ההימור המחושב והמבחן הגדול של הבנקים המרכזיים

לפני כשבועיים, בטור שכתבתי והתפרסם במדור זה, הערכתי כי אנו לקראת חוקי משחק חדשים, ובפרט – שהבנקים המרכזיים ישמרו מעתה על ריביות נמוכות יותר ויאפשרו רמות אינפלציה גבוהות יותר.

זאת, משום שכעת המטרה הראשונית היא התמודדות עם המשבר הכלכלי הקשה ביותר זה מאה שנים ופחות מכך עם נושא של יציבות מחירים.

יו"ר הפד האמריקאי ג'רום פאוול. שינוי דרמטי במדיניות צילום: גטי אימג'ס

והנה, מספר ימים אחר כך, אכן הודיע יו"ר הפד האמריקאי ג'רום פאוול על שינוי דרמטי של המדיניות ומעבר לחתירה לאינפלציה ממוצעת של 2%. כלומר, האינפלציה תוכל לעלות לרמות של 3% ואף יותר (בתנאי שתרד אחר כך לרמה הממוצעת של 2%), ועדיין הריבית תישאר נמוכה ולא תעלה.

ההודעה גרמה לפיחות נוסף של הדולר בעולם (גם כך המטבע האמריקאי נחלש לאחרונה). הדבר מייצר כמובן יתרון ליצואנים של ארה"ב, טוב למשק האמריקאי שמתמודד עם השלכות הקורונה, טוב גם לנשיא טראמפ לקראת הבחירות - אבל לא טוב לשאר העולם.

לכן, ברור כי בנקים מרכזיים אחרים בעולם, במיוחד אלו של אירופה, יפן ומדינות שנסמכות בעיקר על הייצוא – יצטרכו לנקוט מהלכים דומים, כאלו שיחלישו בחזרה את המטבעות שלהם.

להערכתי, גם בנק ישראל יצטרך לתת מענה מהיר. ולראייה, לאחר הודעת הפד ראינו את השקל מתחזק לשער שיא של 12 שנים כנגד הדולר. בנק ישראל רכש בתגובה מט"ח בהיקף גדול יחסית, לאחר תקופה שרכש פחות. קולות היצואנים כבר נשמעים – ובצדק.

כך או כך, מהלך משולב של בנקים מרכזיים להחלשת מטבעות – ככל שיתפתח – יגרום ללחצים אינפלציוניים ברחבי העולם.

הבנקים המרכזיים מאמינים כי יוכלו לשלוט בתהליך וכי לא תהייה התפרצות אינפלציונית של ממש – כזו שתערער את היציבות הפיננסית. ייתכן כי ההאטה הגלובאלית אכן תסייע להכיל לחצים כאלו, ככל שיתפתחו, משום הביקושים הנמוכים.

אולם, אם וככל שהמשבר והמיתון הגלובלי יימשכו – עלול להיווצר מצב שכהביקושים יתעוררו לבסוף, ההיצע יאחר להסתגל! דווקא אז ייווצר עודף ביקוש והמחירים יקפצו. צריך לזכור – היצרנים לא ימהרו להשקיע בפסי ייצור, מכונות וציוד וחומרי גלם לפני שישתכנעו כי הביקושים החדשים הם בני קיימא.

בשורה התחתונה, הבנקים המרכזיים לוקחים כאן הימור מחושב. הם ימשיכו עם הריביות האולטרה נמוכות ויאפשרו רמות גבוהות מבעבר של אינפלציה – כדי לסייע לכלכלה הגלובלית לצאת מהמשבר.

אם יצליחו – ייזקף הדבר לזכותם כאחד ההישגים המרשימים ביותר – בהינתן עומק המשבר ומתכונתו הנדירה.

אם ייכשלו – ניקלע למצב של מיתון, אבטלה ואינפלציה גבוהה, בעוד הבנקים המרכזיים נותרים כמעט בלי תחמושת.

זה הולך להיות הסיפור המרכזי והשאלה הקריטית של המאה ה-21.

רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות