"הקורונה תיגמר אבל המחסור באנשי תוכנה לא ייגמר"

הרבה לפני התפרצות הקורונה והמשבר הכלכלי והתעסוקתי חסר התקדים שפקד את ישראל חיברו קבוצה של מנכ"לי בתי תוכנה ויזמים תוכנית להכשרה מקצועית. הצורך בהכשרה מקצועית בתחום התוכנה קיים כבר שנים רבות, אבל מצב התעסוקה הנוכחי במשק רק מדגיש את חיוניותה.

בתחילת החודש הודיע שר העבודה והרווחה איציק שמולי על תוכנית לאומית להכשרה תעסוקתית בהיקף של מיליארד שקלים כאשר 700 מיליון שקל יועדו להכשרות מקצועיות. גם הרשות לחדשנות מציעה בימים אלה במסגרת "קרן הון אנושי" מענקים במטרה לקדם תוכניות שעוסקות בגיוס, מיון הכשרה, התמחות והשמה של עובדים חדשים וקיימים בתעשיית ההייטק. אבל מה שמייחד את התוכנית שמובילים יצחק רכלבסקי נשיא יעל מערכות, יובל אשל מנכ"ל ג'יגה זמן אמת והיזמים אברהם מנקס ואבי קורנגוט הוא הוספת שלב חניכה שאורך שנתיים במהלכו המשתתפים יקבלו תשלום בגובה דמי אבטלה.

יובל אשל, מנכ"ל ג'יגה זמן אמת

"בענף ההייטק, בניגוד למשפטים או פסיכולוגיה בהם יש התמחות, אין הכשרה תוך כדי עבודה. השנתיים האלה עושות הבדל שלא יתואר. מתכנת עם שנתיים ניסיון הוא מאוד מבוקש וזוכה לתנאי העסקה טובים מעמיתיהם בתחומים אחרים", אומר יובל אשל, מנכ"ל ג'יגה זמן אמת. לאנשי פיתוח שמסיימים הכשרה אקדמית או מקצועית קשה למצוא את מקום העבודה הראשון שיעניק להם את הנסיון הנדרש. זה היה נכון לפני המשבר ונכון שבעתיים כאשר בעקבות העבודה מרחוק חברות מתקשות לחנוך עובדים חדשים ללא ניסיון שמעולם לא עבדו בחברת הייטק.

שוק ההייטק היום שונה מכפי שהיה לפני שנה ועדיין, בחברות שכן מגייסות עובדים, העדיפות היא לבעלי ניסיון, מה גם שיש היצע רב יותר של עובדים עם ניסיון בשוק כעת. חברות אינן מעוניינות לשלב אנשי פיתוח ללא ניסיון שאינם יצרניים מהחודש הראשון ושהכשרתם מהווה הכבדה על הוצאותיהן. לכן, התוכנית מתמקדת בנוסף להכשרה טכנולוגית גם בחניכה, הכשרה תוך כדי עבודה (On the Job Training).

"אין חודש בו הרשות לחדשנות לא עושה תוכנית חדשה. הם לא יגיעו אף פעם לגרעין מכיוון שזו לא תוכנית לאומית להזזת מסה של אנשים. היעד הוא לגרום לעוד 10,000 אנשים להיכנס לענף ההייטק, זה יהיה טוב למדינה וטוב לאנשים. הפתרונות של הרשויות בחיים לא יגיעו לזה כי במקרה הטוב תהיה חברה שתעשה מחזור של כמה עשרות אנשים שייבחרו בפינצטה", אומר אשל.

מתכנתים, אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

לדבריו, גם מרכזי הסבה לא יכולים לפתור את הבעיה מכיוון שבסוף ההכשרה של חצי שנה אנשים מתקשים למצוא עבודה. "זה אינטרס של המדינה אבל אף שר לא רואה שייצא לו מזה הון פוליטי. יש תפיסה שההייטק לא צריך עזרה אבל יש עובדות. הקורונה תיגמר אבל המחסור באנשי תוכנה לא ייגמר וזה משאב לאומי שאפשר לספק אותו. זה כאילו שמייצרים בארות נפט. זה זועק לשמים וזה אפשרי בהשקעה הרבה יותר קטנה מהמיליארדים ששופכים עכשיו על מענקים".

"זה לא שאנחנו מבקשים את המימון, הפרויקט הוא של המדינה לא שלי או של בתי התוכנה. היה מרכז הסבת אקדמאים, אנחנו רוצים לעשות מרכז כזה הוא לא יהיה של ג'יגה או של יעל והוא גם ידאג תוך כדי ההכשרה לקבל התחייבויות מבתי תוכנה לקבל אליהם לחניכה מספר מסויים של אנשים. כבר למעלה מעשרים שנה שמשרדי העבודה, הכלכלה והרשות לחדשנות יוצאים ובאים עם תוכניות עידוד למכביר. התוכניות שלהם תמיד באות עם 'שלייקס' והגבלות שקושרות את הידיים והרגליים. החיסרון העיקרי בהצעותיהם הוא היעדר ההבנה בחיוניות ההכשרה תוך כדי עבודה", אומר אשל. לדבריו משרדי הממשלה מתקשים להבין מדוע יש צורך לממן סטאז' של שנתיים וכביכול לממן את תחום ההיטק ה'מפונק'. "בפועל התוכנית אינה מיטיבה עם בתי התוכנה אלא מציעה הכשרה והתנסות למועמדים לעבודה, שאלמלא כן היו נותרים מודרים ומובטלים".