוניים "מאוד" (ביטחון, ביטחון פנים, חשמל מים, בריאות וכו'). במהלך אותו דיון גובשה ההערכה במשרד האוצר כי היקף הפגיעה במשק של סגר כזה, הרמטי עד סוף חג סוכות, תעמוד על 30-35 מיליארד שקל (כולל השבוע החולף שכלל סגר "קל" יותר). אולם במהלך אותו דיון, למרות שהנושא העיקרי מבחינת ראש הממשלה היה ההפגנות (כך לפי מספר משתתפים בדיון) הבינו ראש המל"ל ונתניהו שההצעה החובבנית שגיבשו באישון לילה לא מציאותית ומשתקת את החברות הביטחוניות, מוסדות פיננסיים, תשתיות לתשלום משכורות ויצואניות ענק כמו אינטל - ושההשבתה עלולה לגבות מחיר בהמשך בכל הנוגע לפעילותה בארץ.

כך לאט לט נפרמה ההצעה ההיסטרית של נתניהו למשהו מעט יותר מציאותי עד שהתגבשו בסופו של דבר תקנות הדומות יותר לאלו שהיו במרץ-אפריל בכל הנוגע למקומות העבודה החיוניים. לגבי יתר מקומות העבודה - ההשבתה עדיין חמורה הרבה יותר. אבל העלות כמובן ירדה בהתאם.

בנאום ציין נתניהו בגיחוך כי היקף הפגיעה המוערך ליום עבודה הוא 2 מיליארד שקל, ולכן הערכת האוצר אינה יכולה להיות נכונה. אלא שגם ההערכה שהציג היא כמובן של משרד האוצר. בפועל, אם הסגר היה ממשיך עד לסוף החגים כפי שהתנהל בשבוע האחרון הפגיעה הכוללת הייתה עומדת לפי ההערכות על כ-6.5 מיליארד שקל. אם הסגר היה כמו הסגר בחג הפסח העלות הייתה מטפסת לכ-10 מיליארד שקל. מאחר שהסגר כעת חמור יותר סביר להניח שהיקף הפגיעה יהיה גבוה יותר אבל בוודאי לא 35 מיליארד שקל לאור ההתעקשות שהפגינו נגיד בנק ישראל אמיר ירון, שר האוצר ישראל כץ ופקידיו לרכך את התוכנית (והיעדר התמיכה מצד נציגי מערכת הבריאות). מאחר שנתניהו יצר מציאות בה קודם כל מתקבלות החלטות (על ידו בלבד) ואח"כ נעשית עבודה מקצועית, רק בשעות אחר הצהריים היום פורסמו הערכות עדכניות של משרד האוצר בנוגע לעלות של הסגר כפי שאושר לפרטים הקטנים במהלך הלילה שעומדות על 11-12 מיליארד שקל.

את כל זה לא צריך להגיד לנתניהו הוא בוודאי מכיר את השתלשלות האירועים ואת המרדף של העבודה המקצועית אחרי ההחלטות. אבל זה לא מונע ממנו להשתמש במציאות המעוותת כדי להקטין ולהגחיך את דרגי המקצוע. ייתכן כי שיגעון הגדלות של נתניהו באמת גורם לו להאמין שהוא מבין יותר בהתפשטות הנגיף ובהשלכות על הכלכלה מכל בכירי מערכת הבריאות ומכל הכלכלנים. במבחן התוצאה הוא בוודאי לא הוכיח זאת. אבל ככל שייפגע באמינות הדרגים המקצועיים - אם בהיבט הכלכלי ואם בהיבט הבריאותי - הוא רק יגדיל את חופש הפעולה שלו לקבל החלטות הנשלפות מהמותן ממניעים אישיים.

חשוב לדייק את הדברים, תחזיות כלכליות מטבען הן רק תחזיות, בלא מעט מקרים הן לא מדויקות, ובטח בתקופה משוגעת כמו זו, הטעויות יכולות להיות גדולות. אבל נתניהו לא שלף ניתוח כלכלי שנעשה על ידי אנליסט מבריק שחשב על דברים שלא חשבו עליהם במשרד האוצר. הוא פשוט שיקר ועיוות את המציאות כדי להגחיך את משרד האוצר. בלאו הכי אין לנתניהו במשרדו אף מומחה בעל שיעור קומה שיוכל לעשות ניתוח שמכבד את עצמו. את גורמי המקצועי האיכותיים הוא הבריח מזמן ונהנה כעת מחברתם של מלחכי הפנכה. כאשר כל ההחלטות מתקבלות על ידי אדם אחד בממשלה שלא בטוח מאיזה מניעים הוא פועל, אותם גורמי מקצוע ממשלתיים הם לא פחות שומרי סף מהיועצים המשפטיים. הניסיון שלו להגיד מעל במה כי הם אומרים שטויות הוא המשך ישיר של מסע הדה-לגיטימציה שנתניהו עושה למערכת המשפט. כי כשאתה רוצה להיות ענק הרבה יותר קל להפוך את כולם לגמדים במקום להתאמץ ולעבוד קשה.